Evanjelium podľa Lukáša

1 (RIV) Dopo ch’egli ebbe finiti tutti i suoi ragionamenti al popolo che l’ascoltava, entrò in Capernaum.
1 (HEM) ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃

2 (RIV) Or il servitore d’un certo centurione, che l’avea molto caro, era malato e stava per morire;
2 (HEM) ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃

3 (RIV) e il centurione, avendo udito parlar di Gesù, gli mandò degli anziani de’ giudei per pregarlo che venisse a salvare il suo servitore.
3 (HEM) וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃

4 (RIV) Ed essi, presentatisi a Gesù, lo pregavano istantemente, dicendo: Egli è degno che tu gli conceda questo;
4 (HEM) ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃

5 (RIV) perché ama la nostra nazione, ed è lui che ci ha edificata la sinagoga.
5 (HEM) כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃

6 (RIV) E Gesù s’incamminò con loro; e ormai non si trovava più molto lontano dalla casa, quando il centurione mandò degli amici a dirgli: Signore, non ti dare questo incomodo, perch’io non son degno che tu entri sotto il mio tetto;
6 (HEM) וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃

7 (RIV) e perciò non mi son neppure reputato degno di venire da te; ma dillo con una parola, e sia guarito il mio servitore.
7 (HEM) ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃

8 (RIV) Poiché anch’io son uomo sottoposto alla potestà altrui, ed ho sotto di me de’ soldati; e dico ad uno: Va’, ed egli va; e ad un altro: Vieni, ed egli viene; e al mio servitore: Fa’ questo, ed egli lo fa.
8 (HEM) כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃

9 (RIV) Udito questo, Gesù restò maravigliato di lui; e rivoltosi alla moltitudine che lo seguiva, disse: Io vi dico che neppure in Israele ho trovato una cotanta fede!
9 (HEM) וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃

10 (RIV) E quando gl’inviati furon tornati a casa, trovarono il servitore guarito.
10 (HEM) וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃

11 (RIV) E avvenne in seguito, ch’egli s’avviò ad una città chiamata Nain, e i suoi discepoli e una gran moltitudine andavano con lui.
11 (HEM) ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃

12 (RIV) E come fu presso alla porta della città, ecco che si portava a seppellire un morto, figliuolo unico di sua madre; e questa era vedova; e una gran moltitudine della città era con lei.
12 (HEM) הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃

13 (RIV) E il Signore, vedutala, ebbe pietà di lei e le disse: Non piangere!
13 (HEM) וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃

14 (RIV) E accostatosi, toccò la bara; i portatori si fermarono, ed egli disse: Giovinetto, io tel dico, lèvati!
14 (HEM) ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃

15 (RIV) E il morto si levò a sedere e cominciò a parlare. E Gesù lo diede a sua madre.
15 (HEM) ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃

16 (RIV) Tutti furon presi da timore, e glorificavano Iddio dicendo: Un gran profeta è sorto fra noi; e: Dio ha visitato il suo popolo.
16 (HEM) ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃

17 (RIV) E questo dire intorno a Gesù si sparse per tutta la Giudea e per tutto il paese circonvicino.
17 (HEM) ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃

18 (RIV) E i discepoli di Giovanni gli riferirono tutte queste cose.
18 (HEM) ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃

19 (RIV) Ed egli, chiamati a sé due dei suoi discepoli, li mandò al Signore a dirgli: Sei tu colui che ha da venire o ne aspetteremo noi un altro?
19 (HEM) ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃

20 (RIV) E quelli, presentatisi a Gesù, gli dissero: Giovanni Battista ci ha mandati da te a dirti: Sei tu colui che ha da venire, o ne aspetteremo noi un altro?
20 (HEM) ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃

21 (RIV) In quella stessa ora, Gesù guarì molti di malattie, di flagelli e di spiriti maligni, e a molti ciechi donò la vista.
21 (HEM) בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃

22 (RIV) E, rispondendo, disse loro: Andate a riferire a Giovanni quel che avete veduto e udito: i ciechi ricuperano la vista, gli zoppi camminano, i lebbrosi sono mondati, i sordi odono, i morti risuscitano, l’Evangelo è annunziato ai poveri.
22 (HEM) ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃

23 (RIV) E beato colui che non si sarà scandalizzato di me!
23 (HEM) ואשרי אשר לא יכשל בי׃

24 (RIV) Quando i messi di Giovanni se ne furono andati, Gesù prese a dire alle turbe intorno a Giovanni: Che andaste a vedere nel deserto? Una canna dimenata dal vento?
24 (HEM) ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃

