List Rimanom

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Rim 14, 1-23

1 (HEM) ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות׃
1 (UKJV) Him that is weak in the faith receive all of you, but not to doubtful disputations.

2 (HEM) יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃
2 (UKJV) For one believes that he may eat all things: another, who is weak, eats herbs.

3 (HEM) האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃
3 (UKJV) "Let not him that eats despise him that eats not; and let not him which eats not judge him that eats: for God has received him. "

4 (HEM) מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃
4 (UKJV) Who are you that judge another man's servant? to his own master he stands or falls. Yea, he shall be held up: for God is able to make him stand.

5 (HEM) יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃
5 (UKJV) One man esteems one day above another: another esteems every day alike. Let every man be fully persuaded in his own mind.

6 (HEM) השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃
6 (UKJV) "He that regards the day, regards it unto the Lord; and he that regards not the day, to the Lord he does not regard it. He that eats, eats to the Lord, for he gives God thanks; and he that eats not, to the Lord he eats not, and gives God thanks. "

7 (HEM) כי אין איש מאתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו׃
7 (UKJV) For none of us lives to himself, and no man dies to himself.

8 (HEM) כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם נחיה ואם נמות לאדון הננו׃
8 (UKJV) "For whether we live, we live unto the Lord; and whether we die, we die unto the Lord: whether we live therefore, or die, we are the Lord's. "

9 (HEM) כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים׃
9 (UKJV) In order to this end Christ both died, and rose, and revived, that he might be Lord both of the dead and living.

10 (HEM) ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃
10 (UKJV) But why do you judge your brother? or why do you set at nothing your brother? for we shall all stand before the judgment seat of Christ.

11 (HEM) כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃
11 (UKJV) For it is written, As I live, says the Lord, every knee shall bow to me, and every tongue shall confess to God.

12 (HEM) הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃
12 (UKJV) So then every one of us shall give account (o. logos) of himself to God.

13 (HEM) לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃
13 (UKJV) Let us not therefore judge one another any more: but judge this rather, that no man put a stumbling block or an occasion to fall in his brother's way.

14 (HEM) ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃
14 (UKJV) I know, and am persuaded by the Lord Jesus, that there is nothing unclean of itself: but to him that esteems any thing to be unclean, to him it is unclean.

15 (HEM) ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח׃
15 (UKJV) But if your brother be grieved with your food, now walk you not charitably. (o. agape) Destroy not him with your food, for whom Christ died.

16 (HEM) לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים׃
16 (UKJV) Let not then your good be evil spoken of:

17 (HEM) כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃
17 (UKJV) "For the kingdom of God is not food and drink; but righteousness, and peace, and joy in the Holy Spirit. (o. pneuma) "

18 (HEM) והעבד באלה את המשיח רצוי הוא לאלהים ובחון לאנשים׃
18 (UKJV) For he that in these things serves Christ is acceptable to God, and approved of men.

19 (HEM) ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש מרעהו׃
19 (UKJV) Let us therefore follow after the things which make for peace, and things wherewith one may edify another.

20 (HEM) אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃
20 (UKJV) "For food destroy not the work of God. All things indeed are pure; but it is evil for that man who eats with offence. "

21 (HEM) טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש׃
21 (UKJV) It is good neither to eat flesh, nor to drink wine, nor any thing whereby your brother stumbles, or is offended, or is made weak.

22 (HEM) יש לך אמונה תהי לך לבדך לפני האלהים אשרי מי שלא ידין את נפשו בדבר אשר כשר בעיניו׃
22 (UKJV) Have you faith? have it to yourself before God. Happy is he that condemns not himself in that thing which he allows.

23 (HEM) ואשר לו ספק באכלו נאשם כי לא עשה מאמונה וכל אשר נעשה מבלי אמונה חטא הוא,׃
23 (UKJV) And he that doubts is damned if he eat, because he eats not of faith: for whatsoever is not of faith is sin.

Verš 3

האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃

Kol 2:16 - על כן לא ידין איש אתכם על דבר מאכל ומשקה או בענין המועדים וראשי חדשים ושבתות׃

Verš 4

מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃

Jak 4:12 - אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך׃

Verš 5

יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃

Gal 4:10 - ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים׃

Kol 2:16 - על כן לא ידין איש אתכם על דבר מאכל ומשקה או בענין המועדים וראשי חדשים ושבתות׃

Verš 6

השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃

1Kor 10:31 - לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃

1Tim 4:3 - אסרים לקחת אשה ומנעים ממיני מאכל אשר בראם האלהים שיאכלות בתודה המאמינים וידעי האמת׃

Verš 7

כי אין איש מאתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו׃

2Kor 5:15 - ובעד כלם מת למען לא יחיו החיים עוד לנפשם כי אם לאשר מת ויקם בעדם׃

Gal 2:20 - עם המשיח נצלבתי ואין עוד אנכי החי כי אם המשיח הוא חי בקרבי ואשר אני חי עתה בבשר אחיה באמונת בן אלהים אשר אהבני ויתן את נפשו בעדי׃

