  | Kniha DeuteronómiumBiblia - Sväté písmo(HEM - Hebrejský - Moderný) | Dt 32, 1-52 |
1 (HEM) האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃
1 (UKJV) "Give ear, O all of you heavens, and I will speak; and hear, O earth, the words of my mouth. "
2 (HEM) יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃
2 (UKJV) My doctrine shall drop as the rain, my speech shall distil as the dew, as the small rain upon the tender herb, and as the showers upon the grass:
3 (HEM) כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃
3 (UKJV) Because I will publish the name of the LORD: ascribe all of you greatness unto our God.
4 (HEM) הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃
4 (UKJV) He is the Rock, his work is perfect: for all his ways are judgment: a God of truth and without iniquity, just and right is he.
5 (HEM) שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃
5 (UKJV) They have corrupted themselves, their spot is not the spot of his children: they are a perverse and crooked generation.
6 (HEM) ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃
6 (UKJV) Do all of you thus requite the LORD, O foolish people and unwise? is not he your father that has bought you? has he not made you, and established you?
7 (HEM) זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃
7 (UKJV) "Remember the days of old, consider the years of many generations: ask your father, and he will show you; your elders, and they will tell you. "
8 (HEM) בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃
8 (UKJV) When the Most High divided to the nations their inheritance, when he separated the sons of Adam, he set the bounds of the people according to the number of the children of Israel.
9 (HEM) כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃
9 (UKJV) "For the LORD's portion is his people; Jacob is the lot of his inheritance. "
10 (HEM) ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃
10 (UKJV) "He found him in a desert land, and in the waste howling wilderness; he led him about, he instructed him, he kept him as the apple of his eye. "
11 (HEM) כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃
11 (UKJV) As an eagle stirs up her nest, flutteres over her young, spreads abroad her wings, takes them, bears them on her wings:
12 (HEM) יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃
12 (UKJV) So the LORD alone did lead him, and there was no strange god with him.
13 (HEM) ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃
13 (UKJV) "He made him ride on the high places of the earth, that he might eat the increase of the fields; and he made him to suck honey out of the rock, and oil out of the flinty rock; "
14 (HEM) חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃
14 (UKJV) "Butter of cattle, and milk of sheep, with fat of lambs, and rams of the breed of Bashan, and goats, with the fat of kidneys of wheat; and you did drink the pure blood of the grape. "
15 (HEM) וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃
15 (UKJV) "But Jeshurun waxed fat, and kicked: you are becoming fat, you are grown thick, you are covered with fatness; then he forsook God which made him, and lightly esteemed the Rock of his salvation. "
16 (HEM) יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃
16 (UKJV) They provoked him to jealousy with strange gods, with abominations provoked they him to anger.
17 (HEM) יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃
17 (UKJV) "They sacrificed unto devils, not to God; to gods whom they knew not, to new gods that came newly up, whom your fathers feared not. "
18 (HEM) צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃
18 (UKJV) Of the Rock that brings forth you you are unmindful, and have forgotten God that formed you.
19 (HEM) וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃
19 (UKJV) And when the LORD saw it, he abhorred them, because of the provoking of his sons, and of his daughters.
20 (HEM) ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃
20 (UKJV) And he said, I will hide my face from them, I will see what their end shall be: for they are a very perverse generation, children in whom is no faith.
21 (HEM) הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃
21 (UKJV) "They have moved me to jealousy with that which is not God; they have provoked me to anger with their vanities: and I will move them to jealousy with those which are not a people; I will provoke them to anger with a foolish nation. "
22 (HEM) כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
22 (UKJV) For a fire is kindled in mine anger, and shall burn unto the low hell, and shall consume the earth with her increase, and set on fire the foundations of the mountains.
23 (HEM) אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃
23 (UKJV) "I will heap evil upon them; I will spend mine arrows upon them. "
24 (HEM) מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃
24 (UKJV) They shall be burnt with hunger, and devoured with burning heat, and with bitter destruction: I will also send the teeth of beasts upon them, with the poison of serpents of the dust.
25 (HEM) מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃
25 (UKJV) The sword without, and terror within, shall destroy both the young man and the virgin, the nursing infant also with the man of gray hairs.
26 (HEM) אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃
26 (UKJV) I said, I would scatter them into corners, I would make the remembrance of them to cease from among men:
27 (HEM) לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃
27 (UKJV) Were it not that I feared the wrath of the enemy, lest their adversaries should behave themselves strangely, and lest they should say, Our hand is high, and the LORD has not done all this.
28 (HEM) כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃
28 (UKJV) For they are a nation void of counsel, neither is there any understanding in them.
29 (HEM) לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃
29 (UKJV) O that they were wise, that they understood this, that they would consider their latter end!
30 (HEM) איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃
30 (UKJV) How should one chase a thousand, and two put ten thousand to flight, except their Rock had sold them, and the LORD had shut them up?
31 (HEM) כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃
31 (UKJV) For their rock is not as our Rock, even our enemies themselves being judges.
