Verš 2
השלימו נא את שמחתי בהיות לכם לב אחד ואהבה אחת ונפש אחת ורצון אחד׃
Rim 12:16 - לב אחד יהי לכלכם אל תהלכו בגדלות כי אם התנהגו עם השפלים אל תהיו חכמים בעיניכם׃
Rim 15:5 - ואלהי הסבלנות והנחמה הוא יתן לכם להיות כלכם לב אחד על פי המשיח ישוע׃
1Kor 1:10 - והנני מזהיר אתכם אחי בשם אדנינו ישוע המשיח להיות כלכם פה אחד ולא תהיין מחלקות בקרבכם כי אם תכוננו יחד בלב אחד ובעצה אחת׃
Flp 3:16 - רק נתהלכה באשר הגענו עדיה במעגל אחד יבלב אחד׃
1Pt 3:8 - וסוף דבר היו כלכם לב אחד בעלי חמלה אהבי האחים רחמנים ומתקבלים על הבריות׃
Verš 3
ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃
Rim 12:10 - באהבת אחים הראו חבה יתרה ובכבוד הקדימו איש את רעהו׃
1Pt 5:5 - וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃
Verš 4
כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃
1Kor 10:24 - איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃
1Kor 13:5 - לא תעשה דבר תפלה ולא תבקש את אשר לה ולא תתמרמר ולא תחשב הרעה׃
Verš 5
כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם׃
Mt 11:29 - קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשתיכם׃
Jn 13:15 - כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃
1Pt 2:21 - כי לזאת נקראתם כי גם המשיח ענה בעבורכם והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו׃
1Jn 2:6 - האמר כי בו יעמד עליו להתהלך בדרך אשר גם הוא הלך׃
Verš 6
אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים׃
2Kor 4:4 - אשר אלהי העולם הזה עור בהם את דעות הסוררים לבלתי זרח להם נגה בשורת כבוד המשיח אשר הוא צלם האלהים׃
Kol 1:15 - והוא צלם האלהים הנעלם ובכור כל נברא׃
Heb 1:3 - והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃
Verš 7
כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃
Ž 8:5 - ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו׃
Mt 20:28 - כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
Jn 13:14 - לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃
Verš 8
וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃
Heb 2:14 - ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם אף הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן׃
Heb 2:17 - על כן היה עליו להדמות לאחיו בכל דבר למען אשר יהיה כהן גדול רחמן ונאמן בעניני אלהים לכפר על חטאת העם׃
Heb 4:15 - כי אין לנו כהן גדול אשר לא יוכל להצטער על חליינו כי אם המנסה בכל כמונו אך בלי חטא׃
Heb 2:9 - אבל ישוע המחסר מעט ממלאכים אותו ראינו מעטר בכבוד והדר מפני ענותו עד מות למען אשר יטעם בחסד אלהים את המות בעד כלם׃
Heb 12:2 - ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃
Verš 9
על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃
Sk 2:33 - ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃
Heb 1:4 - ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃
Verš 10
למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃
Iz 45:23 - בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון׃
Rim 14:11 - כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃
Verš 11
וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃
Jn 13:13 - אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃
1Kor 8:6 - אמנם לנו אך לא אחד האב אשר הכל ממנו ואנחנו אליו ואדון אחד ישוע המשיח אשר הכל על ידו ונחנו על ידו׃
1Kor 12:3 - לכן אודיע אתכם כי אין איש דבר ברוח אלהים אשר יאמר ישוע חרם הוא ולא יוכל איש לקרא לישוע אדון בלתי אם ברוח הקדש׃
Verš 13
כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃
