Evanjelium podľa Jána

1 (HEM) ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃
1 ----
1 (RIV) Or v’era un ammalato, un certo Lazzaro di Betania, del villaggio di Maria e di Marta sua sorella.

2 (HEM) היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃
2 ----
2 (RIV) Maria era quella che unse il Signore d’olio odorifero e gli asciugò i piedi co’ suoi capelli; e Lazzaro, suo fratello, era malato.

3 (HEM) ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃
3 ----
3 (RIV) Le sorelle dunque mandarono a dire a Gesù: Signore, ecco, colui che tu ami è malato.

4 (HEM) וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃
4 ----
4 (RIV) Gesù, udito ciò, disse: Questa malattia non è a morte, ma è per la gloria di Dio, affinché per mezzo d’essa il Figliuol di Dio sia glorificato.

5 (HEM) וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃
5 ----
5 (RIV) Or Gesù amava Marta e sua sorella e Lazzaro.

6 (HEM) ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃
6 ----
6 (RIV) Come dunque ebbe udito ch’egli era malato, si trattenne ancora due giorni nel luogo dov’era;

7 (HEM) מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃
7 ----
7 (RIV) poi dopo, disse a’ discepoli: Torniamo in Giudea!

8 (HEM) ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃
8 ----
8 (RIV) I discepoli gli dissero: Maestro, i Giudei cercavano or ora di lapidarti, e tu vuoi tornar là?

9 (HEM) ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃
9 ----
9 (RIV) Gesù rispose: Non vi son dodici ore nel giorno? Se uno cammina di giorno, non inciampa, perché vede la luce di questo mondo;

10 (HEM) אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃
10 ----
10 (RIV) ma se uno cammina di notte, inciampa, perché la luce non è in lui.

11 (HEM) כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃
11 ----
11 (RIV) Così parlò; e poi disse loro: Il nostro amico Lazzaro s’è addormentato; ma io vado a svegliarlo.

12 (HEM) ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃
12 ----
12 (RIV) Perciò i discepoli gli dissero: Signore, s’egli dorme, sarà salvo.

13 (HEM) וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃
13 ----
13 (RIV) Or Gesù avea parlato della morte di lui; ma essi pensarono che avesse parlato del dormir del sonno.

14 (HEM) אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃
14 ----
14 (RIV) Allora Gesù disse loro apertamente: Lazzaro è morto;

15 (HEM) ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃
15 ----
15 (RIV) e per voi mi rallegro di non essere stato là, affinché crediate; ma ora, andiamo a lui!

16 (HEM) ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃
16 ----
16 (RIV) Allora Toma, detto Didimo, disse ai suoi condiscepoli: Andiamo anche noi, per morire con lui!

17 (HEM) ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃
17 ----
17 (RIV) Gesù dunque, arrivato, trovò che Lazzaro era già da quattro giorni nel sepolcro.

18 (HEM) ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃
18 ----
18 (RIV) Or Betania non distava da Gerusalemme che circa quindici stadi;

19 (HEM) ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃
19 ----
19 (RIV) e molti Giudei eran venuti da Marta e Maria per consolarle del loro fratello.

20 (HEM) ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃
20 ----
20 (RIV) Come dunque Marta ebbe udito che Gesù veniva, gli andò incontro; ma Maria stava seduta in casa.

21 (HEM) ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
21 ----
21 (RIV) Marta dunque disse a Gesù: Signore, se tu fossi stato qui, mio fratello non sarebbe morto;

22 (HEM) וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃
22 ----
22 (RIV) e anche adesso so che tutto quel che chiederai a Dio, Dio te lo darà.

23 (HEM) ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃
23 ----
23 (RIV) Gesù le disse: Tuo fratello risusciterà.

24 (HEM) ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃
24 ----
24 (RIV) Marta gli disse: Lo so che risusciterà, nella risurrezione, nell’ultimo giorno.

25 (HEM) ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃
25 ----
25 (RIV) Gesù le disse: Io son la resurrezione e la vita; chi crede in me, anche se muoia, vivrà;

26 (HEM) וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃
26 ----
26 (RIV) e chiunque vive e crede in me, non morrà mai. Credi tu questo?

27 (HEM) ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃
27 ----
27 (RIV) Ella gli disse: Sì, o Signore, io credo che tu sei il Cristo, il Figliuol di Dio che dovea venire nel mondo.

28 (HEM) ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃
28 ----
28 (RIV) E detto questo, se ne andò, e chiamò di nascosto Maria, sua sorella, dicendole: il Maestro è qui, e ti chiama.

29 (HEM) היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃
29 ----
29 (RIV) Ed ella, udito questo, si alzò in fretta e venne a lui.

30 (HEM) וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃
30 ----
30 (RIV) Or Gesù non era ancora entrato nel villaggio, ma era sempre nel luogo dove Marta l’aveva incontrato.