32 (HEM) כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃
32 (UKJV) For their vine is of the vine of Sodom, and of the fields of Gomorrah: their grapes are grapes of gall, their clusters are bitter:
33 (HEM) חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃
33 (UKJV) Their wine is the poison of dragons, and the cruel venom of asps.
34 (HEM) הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃
34 (UKJV) Is not this laid up in store with me, and sealed up among my treasures?
35 (HEM) לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃
35 (UKJV) "To me belongs vengeance and recompence; their foot shall slide in due time: for the day of their calamity is at hand, and the things that shall come upon them make haste. "
36 (HEM) כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃
36 (UKJV) For the LORD shall judge his people, and repent himself for his servants, when he sees that their power is gone, and there is none shut up, or left.
37 (HEM) ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃
37 (UKJV) And he shall say, Where are their gods, their rock in whom they trusted,
38 (HEM) אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃
38 (UKJV) Which did eat the fat of their sacrifices, and drank the wine of their drink offerings? let them rise up and help you, and be your protection.
39 (HEM) ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃
39 (UKJV) "See now that I, even I, am he, and there is no god with me: I kill, and I make alive; I wound, and I heal: neither is there any that can deliver out of my hand. "
40 (HEM) כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃
40 (UKJV) For I lift up my hand to heaven, and say, I live for ever.
41 (HEM) אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃
41 (UKJV) "If I sharpen my glittering sword, and mine hand take hold on judgment; I will render vengeance to mine enemies, and will reward them that hate me. "
42 (HEM) אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃
42 (UKJV) "I will make mine arrows drunk with blood, and my sword shall devour flesh; and that with the blood of the slain and of the captives, from the beginning of revenges upon the enemy. "
43 (HEM) הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃
43 (UKJV) Rejoice, O all of you nations, with his people: for he will avenge the blood of his servants, and will render vengeance to his adversaries, and will be merciful unto his land, and to his people.
44 (HEM) ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון׃
44 (UKJV) And Moses came and spoke all the words of this song in the ears of the people, he, and Hoshea the son of Nun.
45 (HEM) ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל׃
45 (UKJV) And Moses made an end of speaking all these words to all Israel:
46 (HEM) ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת׃
46 (UKJV) And he said unto them, Set your hearts unto all the words which I testify among you this day, which all of you shall command your children to observe to do, all the words of this law.
47 (HEM) כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃
47 (UKJV) "For it is not a vain thing for you; because it is your life: and through this thing all of you shall prolong your days in the land, where all of you go over Jordan to possess it. "
48 (HEM) וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר׃
48 (UKJV) And the LORD spoke unto Moses that very same day, saying,
49 (HEM) עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃
49 (UKJV) "Get you up into this mountain Abarim, unto mount Nebo, which is in the land of Moab, that is opposite to Jericho; and behold the land of Canaan, which I give unto the children of Israel for a possession: "
50 (HEM) ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃
50 (UKJV) "And die in the mount where you go up, and be gathered unto your people; as Aaron your brother died in mount Hor, and was gathered unto his people: "
51 (HEM) על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃
51 (UKJV) "Because all of you trespassed against me among the children of Israel at the waters of MeribahKadesh, in the wilderness of Zin; because all of you sanctified me not in the midst of the children of Israel. "
52 (HEM) כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל׃
52 (UKJV) "Yet you shall see the land before you; but you shall not go thither unto the land which I give the children of Israel. "
| | | Dt 32, 1-52 |
Verš 35
לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃
Rim 12:19 - אל תנקמו נקם ידידי כי אם תנו מקום לרגז כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה׃
Heb 10:30 - כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃
1Pt 2:23 - אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מסר דינו לשפט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ׃
Verš 39
ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃
Dt 4:35 - אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו׃
Iz 45:5 - אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני׃
Iz 45:18 - כי כה אמר יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד׃
Iz 45:22 - פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ כי אני אל ואין עוד׃
1Sam 2:6 - יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל׃
Verš 43
הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃
Rim 15:10 - ואומר הרנינו גוים עמו׃
Verš 49
עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃
Nm 27:12 - ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל׃
Verš 50
ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃
Nm 27:13 - וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך׃
Nm 33:38 - ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש׃
Verš 51
על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃
Nm 20:12 - ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם׃
Verš 21
הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃
Rim 10:19 - ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃
Verš 22
כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
Jer 15:14 - והעברתי את איביך בארץ לא ידעת כי אש קדחה באפי עליכם תוקד׃
Dt 32,1 - Mojžišova pieseň je jednou z najkrajších čiastok Starého zákona. Krása slov, hlbokosť myšlienok, vážnosť výrazov a najmä velebnosť, ktorou Mojžiš necháva hovoriť Boha, dávajú piesni silu a moc, čo priam zatrasie ľudským srdcom. V prorockom duchu Mojžiš sa prenáša do časov, keď Izraeliti žijú v zasľúbenej zemi, žijú v blahobyte a zabúdajú na svojho Dobrodincu, na Pána. Za odpad a nevďačnosť zastihne ich trest. Avšak Pán nezabudne na svoje milosrdenstvo. Boh nezničí nacelkom svoj nevďačný národ, zmiluje sa nad ním a zachráni ho.