1Sol 5:10 - אשר מת בעדנו למען אם נשקד ואם נישן חיה נחיה עמו יחד׃

1Pt 4:2 - למען אשר לא תחיו עוד לתאות בני אדם כי אם לרצון אלהים כל ימי היתכם עוד בבשר׃

Verš 10

ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃

Mt 25:31 - והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃

2Kor 5:10 - כי כלנו עתידים להראות לפני כסא דין המשיח למען יקבל איש ואיש כפי פעלו בחיי גופו אם טוב ואם רע׃

Verš 11

כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃

Iz 45:23 - בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון׃

Flp 2:10 - למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃

Verš 12

הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃

Ž 62:12 - ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו׃

Jer 17:10 - אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו׃

Jer 32:19 - גדל העצה ורב העליליה אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו׃

Mt 16:27 - כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃

Rim 2:6 - אשר ישלם לאיש כמעשהו׃

1Kor 3:8 - והנטע והמשקה כאחד המה ואיש איש יקבל את שכרו כפי עמלו׃

2Kor 5:10 - כי כלנו עתידים להראות לפני כסא דין המשיח למען יקבל איש ואיש כפי פעלו בחיי גופו אם טוב ואם רע׃

Gal 6:5 - כי כל איש את משאו ישא׃

Zjv 2:23 - והרגתי במות את בניה וידעו כל הקהלות כי אני חקר כליות ולב ונתתי לכם לכל איש כפרי מעלליו׃

Zjv 22:12 - והנני בא מהר ושכרי אתי לשלם לכל איש כמעשהו׃

Verš 13

לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃

1Kor 10:32 - ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃

2Kor 6:3 - ואין אנחנו נתנים מכשול במאומה פן יהיה שרותנו לנאצה׃

Verš 14

ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃

Mt 15:11 - לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃

Sk 10:15 - ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃

1Kor 8:4 - ועל דבר אכילת זבחי האלילים הנה ידענו כי האליל אין בעולם ואין אלהים בלתי אחד׃

1Tim 4:4 - כי כל בריאת אלהים טובה היא ואין דבר משקץ אם יאכל בתודה׃

Verš 15

ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח׃

1Kor 8:11 - ויאבד על ידי דעתך אחיך החלש אשר למענו מת המשיח׃

Verš 17

כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃

1Kor 8:8 - המאכל לא יקרב אתכם לאלהים כי אם נאכל אין לנו יתרון ואם לא נאכל לא נגרע׃

Verš 20

אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃

Tít 1:15 - הן הכל טהור לטהורים אבל לנטמאים ולאינם מאמינים אין דבר טהור כי נטמאה גם דעתם גם רוחם׃

Verš 21

טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש׃

1Kor 8:13 - על כן אם מאכלי מכשיל את אחי לא אכל בשר לעולם למען לא אכשיל את אחי׃

Verš 23

ואשר לו ספק באכלו נאשם כי לא עשה מאמונה וכל אשר נעשה מבלי אמונה חטא הוא,׃

Tít 1:15 - הן הכל טהור לטהורים אבל לנטמאים ולאינם מאמינים אין דבר טהור כי נטמאה גם דעתם גם רוחם׃

Rim 14,1-10 - "Slabí vo viere" boli kresťania, ktorí sa úprimne, ale mylne domnievali, že aj ako kresťania musia naďalej dodržiavať predpisy židovského pôvodu o svätení niektorých dní alebo o zdržiavaní sa niektorých pokrmov. Pavol tu nehovorí podrobne o týchto praktikách alebo o ich pôvode. V presvedčení, že ony aj tak časom zaniknú, odporúča ušľachtilý liberálny postoj voči takýmto kresťanom. Každý si, pravda, má utvoriť svedomie isté a správne a prejavovať lásku ku všetkým.

Rim 14,11 - Porov. Iz 49, 18; 45, 23. "Ako že žijem" je zvyčajným výrazom Božej prísahy. Boh prisahá sám na seba, na svoj nemeniteľný večný život.

Rim 14,14 - Nijaký pokrm sám osebe mravne neznečisťuje, ako to vyhlásil už Ježiš Kristus (Mt 15, 11; Mk 7, 18–19; Sk 11, 9). Teda ani pokrmy obetované predtým modlám (porov. 1 Kor 8, 1–6).

Rim 14,22-23 - Apoštol tu uvádza dôležitú zásadu pre všetkých kresťanov, "slabých" i "silných". Jedni i druhí sa musia správať podľa svojho svedomia osvieteného "vierou". Presvedčenie "silných vo viere" je objektívne správne a sú "blažení", že ich netrápia pochybnosti. Ale v konkrétnom živote sa musia riadiť láskou k "slabým", ktorá je nado všetko. – Kto však je "slabý vo viere" a koná ináč, ako mu svedomie káže, čo platí pre každého, teda aj pre "silného vo viere", dopúšťa sa hriechu.