31 (HEM) והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃
31 ----
31 (RIV) Quando dunque i Giudei ch’erano in casa con lei e la consolavano, videro che Maria s’era alzata in fretta ed era uscita, la seguirono, supponendo che si recasse al sepolcro a piangere.

32 (HEM) ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
32 ----
32 (RIV) Appena Maria fu giunta dov’era Gesù e l’ebbe veduto, gli si gettò a’ piedi dicendogli: Signore, se tu fossi stato qui, mio fratello non sarebbe morto.

33 (HEM) ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃
33 ----
33 (RIV) E quando Gesù la vide piangere, e vide i Giudei ch’eran venuti con lei piangere anch’essi, fremé nello spirito, si conturbò, e disse:

34 (HEM) ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃
34 ----
34 (RIV) Dove l’avete posto? Essi gli dissero: Signore, vieni a vedere!

35 (HEM) ויבך ישוע׃
35 ----
35 (RIV) Gesù pianse.

36 (HEM) ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃
36 ----
36 (RIV) Onde i Giudei dicevano: Guarda come l’amava!

37 (HEM) ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃
37 ----
37 (RIV) Ma alcuni di loro dicevano: Non poteva, lui che ha aperto gli occhi al cieco, fare anche che questi non morisse?

38 (HEM) ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃
38 ----
38 (RIV) Gesù dunque, fremendo di nuovo in se stesso, venne al sepolcro. Era una grotta, e una pietra era posta all’apertura.

39 (HEM) ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃
39 ----
39 (RIV) Gesù disse: Togliete via la pietra! Marta, la sorella del morto, gli disse: Signore, egli puzza già, perché siamo al quarto giorno.

40 (HEM) ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃
40 ----
40 (RIV) Gesù le disse: Non t’ho io detto che se credi, tu vedrai la gloria di Dio?

41 (HEM) וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃
41 ----
41 (RIV) Tolsero dunque la pietra. E Gesù, alzati gli occhi in alto, disse: Padre, ti ringrazio che m’hai esaudito.

42 (HEM) ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃
42 ----
42 (RIV) Io ben sapevo che tu m’esaudisci sempre; ma ho detto questo a motivo della folla che mi circonda, affinché credano che tu m’hai mandato.

43 (HEM) ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃
43 ----
43 (RIV) E detto questo, gridò con gran voce: Lazzaro vieni fuori!

44 (HEM) ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
44 ----
44 (RIV) E il morto uscì, avendo i piedi e le mani legati da fasce, e il viso coperto d’uno sciugatoio. Gesù disse loro: Scioglietelo, e lasciatelo andare.

45 (HEM) ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃
45 ----
45 (RIV) Perciò molti dei Giudei che eran venuti da Maria e avean veduto le cose fatte da Gesù, credettero in lui.

46 (HEM) ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃
46 ----
46 (RIV) Ma alcuni di loro andarono dai Farisei e raccontaron loro quel che Gesù avea fatto.

47 (HEM) אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃
47 ----
47 (RIV) I capi sacerdoti quindi e i Farisei radunarono il Sinedrio e dicevano: Che facciamo? perché quest’uomo fa molti miracoli.

48 (HEM) אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃
48 ----
48 (RIV) Se lo lasciamo fare, tutti crederanno in lui; e i Romani verranno e ci distruggeranno e città e nazione.

49 (HEM) ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃
49 ----
49 (RIV) E un di loro, Caiàfa, che era sommo sacerdote di quell’anno, disse loro: Voi non capite nulla;

50 (HEM) אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃
50 ----
50 (RIV) e non riflettete come vi torni conto che un uomo solo muoia per il popolo, e non perisca tutta la nazione.

51 (HEM) וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃
51 ----
51 (RIV) Or egli non disse questo di suo; ma siccome era sommo sacerdote di quell’anno, profetò che Gesù dovea morire per la nazione;

52 (HEM) ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃
52 ----
52 (RIV) e non soltanto per la nazione, ma anche per raccogliere in uno i figliuoli di Dio dispersi.

53 (HEM) ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃
53 ----
53 (RIV) Da quel giorno dunque deliberarono di farlo morire.

54 (HEM) על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃
54 ----
54 (RIV) Gesù quindi non andava più apertamente fra i Giudei, ma si ritirò di là nella contrada vicino al deserto, in una città detta Efraim; e quivi si trattenne co’ suoi discepoli.

55 (HEM) ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃
55 ----
55 (RIV) Or la Pasqua de’ Giudei era vicina; e molti di quella contrada salirono a Gerusalemme prima della Pasqua per purificarsi.

56 (HEM) ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃
56 ----
56 (RIV) Cercavan dunque Gesù; e stando nel tempio dicevano tra loro: Che ve ne pare? Che non abbia venire alla festa?

57 (HEM) והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃
57 ----
57 (RIV) Or i capi sacerdoti e i Farisei avean dato ordine che se alcuno sapesse dove egli era, ne facesse denunzia perché potessero pigliarlo.