2Kor 3:5 - יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃
Verš 14
עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃
Rim 12:17 - אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה דרשו הטוב בעיני כל אדם׃
1Pt 2:12 - והיטיבו דרככם בגוים למען יביטו אל מעשיכם הטובים והיה תחת אשר חרפו אתכם כפעלי און יכבדו את האלהים ביום הפקדה׃
1Pt 4:9 - היו מארחים איש את רעהו בבלי תלנות׃
Verš 15
למען תהיו נקיים וטהורים בני אלהים לא מום בם בתוך דור עקש ופתלתל אשר תאירו ביניהם כמאורת בעולם׃
Prís 4:18 - וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום׃
Mt 5:14 - אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃
Verš 16
מחזיקים בדבר החיים לתהלה לי ביום המשיח אשר לא לחנם רצתי ולא לריק יגעתי׃
2Kor 1:14 - ואקוה כי כאשר ידעתם אתנו למקצת אף תדעו עד תכלית כי אנחנו תהלתכם כאשר גם אתם תהלתנו ביום אדנינו ישוע׃
1Sol 2:19 - כי מי תקותנו ומי שמחתנו ועטרת תפארתנו הלא גם אתם לפני אדנינו ישוע המשיח בבואו׃
Verš 17
אבל אם גם אסך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃
2Kor 7:4 - רב בטחוני עליכם רבה תהלתי בכם מלאתי נחמה שבעתי שמחות בכל לחצנו׃
Verš 19
וקויתי בישוע אדנינו לשלח במהרה אליכם את טימותיוס למען תנוח דעתי בהודע לי דבר מעמדכם׃
Sk 16:1 - ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃
Rim 16:21 - טימותיוס חברי ולוקיוס ויסון וסוספטרוס קרובי שאלים לשלומכם׃
1Sol 3:2 - ונשלח את טימותיוס אחינו ומשרת האלהים ועזרנו בבשורת המשיח לחזק ולהזהיר אתכם על דבר אמונתכם׃
Verš 21
כי כלם את אשר להם ידרשו ולא את אשר לישוע המשיח׃
1Kor 10:24 - איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃
1Kor 13:5 - לא תעשה דבר תפלה ולא תבקש את אשר לה ולא תתמרמר ולא תחשב הרעה׃
Verš 29
על כן קבלהו באדנינו בכל שמחה והוקירוט אנשים כמהו׃
1Kor 9:14 - כן תקן אדנינו גם הוא אשר יחיו המבשרים על הבשורה׃
Gal 6:6 - המלמד בדבר יחלק מכל טובו למלמדהו׃
1Sol 5:12 - והננו מבקשים מכם אחי להכיר את העמלים בכם ואשר הם נצבים עליכם באדון ומוכיחים אתכם׃
1Tim 5:17 - הזקנים המיטיבים לנהל ראוים הם למשנה כבוד וביותר העמלים בדבר ובהוראה׃
Heb 13:17 - שמעו אל מנהיגיכם והכנעו מפניהם כי שקדים הם על נפשתיכם כעתידים לתת חשבון למען יעשו זאת בשמחה ולא באנחה כי זאת לא להועיל לכם׃
Flp 2,3-11 - Ide o jeden z najkrajších hymnov Nového zákona na tajomstvo Krista ako Božieho Syna vteleného a osláveného.
Flp 2,6 - Význam verša je ten, že Kristus pred vtelením jestvoval ako Boh. Grécky výraz "morphé" (podoba) tu podľa cirkevných otcov označuje prirodzenosť Boha. Tejto svojej rovnosti s Bohom sa Kristus nepridŕžal nasilu, ako niečoho, čo mu nepatrí, ako lúpeže, koristi (gr. harpagmós).
Flp 2,7 - "Zriekol sa" (gr. ekénosen) znamená doslova "vyprázdnil". Pravda, to neznamená, že by Kristus prestal byť Bohom. Nevyužil v svoj osobný prospech práva a privilégiá, ktoré vyplývali z božskej hodnosti. Pavol tu pravdepodobne myslí na Pánovho služobníka opísaného v Iz 52, 13–53, 12.
Flp 2,9 - "Dal mu meno", čiže najvyššiu hodnosť a moc. Pavol tu myslí na meno Pán (v. 11).
Flp 2,10-11 - Porov. Iz 34, 23. Názov "Pán" bol v gréckom preklade Starého zákona vyhradený iba Bohu. Ide o základné vyznanie kresťanskej viery.
Flp 2,17 - Pavol je ochotný obetovať aj svoj vlastný život, vyliať svoju krv za kresťanov vo Filipách; veď aj ich život podľa viery je obetou.
Flp 2,25 - Epafrodita, Pavlovho spolupracovníka, poznáme iba z tohto listu. Pravdepodobne bol predstaveným cirkvi vo Filipách.
