Skutky apoštolov

1 (HEM) וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃
1 ----
1 (RIV) E come il giorno della Pentecoste fu giunto, tutti erano insieme nel medesimo luogo.

2 (HEM) ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃
2 ----
2 (RIV) E di subito si fece dal cielo un suono come di vento impetuoso che soffia, ed esso riempì tutta la casa dov’essi sedevano.

3 (HEM) ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃
3 ----
3 (RIV) E apparvero loro delle lingue come di fuoco che si dividevano, e se ne posò una su ciascuno di loro.

4 (HEM) וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃
4 ----
4 (RIV) E tutti furon ripieni dello Spirito Santo, e cominciarono a parlare in altre lingue, secondo che lo Spirito dava loro d’esprimersi.

5 (HEM) ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃
5 ----
5 (RIV) Or in Gerusalemme si trovavan di soggiorno dei Giudei, uomini religiosi d’ogni nazione di sotto il cielo.

6 (HEM) ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃
6 ----
6 (RIV) Ed essendosi fatto quel suono, la moltitudine si radunò e fu confusa, perché ciascuno li udiva parlare nel suo proprio linguaggio.

7 (HEM) וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃
7 ----
7 (RIV) E tutti stupivano e si maravigliavano, dicendo: Ecco, tutti costoro che parlano non son eglino Galilei?

8 (HEM) ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃
8 ----
8 (RIV) E com’è che li udiamo parlare ciascuno nel nostro proprio natìo linguaggio?

9 (HEM) פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃
9 ----
9 (RIV) Noi Parti, Medi, Elamiti, abitanti della Mesopotamia, della Giudea e della Cappadocia, del Ponto e dell’Asia,

10 (HEM) פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃
10 ----
10 (RIV) della Frigia e della Panfilia, dell’Egitto e delle parti della Libia Cirenaica, e avventizi Romani,

11 (HEM) כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃
11 ----
11 (RIV) tanto Giudei che proseliti, Cretesi ed Arabi, li udiamo parlar delle cose grandi di Dio nelle nostre lingue.

12 (HEM) וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃
12 ----
12 (RIV) E tutti stupivano ed eran perplessi dicendosi l’uno all’altro: Che vuol esser questo?

13 (HEM) ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃
13 ----
13 (RIV) Ma altri, beffandosi, dicevano: Son pieni di vin dolce.

14 (HEM) אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃
14 ----
14 (RIV) Ma Pietro, levatosi in piè con gli undici, alzò la voce e parlò loro in questa maniera: Uomini giudei, e voi tutti che abitate in Gerusalemme, siavi noto questo, e prestate orecchio alle mie parole.

15 (HEM) כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃
15 ----
15 (RIV) Perché costoro non sono ebbri, come voi supponete, poiché non è che la terza ora del giorno:

16 (HEM) אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃
16 ----
16 (RIV) ma questo è quel che fu detto per mezzo del profeta Gioele:

17 (HEM) והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃
17 ----
17 (RIV) E avverrà negli ultimi giorni, dice Iddio, che io spanderò del mio Spirito sopra ogni carne; e i vostri figliuoli e le vostre figliuole profeteranno, e i vostri giovani vedranno delle visioni, e i vostri vecchi sogneranno dei sogni.

18 (HEM) וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃
18 ----
18 (RIV) E anche sui miei servi e sulle mie serventi, in quei giorni, spanderò del mio Spirito, e profeteranno.

19 (HEM) ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃
19 ----
19 (RIV) E farò prodigi su nel cielo, e segni giù sulla terra; sangue e fuoco, e vapor di fumo.

20 (HEM) השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃
20 ----
20 (RIV) Il sole sarà mutato in tenebre, e la luna in sangue, prima che venga il grande e glorioso giorno, che è il giorno del Signore.

21 (HEM) והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃
21 ----
21 (RIV) Ed avverrà che chiunque avrà invocato il nome del Signore sarà salvato.

22 (HEM) אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃
22 ----
22 (RIV) Uomini israeliti, udite queste parole: Gesù il Nazareno, uomo che Dio ha accreditato fra voi mediante opere potenti e prodigi e segni che Dio fece per mezzo di lui fra voi, come voi stessi ben sapete,

23 (HEM) אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃
23 ----
23 (RIV) quest’uomo, allorché vi fu dato nelle mani per il determinato consiglio e per la prescienza di Dio, voi, per man d’iniqui, inchiodandolo sulla croce, lo uccideste;

24 (HEM) והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃
24 ----
24 (RIV) ma Dio lo risuscitò, avendo sciolto gli angosciosi legami della morte, perché non era possibile ch’egli fosse da essa ritenuto.

