Skutky apoštolov

1 (UKR) Поглянувши ж Павел пильно на раду рече: Мужі брати, я жив у всій добрій совісті перед Богом до сього дня.
1 (HEM) ויבט פולוס אל הסנהדרין ויאמר אנשים אחים בכל תמת לבבי התהלכתי לפני אלהים עד היום הזה׃

2 (UKR) Архиєрей же Ананїя звелїв тим, що стояли перед ним, бити його в лице.
2 (HEM) ויצו חנניה הכהן הגדול את העמדים עליו להכותו על פיו׃

3 (UKR) Тоді рече Павел до него: Бити ме тебе Бог, стїно побіляна; і ти сидиш, щоб судити мене по закону, а проти закону велиш мене бити?
3 (HEM) ויאמר אליו פולוס יככה אלהים הקיר המסיד האמנם ישב אתה לדין אתי כתורה ואתה מצוה להכותי שלא כתורה׃

4 (UKR) Ті ж, що стояли, сказали: Ти архиєрея Божого злорічиш?
4 (HEM) ויאמרו העמדים שם את הכהן הגדול לאלהים תחרף׃

5 (UKR) Рече ж Павел: Не знав я, брати, що се архиєрей: писано бо: Не казати меш лихого на князя народу твого.
5 (HEM) ויאמר פולוס אחי לא ידעתי אשר הוא הכהן הגדול כי כתוב נשיא בעמך לא תאר׃

6 (UKR) Постерігши ж Павел, що одна часть (людей) Садукейська, а друга. Фарисейська, покликнув у раді: Мужі брати! я Фарисей, син Фарисеїв; за надію воскресення мертвих мене судять.
6 (HEM) ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃

7 (UKR) Як ж се промовив, постала незгода між Фарисеями та Садукеями; і розділилась громада.
7 (HEM) ובדברו הדבר הזה היה ריב בין הצדוקים ובין הפרושים ויחלק ההמון׃

8 (UKR) Садукеї бо кажуть, що нема воскресення, ні ангела, ні духа, а Фарисеї визнають обох.
8 (HEM) כי הצדוקים אמרים אין תחיה ואין מלאך ורוח והפרושים מודים בשניהם׃

9 (UKR) Постав же крик великий; і, вставши письменники части Фарисейської, змагались, говорячи: Нїчого лихого не знаходимо в чоловікові сему; коли ж дух промовив до него або ангел, то не воюймо з Богом.
9 (HEM) ותהי המלה גדולה ויקומו הסופרים אשר מכת הפרושים ויתוכחו לאמר לא מצאנו דבר רע באיש הזה ואם רוח דבר אליו או מלאך אל נלחמה באלהים׃

10 (UKR) І, як постала буча велика, тисячник, опасуючись, щоб вони не розірвали Павла, звелїв воїнам зійти, та, вхопивши його з посеред них, привести в замок.
10 (HEM) והריב הולך וחזק ושר האלף דאג פן ישסעו את פולוס ויצו את אנשי הצבא לרדת ולחטף אתו מתוכם ולהכיאו אל המצד׃

11 (UKR) Другої ж ночи став перед ним Господь і рече: Бодрись, Павле; як бо ти сьвідкував про мене в Єрусалимі, так ти маєш і в Римі сьвідкувати.
11 (HEM) ובלילה ההוא נצב עליו האדון ויאמר חזק פולוס כי כאשר העידות לי בירושלים כן העד תעיד ברומי׃

12 (UKR) Як же настав день, зложивши змову деякі з Жидів, заклялись, говорячи, що ні їсти муть, ні пити муть, доки не вбють Павла.
12 (HEM) ויהי לפנות הבקר ויתחברו היהודים ויאסרו אסר על נפשם לאמר כי לא יאכלו ולא ישתו עד אם יהרגו את פולוס׃

13 (UKR) Було ж більш сорока, що сю клятьбу зробили.
13 (HEM) ומספר הבאים באלה הזאת היה יותר מארבעים׃

14 (UKR) Приступивши вони до архиєреїв та старших, казали: клятьбою поклялись ми нїчого не їсти, доки не вбємо Павла.
14 (HEM) ויגשו לא ראשי הכהנים ואל הזקנים לאמר אסר אסרנו על נפשנו לבלתי טעם מאומה עד אם הרגנו את פולוס׃

15 (UKR) Тепер же ви дайте знати тисячникові й раді, щоб завтра вивів його до вас, нїби хочете розвідатись пильнїще про справу його; ми ж, поки ще він наближить ся, готові будемо вбити його.
15 (HEM) ועתה הודיעו אתם והסנהדרין את שר האלף ויורידהו מחר אליכם כאלו תחפצו לדרש היטב את ענינו ואנחנו נכונים להמיתו בטרם יקרב אליכם׃

16 (UKR) Прочувши ж син сестри Павлової про їх задум на него, прийшовши і ввійшовши в замок, сказав Павлові.
16 (HEM) וישמע בן אחות פולוס את ארבם וילך ויבא אל המצד ויגד לפולוס׃

17 (UKR) Покликавши ж Павел одного з сотників, рече: Одведи хлопця сього до тисячника; має бо щось сказати йому.
17 (HEM) ויקרא פולוס לאחד משרי המאות ויאמר אליו הולך את הבחור הזה אל שר האלף כי דבר לו להודיעו׃