Dt 32,1-6 - Ide o najvážnejšiu vec, preto si Mojžiš volá za svedkov celý svet, nebesá i zem. Ony budú svedkami Mojžišovej výstrahy a toho, čo Boh uskutoční v čase. Svojimi slovami chce Mojžiš obmäkčiť srdcia ľudu, chce ich zúrodniť, aby zostali verné Pánovi. Predmetom piesne je Pán, jeho skutky, preto si pieseň zasluhuje, aby ju ľud vypočul a tým vzdával Bohu česť. – Skala (v. 4), Boh je Skalou, pretože sa nemení a je verný vo svojich prísľuboch a je aj pevnou ochranou pre svoj ľud.
Dt 32,7 - Mojžiš sa prihovára k budúcim pokoleniam a preto hovorí z ich hľadiska, uvažujúc o tom všetkom, ako sa Pán staral o ľud, pokým ho nevoviedol do zasľúbenej zeme, kde ho obdaril pozemskými dobrodeniami. "Vymedzil národom hranice" (v. 8), t. j. kanaánskym kmeňom, ktorých územie v budúcnosti mali zaujať Izraeliti.
Dt 32,10-12 - Našiel – v zmysle, že Pán našiel Izraela ako zatúlanú ovcu na nebezpečnom mieste. Potom sa staral s otcovskou láskou o svoj ľud za celý čas putovania po púšti, kým ho nedoviedol na bezpečné miesto, do zasľúbenej zeme.
Dt 32,13 - Výšiny zeme sú palestínske vrchy. Na nich rastú stromy, z ktorých ovocia sa dá pripraviť sladká šťava a olej (palmy a olivy). V Palestíne v tých časoch žili včely nadivoko. Zdržiavali sa v skalných dierach, v jaskyniach, v dutých stromoch a v hustých kriakoch (1 Sam 14,24–27). Oliva sa najlepšie drží v kamenistej pôde, preto možno povedať, že olej je z tvrdého kremeňa.
Dt 32,14 - Bášanský kraj bol známy chovom dobytka (Nm 21,33). Mastné jadro pšenice, čiže najlepšiu pšeničnú múku. Krv viniča – víno, mušt.
Dt 32,15 - V hojnosti životných darov Izrael zabudol na Pána. Namiesto toho, aby sa poďakoval za dary svojmu Pánovi, opustil ho a oddal sa modlárstvu. Miláčik, hebr. ješurún, označuje Izrael. V slovách však badať trpkú iróniu.
Dt 32,17 - O ktorých nemali tušenia, t. j. Pána mohli poznať z jeho skutkov a zo starostlivosti, ktorú im preukazoval. O bohoch pohanských, čo uctievali kanaánske národy, nevedeli však Izraeliti mnoho. Boli to teda noví bohovia pre Židov. Mala to byť prísna výstraha pre Židov, aby sa chránili modloslužby.
Dt 32,22 - Hnev Boží sa prirovnáva k ohňu, ktorý páli a ničí všetko na zemi i pod zemou (Iz 1,31; 30,27 atď.).
Dt 32,23 - Šípy sú Božie tresty a navštívenia.
Dt 32,25 - Na bojiskách popadajú a doma pohynú od strachu a násilia, čo bude páchať nepriateľ.
Dt 32,26-27 - Boh by nacelkom vyhubil izraelský národ, keby nebral ohľad na svoju česť. Neurobí to, lebo nechce, aby sa nepriatelia vo svojej nevedomosti pýšili, že oni premohli a zničili Izrael (9,28; Ex 32,12; Nm 14,13–16; Iz 10,5 atď.).
Dt 32,28-31 - Národ, ktorý chce žiť a usiluje sa o svoj pokojamilovný a šťastný život, ten zničiť nemožno. A tak sa to stávalo v mnohom prípade aj s národom židovským, ktorý nepriatelia nezničili proti jeho a Božej vôli.
Dt 32,35 - Nepriatelia Izraela pohynú, lebo ich skutky sú skutky sodomských nešťastníkov, ich mravná skaza chystá im blízky koniec, pretože Pán o všetkom vie a na všetko pamätá (v. 34).
Dt 32,36 - Keď ľudu bude najhoršie, keď bude blízko záhuby, vtedy ho Pán vyslobodí a zachráni.
Dt 32,40 - Boh uskutoční svoje hrozby, potresce pohanov za preliatu izraelskú krv. Autor tu obraznými výrazmi chce vypuklejšie zdôrazniť več nú priazeň Božiu k svojim verným a zbožným, ktorých v Starom zákone reprezentuje národ židovský.
Dt 32,43 - Napokon aj pohania uznajú, keď Pán vyslobodí Izrael z ich rúk, že len Pán je pravým Bohom. Prostredníctvom Izraela poznajú ostatné národy pravého Boha, ktorého budú oslavovať (Ž 47,2; 66,8; 67,4 atď.).
Dt 32,48-52 - Porov. Nm 27,12–14 a 20,12.
