Evanjelium podľa Lukáša

1 (HEM) ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃
1 (UKJV) Now when he had ended all his sayings (o. rhema) in the audience of the people, he entered into Capernaum.

2 (HEM) ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃
2 (UKJV) And a certain centurion's servant, who was dear unto him, was sick, and ready to die.

3 (HEM) וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃
3 (UKJV) And when he heard of Jesus, he sent unto him the elders of the Jews, beseeching him that he would come and heal his servant.

4 (HEM) ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃
4 (UKJV) And when they came to Jesus, they besought him instantly, saying, That he was worthy for whom he should do this:

5 (HEM) כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃
5 (UKJV) For he loves our nation, and he has built us a synagogue.

6 (HEM) וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃
6 (UKJV) Then Jesus went with them. And when he was now not far from the house, the centurion sent friends to him, saying unto him, Lord, trouble not yourself: for I am not worthy that you should enter under my roof:

7 (HEM) ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃
7 (UKJV) Wherefore neither thought I myself worthy to come unto you: but say in a word, (o. logos) and my servant shall be healed.

8 (HEM) כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃
8 (UKJV) "For I also am a man set under authority, having under me soldiers, and I say unto one, Go, and he goes; and to another, Come, and he comes; and to my servant, Do this, and he does it. "

9 (HEM) וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃
9 (UKJV) When Jesus heard these things, he marvelled at him, and turned him about, and said unto the people that followed him, I say unto you, I have not found so great faith, no, not in Israel.

10 (HEM) וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃
10 (UKJV) And they that were sent, returning to the house, found the servant whole that had been sick.

11 (HEM) ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃
11 (UKJV) "And it came to pass the day after, that he went into a city called Nain; and many of his disciples went with him, and much people. "

12 (HEM) הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃
12 (UKJV) Now when he came nigh to the gate of the city, behold, there was a dead man carried out, the only son of his mother, and she was a widow: and much people of the city was with her.

13 (HEM) וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃
13 (UKJV) And when the Lord saw her, he had compassion on her, and said unto her, Weep not.

14 (HEM) ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃
14 (UKJV) And he came and touched the bier: and they that bare him stood still. And he said, Young man, I say unto you, Arise.

15 (HEM) ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃
15 (UKJV) And he that was dead sat up, and began to speak. And he delivered him to his mother.

16 (HEM) ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃
16 (UKJV) "And there came a fear on all: and they glorified God, saying, That a great prophet has risen up among us; and, That God has visited his people. "

17 (HEM) ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃
17 (UKJV) And this rumour (o. logos) of him went forth throughout all Judaea, and throughout all the region round about.

18 (HEM) ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃
18 (UKJV) And the disciples of John showed him of all these things.

19 (HEM) ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃
19 (UKJV) And John calling unto him two of his disciples sent them to Jesus, saying, Are you he that should come? or look we for another?

20 (HEM) ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃
20 (UKJV) When the men were come unto him, they said, John Baptist has sent us unto you, saying, Are you he that should come? or look we for another?

21 (HEM) בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃
21 (UKJV) "And in that same hour he cured many of their infirmities and plagues, and of evil spirits; (o. pneuma) and unto many that were blind he gave sight. "

22 (HEM) ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃
22 (UKJV) "Then Jesus answering said unto them, Go your way, and tell John what things all of you have seen and heard; how that the blind see, the lame walk, the lepers are cleansed, the deaf hear, the dead are raised, to the poor the gospel is preached. "

23 (HEM) ואשרי אשר לא יכשל בי׃
23 (UKJV) And blessed is he, whosoever shall not be offended in me.

24 (HEM) ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃
24 (UKJV) And when the messengers of John were departed, he began to speak unto the people concerning John, What went all of you out into the wilderness in order to see? A reed shaken with the wind?