25 (RIV) Ma che andaste a vedere? Un uomo avvolto in morbide vesti? Ecco, quelli che portano de’ vestimenti magnifici e vivono in delizie, stanno nei palazzi dei re.
25 (HEM) ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃

26 (RIV) Ma che andaste a vedere? Un profeta? Sì, vi dico, e uno più che profeta.
26 (HEM) ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃

27 (RIV) Egli è colui del quale è scritto: Ecco, io mando il mio messaggero davanti al tuo cospetto che preparerà la tua via dinanzi a te.
27 (HEM) זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃

28 (RIV) Io ve lo dico: Fra i nati di donna non ve n’è alcuno maggiore di Giovanni; però, il minimo nel regno di Dio è maggiore di lui.
28 (HEM) כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃

29 (RIV) E tutto il popolo che l’ha udito, ed anche i pubblicani, hanno reso giustizia a Dio, facendosi battezzare del battesimo di Giovanni;
29 (HEM) וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃

30 (RIV) ma i Farisei e i dottori della legge hanno reso vano per loro stessi il consiglio di Dio, non facendosi battezzare da lui.
30 (HEM) אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃

31 (RIV) A chi dunque assomiglierò gli uomini di questa generazione? E a chi sono simili?
31 (HEM) ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃

32 (RIV) Sono simili ai fanciulli che stanno a sedere in piazza, e gridano gli uni agli altri: Vi abbiam sonato il flauto e non avete ballato; abbiam cantato dei lamenti e non avete pianto.
32 (HEM) דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃

33 (RIV) Difatti è venuto Giovanni Battista non mangiando pane ne bevendo vino, e voi dite: Ha un demonio.
33 (HEM) כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃

34 (RIV) E’ venuto il Figliuol dell’uomo mangiando e bevendo, e voi dite: Ecco un mangiatore ed un beone, un amico dei pubblicani e de’ peccatori!
34 (HEM) ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃

35 (RIV) Ma alla sapienza è stata resa giustizia da tutti i suoi figliuoli.
35 (HEM) ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃

36 (RIV) Or uno de’ Farisei lo pregò di mangiare da lui; ed egli, entrato in casa del Fariseo, si mise a tavola.
36 (HEM) ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃

37 (RIV) Ed ecco, una donna che era in quella città, una peccatrice, saputo ch’egli era a tavola in casa del Fariseo, portò un alabastro d’olio odorifero;
37 (HEM) והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃

38 (RIV) e stando a’ piedi di lui, di dietro, piangendo cominciò a rigargli di lagrime i piedi, e li asciugava coi capelli del suo capo; e gli baciava e ribaciava i piedi e li ungeva con l’olio.
38 (HEM) ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃

39 (RIV) Il Fariseo che l’avea invitato, veduto ciò, disse fra sé: Costui, se fosse profeta, saprebbe chi e quale sia la donna che lo tocca; perché è una peccatrice.
39 (HEM) וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃

40 (RIV) E Gesù, rispondendo, gli disse: Simone, ho qualcosa da dirti. Ed egli:
40 (HEM) ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃

41 (RIV) Maestro, di’ pure. Un creditore avea due debitori; l’uno gli dovea cinquecento denari e l’altro cinquanta.
41 (HEM) שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃

42 (RIV) E non avendo essi di che pagare, condonò il debito ad ambedue. Chi di loro dunque l’amerà di più?
42 (HEM) ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃

43 (RIV) Simone, rispondendo, disse: Stimo sia colui al quale ha condonato di più. E Gesù gli disse: Hai giudicato rettamente.
43 (HEM) ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃

44 (RIV) E voltosi alla donna, disse a Simone: Vedi questa donna? Io sono entrato in casa tua, e tu non m’hai dato dell’acqua ai piedi; ma ella mi ha rigato i piedi di lagrime e li ha asciugati co’ suoi capelli.
44 (HEM) ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃

45 (RIV) Tu non m’hai dato alcun bacio; ma ella, da che sono entrato, non ha smesso di baciarmi i piedi.
45 (HEM) נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃

46 (RIV) Tu non m’hai unto il capo d’olio; ma ella m’ha unto i piedi di profumo.
46 (HEM) בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃

47 (RIV) Per la qual cosa, io ti dico: Le sono rimessi i suoi molti peccati, perché ha molto amato; ma colui a cui poco è rimesso, poco ama.
47 (HEM) לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃

48 (RIV) Poi disse alla donna: I tuoi peccati ti sono rimessi.
48 (HEM) ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃

49 (RIV) E quelli che erano a tavola con lui, cominciarono a dire dentro di sé: Chi è costui che rimette anche i peccati?
49 (HEM) ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃

50 (RIV) Ma egli disse alla donna: La tua fede t’ha salvata; vattene in pace.
50 (HEM) ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