  | Kniha DeuteronómiumBiblia - Sväté písmo(HEM - Hebrejský - Moderný) | Dt 14, 1-29 |
1 Dt 14, 1 בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת׃ 2 Dt 14, 2 כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃ 3 Dt 14, 3 לא תאכל כל תועבה׃ 4 Dt 14, 4 זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים׃ 5 Dt 14, 5 איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר׃ 6 Dt 14, 6 וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ 7 Dt 14, 7 אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם׃ 8 Dt 14, 8 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו׃ 9 Dt 14, 9 את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו׃ 10 Dt 14, 10 וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם׃ 11 Dt 14, 11 כל צפור טהרה תאכלו׃ 12 Dt 14, 12 וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃ 13 Dt 14, 13 והראה ואת האיה והדיה למינה׃ 14 Dt 14, 14 ואת כל ערב למינו׃ 15 Dt 14, 15 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃ 16 Dt 14, 16 את הכוס ואת הינשוף והתנשמת׃ 17 Dt 14, 17 והקאת ואת הרחמה ואת השלך׃ 18 Dt 14, 18 והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף׃ 19 Dt 14, 19 וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו׃ 20 Dt 14, 20 כל עוף טהור תאכלו׃ 21 Dt 14, 21 לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ 22 Dt 14, 22 עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה׃ 23 Dt 14, 23 ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים׃ 24 Dt 14, 24 וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך׃ 25 Dt 14, 25 ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו׃ 26 Dt 14, 26 ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך׃ 27 Dt 14, 27 והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך׃ 28 Dt 14, 28 מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך׃ 29 Dt 14, 29 ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה׃
| | | Dt 14, 1-29 |
Verš 1
בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת׃
Lv 19:27 - לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃
Lv 21:5 - לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃
Verš 2
כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃
Dt 7:6 - כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃
Dt 26:18 - ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו׃
Verš 4
זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים׃
Lv 11:2 - דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃
Verš 21
לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃
Ex 23:19 - ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃
Ex 34:26 - ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃
Verš 23
ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים׃
Dt 12:17 - לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך׃
Verš 26
ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך׃
Mt 21:12 - ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃
Verš 27
והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך׃
Nm 18:20 - ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל׃
Nm 18:24 - כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃
Dt 10:9 - על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו׃
Dt 12:12 - ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם׃
Dt 18:1 - לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃
Dt 26:12 - כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו׃
Dt 14,1 - Mojžiš zakazuje všetko, čo by upamätúvalo na pohanské zvyky. Aj v mimobohoslužobných úkonoch a zvykoch je nebezpečenstvo, že by Izraeliti odpadli od svojho Pána.
Dt 14,4-20 - Okrem niektorých odchýlok tieto verše sa zhodujú s Lv 11. Pozri poznámky tamtiež.
Dt 14,21 - Porov. Ex 22,31; Lv 17,15; 22,8. Nesmieš variť…, pozri Ex 23,19; 34,26.
Dt 14,22-29 - Porov. Lv 27,30–33; Nm 18,21–32; Dt 12,6.11.17–19; 26,12–15. Desiatky sa mali odovzdávať levitom, pretože by títo ináč nemali z čoho žiť, keďže sa im nedostalo dedičnej pôdy ako ostatným kmeňom (Nm 18,21 n.). Leviti však museli dať zo všetkého, čo dostali, desatinu kňazom (Nm 18,25–32). Desiatky sa mohli i peniazmi vynahradiť, avšak v tomto prípade pridávalo sa k cene 20 % odhadnutej ceny odpredaných desiatok (Lv 27,31). Tu sa ustanovuje nový predpis, ktorý bude platiť, keď už Izraeliti budú osadení v Palestíne (v. 24–29). V treťom roku sa desiatky nebudú odvádzať pre všetkých levitov, lež budú patriť len tým levitom, ktorí bývajú v jednotlivých mestách, ďalej cudzincom, sirotám a vdovám.