25 (HEM) ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃
25 (UKJV) But what went all of you out in order to see? A man clothed in soft raiment? Behold, they which are gorgeously apparelled, and live delicately, are in kings' courts.

26 (HEM) ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃
26 (UKJV) But what went all of you out in order to see? A prophet? Yea, I say unto you, and much more than a prophet.

27 (HEM) זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃
27 (UKJV) This is he, of whom it is written, Behold, I send my messenger before your face, which shall prepare your way before you.

28 (HEM) כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃
28 (UKJV) For I say unto you, Among those that are born of women there is not a greater prophet than John the Baptist: but he that is least in the kingdom of God is greater than he.

29 (HEM) וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃
29 (UKJV) And all the people that heard him, and the publicans, justified God, being baptized with the baptism of John.

30 (HEM) אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃
30 (UKJV) But the Pharisees and lawyers rejected the counsel of God against themselves, being not baptized of him.

31 (HEM) ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃
31 (UKJV) And the Lord said, Unto which then shall I liken the men of this generation? and to what are they like?

32 (HEM) דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃
32 (UKJV) "They are like unto children sitting in the marketplace, and calling one to another, and saying, We have piped unto you, and all of you have not danced; we have mourned to you, and all of you have not wept. "

33 (HEM) כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃
33 (UKJV) "For John the Baptist came neither eating bread nor drinking wine; and all of you say, He has a devil. "

34 (HEM) ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃
34 (UKJV) "The Son of man has come eating and drinking; and all of you say, Behold a gluttonous man, and a wine indulger, a friend of publicans and sinners! "

35 (HEM) ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃
35 (UKJV) But wisdom is justified of all her children.

36 (HEM) ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃
36 (UKJV) And one of the Pharisees desired him that he would eat with him. And he went into the Pharisee's house, and sat down to food.

37 (HEM) והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃
37 (UKJV) And, behold, a woman in the city, which was a sinner, when she knew that Jesus sat at food in the Pharisee's house, brought an alabaster box of ointment,

38 (HEM) ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃
38 (UKJV) And stood at his feet behind him weeping, and began to wash his feet with tears, and did wipe them with the hairs of her head, and kissed his feet, and anointed them with the ointment.

39 (HEM) וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃
39 (UKJV) Now when the Pharisee which had bidden him saw it, he spoke within himself, saying, This man, if he were a prophet, would have known who and what manner of woman this is that touches him: for she is a sinner.

40 (HEM) ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃
40 (UKJV) And Jesus answering said unto him, Simon, I have somewhat to say unto you. And he says, Master, say on.

41 (HEM) שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃
41 (UKJV) There was a certain creditor which had two debtors: the one owed five hundred pence, and the other fifty.

42 (HEM) ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃
42 (UKJV) And when they had nothing to pay, he frankly forgave them both. Tell me therefore, which of them will love him most?

43 (HEM) ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃
43 (UKJV) Simon answered and said, I suppose that he, to whom he forgave most. And he said unto him, You have rightly judged.

44 (HEM) ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃
44 (UKJV) And he turned to the woman, and said unto Simon, See you this woman? I entered into your house, you gave me no water for my feet: but she has washed my feet with tears, and wiped them with the hairs of her head.

45 (HEM) נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃
45 (UKJV) You gave me no kiss: but this woman since the time I came in has not ceased to kiss my feet.

46 (HEM) בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃
46 (UKJV) My head with oil you did not anoint: but this woman has anointed my feet with ointment.

47 (HEM) לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃
47 (UKJV) "Wherefore I say unto you, Her sins, which are many, are forgiven; for she loved much: but to whom little is forgiven, the same loves little. "

48 (HEM) ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃
48 (UKJV) And he said unto her, Your sins are forgiven.

49 (HEM) ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃
49 (UKJV) And they that sat at food with him began to say within themselves, Who is this that forgives sins also?

50 (HEM) ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
50 (UKJV) "And he said to the woman, Your faith has saved you; go in peace. "