25 (HEM) כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃
25 ----
25 (RIV) Poiché Davide dice di lui: Io ho avuto del continuo il Signore davanti agli occhi, perché egli è alla mia destra, affinché io non sia smosso.

26 (HEM) לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃
26 ----
26 (RIV) Perciò s’è rallegrato il cuor mio, e ha giubilato la mia lingua, e anche la mia carne riposerà in isperanza;

27 (HEM) כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃
27 ----
27 (RIV) poiché tu non lascerai l’anima mia nell’Ades, e non permetterai che il tuo Santo vegga la corruzione.

28 (HEM) תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃
28 ----
28 (RIV) Tu m’hai fatto conoscere le vie della vita; tu mi riempirai di letizia con la tua presenza.

29 (HEM) אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃
29 ----
29 (RIV) Uomini fratelli, ben può liberamente dirvisi intorno al patriarca Davide, ch’egli morì e fu sepolto; e la sua tomba è ancora al dì d’oggi fra noi.

30 (HEM) והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃
30 ----
30 (RIV) Egli dunque, essendo profeta e sapendo che Dio gli avea con giuramento promesso che sul suo trono avrebbe fatto sedere uno dei suoi discendenti,

31 (HEM) לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃
31 ----
31 (RIV) antivedendola, parlò della risurrezione di Cristo, dicendo che non sarebbe stato lasciato nell’Ades, e che la sua carne non avrebbe veduto la corruzione.

32 (HEM) את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃
32 ----
32 (RIV) Questo Gesù, Iddio l’ha risuscitato; del che noi tutti siamo testimoni.

33 (HEM) ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃
33 ----
33 (RIV) Egli dunque, essendo stato esaltato dalla destra di Dio, e avendo ricevuto dal Padre lo Spirito Santo promesso, ha sparso quello che ora vedete e udite.

34 (HEM) כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
34 ----
34 (RIV) Poiché Davide non è salito in cielo; anzi egli stesso dice: Il Signore ha detto al mio Signore: Siedi alla mia destra,

35 (HEM) עד אשית איביך הדם לרגליך׃
35 ----
35 (RIV) finché io abbia posto i tuoi nemici per sgabello de’ tuoi piedi.

36 (HEM) לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃
36 ----
36 (RIV) Sappia dunque sicuramente tutta la casa d’Israele che Iddio ha fatto e Signore e Cristo quel Gesù che voi avete crocifisso.

37 (HEM) ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃
37 ----
37 (RIV) Or essi, udite queste cose, furon compunti nel cuore, e dissero a Pietro e agli altri apostoli: Fratelli, che dobbiam fare?

38 (HEM) ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃
38 ----
38 (RIV) E Pietro a loro: Ravvedetevi, e ciascun di voi sia battezzato nel nome di Gesù Cristo, per la remission de’ vostri peccati, e voi riceverete il dono dello Spirito Santo.

39 (HEM) כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃
39 ----
39 (RIV) Poiché per voi è la promessa, e per i vostri figliuoli, e per tutti quelli che son lontani, per quanti il Signore Iddio nostro ne chiamerà.

40 (HEM) ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃
40 ----
40 (RIV) E con molte altre parole li scongiurava e li esortava dicendo: Salvatevi da questa perversa generazione.

41 (HEM) ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃
41 ----
41 (RIV) Quelli dunque i quali accettarono la sua parola, furon battezzati; e in quel giorno furono aggiunte a loro circa tremila persone.

42 (HEM) ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃
42 ----
42 (RIV) Ed erano perseveranti nell’attendere all’insegnamento degli apostoli, nella comunione fraterna, nel rompere il pane e nelle preghiere.

43 (HEM) ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃
43 ----
43 (RIV) E ogni anima era presa da timore; e molti prodigi e segni eran fatti dagli apostoli.

44 (HEM) וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃
44 ----
44 (RIV) E tutti quelli che credevano erano insieme, ed aveano ogni cosa in comune;

45 (HEM) ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃
45 ----
45 (RIV) e vendevano le possessioni ed i beni, e li distribuivano a tutti, secondo il bisogno di ciascuno.

46 (HEM) ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃
46 ----
46 (RIV) E tutti i giorni, essendo di pari consentimento assidui al tempio, e rompendo il pane nelle case, prendevano il loro cibo assieme con letizia e semplicità di cuore,

47 (HEM) ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃
47 ----
47 (RIV) lodando Iddio, e avendo il favore di tutto il popolo. E il Signore aggiungeva ogni giorno alla loro comunità quelli che erano sulla via della salvazione.