18 (UKR) Він же, взявши його, повів до тисячника, й каже: Вязник Павел, покликавши мене, просив привести до тебе сього хлопця; має бо щось сказати тобі.
18 (HEM) ויקחהו ויוליכהו אל שר האלף ויאמר פולוס האסיר קראני אליו ויבקש ממני להוליך אליך את הבחור הזה כי דבר לו להגיד לך׃

19 (UKR) Узявши ж його за руку тисячник, і відійшовши на самоту, питав його: Про що ти маєш звістити мені?
19 (HEM) ויאחז שר האלף בידו ויסר עמו לבדו וישאלהו מה הוא זה אשר לך להודיעני׃

20 (UKR) Він же каже, що Жиди змовились просити тебе, щоб завтра привів Павла до них у раду, наче б хотіли лучче розпитатись про него.
20 (HEM) ויאמר כי נועצו היהודים יחדו לבקש ממך כי מחר תוריד את פולוס לפני הסנהדרין והמה כאלו חפצים לדעת היטב את ענינו׃

21 (UKR) Ти ж не слухай їх: засїдаєть ся бо їх на него більш сорока чоловік, що закляли ся не їсти й не пити, доки не вбють його; і тепер готові вони, дожидаючи від тебе обіцянки.
21 (HEM) ואתה אל תשמע להם כי ארבים לו מהם יותר מארבעים איש אשר אסרו אסר על נפשם לבלתי אכל ושתות בטרם יהרגוהו והמה עתה עמדים ומחכים להבטחתך׃

22 (UKR) Тисячник же відпустив хлопця, звелівши нікому не казати, що се виявив єси передо мною.
22 (HEM) וישלח שר האלף את הבחור ויצוהו לבלתי אמר לאיש כי גלה לו את הדבר הזה׃

23 (UKR) І, покликавши двох із сотників, каже: Наготовте дві сотні воїнів, щоб ішли в Кесарию, та сїмдесять комонників, та дві сотні стрельцїв на третю годину ночи;
23 (HEM) ויקרא לשני שרי מאות ויאמר החלצו מאתכם אנשי צבא מאתים ללכת לקסרין ופרשים שבעים ומשכי קשת מאתים מן השעה השלישית בלילה׃

24 (UKR) і скотину наготовити, щоб, посадивши Павла, одвели цілого до старости Феликса.
24 (HEM) ובהמות יכינו להרכיב את פולוס למען הביאו שלם אל פיליכס ההגמון׃

25 (UKR) Написав же й лист такого змісту:
25 (HEM) ויכתב אגרת וזה תכן דבריה׃

26 (UKR) Клавдий Лизия вельможному старості Феликсові: радуй ся.
26 (HEM) קלודיוס לוסיאס אל פיליכס ההגמון האדיר שלום׃

27 (UKR) Чоловіка сего Жиди схопили і мали вбити; я ж, пристигши з військом, одняв$$
27 (HEM) את האיש הזה תפשו היהודים ויבקשו המיתו ואבא עם אנשי הצבא ואפלטהו מתוכם בשמעי כי רומי הוא׃

27 (UKR) довідавшись, що він Римлянин.
28 (HEM) ובאשר חפצתי לדעת על מה שמנו אתו הורדתיו אל הסנהדרין שלהם׃

28 (UKR) Хотівши ж довідатись про причину, за що обвинували його, увів його в раду їх,
29 (HEM) ואמצא כי שטנו אתו על דברי שאלות דתם ולא על דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות׃

29 (UKR) і знайшов, що обвинували його про питання закону їх, та ніякої вини, достойної смерти або кайданів, нема в йому.
30 (HEM) ועתה הנה הגד לי שהיהודים מתנכלים באיש הזה ואשלחהו אליך מיד וגם את שטניו צויתי לבוא ולהגיש שטנתם לפניך ואתה שלום׃

30 (UKR) Як же сказано менї про зраду, що мала бути од Жидів на чоловіка сього, зараз післав я його до тебе, звелівши і винувателям його говорити перед тобою, що мають на него. Бувай здоров.
31 (HEM) ויקחו אנשי הצבא את פולוס כאשר צוו ויביאהו לילה אל אנטפטריס׃

31 (UKR) Воїни ж, як звелено їм, узявши Павла, повели в ночі в Антипатриду.
32 (HEM) וממחרת הניחו את הפרשים ללכת אתו וישובו למצד׃

32 (UKR) А назавтра, зоставивши комонників ійти з ним, вернулись у замок.
33 (HEM) והמה באו אל קסרין ויתנו את האגרת בידי ההגמון ויעמידו לפניו גם את פולוס׃

33 (UKR) Вони ж, ввійшовши в Кесарию і оддавши лист старості, поставили перед ним і Павла.
34 (HEM) ויהי כקרא ההגמון את האגרת וישאל מאי זה מדינה הוא ויהי כשמעו כי הוא מקיליקיא ויאמר׃

34 (UKR) Прочитавши ж староста і спитавши, з якої він країни, та довідавшись, що з Киликиї,
35 (HEM) אשמע את דבריך בבוא גם שטניך הנה ויצו לשמרו בבית המשפט אשר להורדוס׃

35 (UKR) слухати му тебе, каже, як прийдуть винувателї твої. І звелїв стерегти його в преториї Іродовій.
36 ----