Evanjelium podľa Lukáša

1 (HEM) ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃
1 (UKJV) Now upon the first day of the week, very early in the morning, they came unto the tomb, bringing the spices which they had prepared, and certain others with them.

2 (HEM) וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃
2 (UKJV) And they found the stone rolled away from the tomb.

3 (HEM) ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃
3 (UKJV) And they entered in, and found not the body of the Lord Jesus.

4 (HEM) ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃
4 (UKJV) And it came to pass, as they were much perplexed thereabout, behold, two men stood by them in shining garments:

5 (HEM) ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃
5 (UKJV) And as they were afraid, and bowed down their faces to the earth, they said unto them, Why seek all of you the living among the dead?

6 (HEM) איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃
6 (UKJV) He is not here, but has risen: remember how he spoke unto you when he was yet in Galilee,

7 (HEM) כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃
7 (UKJV) Saying, The Son of man must be delivered into the hands of sinful men, and be crucified, and the third day rise again.

8 (HEM) ותזכרנה את דבריו׃
8 (UKJV) And they remembered his words, (o. rhema)

9 (HEM) ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃
9 (UKJV) And returned from the tomb, and told all these things unto the eleven, and to all the rest.

10 (HEM) ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃
10 (UKJV) It was Mary Magdalene and Joanna, and Mary the mother of James, and other women that were with them, which told these things unto the apostles.

11 (HEM) ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃
11 (UKJV) And their words (o. rhema) seemed to them as idle tales, and they believed them not.

12 (HEM) ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃
12 (UKJV) "Then arose Peter, and ran unto the tomb; and stooping down, he beheld the linen clothes laid by themselves, and departed, wondering in himself at that which was come to pass. "

13 (HEM) והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃
13 (UKJV) And, behold, two of them went that same day to a village called Emmaus, which was from Jerusalem about threescore furlongs.

14 (HEM) והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃
14 (UKJV) And they talked together of all these things which had happened.

15 (HEM) ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃
15 (UKJV) And it came to pass, that, while they communed together and reasoned, Jesus himself drew near, and went with them.

16 (HEM) ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃
16 (UKJV) But their eyes were held that they should not know him.

17 (HEM) ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃
17 (UKJV) And he said unto them, What manner of communications (o. logos) are these that all of you have one to another, as all of you walk, and are sad?

18 (HEM) ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃
18 (UKJV) And the one of them, whose name was Cleopas, answering said unto him, Are you only a stranger in Jerusalem, and have not known the things which are come to pass there in these days?

19 (HEM) ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃
19 (UKJV) And he said unto them, What things? And they said unto him, Concerning Jesus of Nazareth, which was a prophet mighty in deed and word (o. logos) before God and all the people:

20 (HEM) ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃
20 (UKJV) And how the chief priests and our rulers delivered him to be condemned to death, and have crucified him.

21 (HEM) ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃
21 (UKJV) But we trusted that it had been he which should have redeemed Israel: and beside all this, to day is the third day since these things were done.

22 (HEM) והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃
22 (UKJV) "Yea, and certain women also of our company made us astonished, which were early at the tomb; "

23 (HEM) ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃
23 (UKJV) And when they found not his body, they came, saying, that they had also seen a vision of angels, which said that he was alive.

24 (HEM) וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃
24 (UKJV) And certain of them which were with us went to the tomb, and found it even so as the women had said: but him they saw not.

25 (HEM) ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃
25 (UKJV) Then he said unto them, O fools, and slow of heart to believe all that the prophets have spoken:

26 (HEM) הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃
26 (UKJV) Ought not Christ to have suffered these things, and to enter into his glory?

27 (HEM) ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃
27 (UKJV) And beginning at Moses and all the prophets, he expounded unto them in all the scriptures the things concerning himself.

28 (HEM) ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃
28 (UKJV) And they drew nigh unto the village, where they went: and he made as though he would have gone further.

29 (HEM) ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃
29 (UKJV) But they constrained him, saying, Abide with us: for it is toward evening, and the day is far spent. And he went in to tarry with them.

30 (HEM) ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃
30 (UKJV) And it came to pass, as he sat at food with them, he took bread, and blessed it, and brake, and gave to them.

31 (HEM) ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃
31 (UKJV) "And their eyes were opened, and they knew him; and he vanished out of their sight. "

32 (HEM) ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃
32 (UKJV) And they said one to another, Did not our heart burn within us, while he talked with us by the way, and while he opened to us the scriptures?

33 (HEM) ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃
33 (UKJV) And they rose up the same hour, and returned to Jerusalem, and found the eleven gathered together, and them that were with them,

34 (HEM) האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃
34 (UKJV) Saying, The Lord has risen indeed, and has appeared to Simon.

35 (HEM) ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃
35 (UKJV) And they told what things were done in the way, and how he was known of them in breaking of bread.

36 (HEM) עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃
36 (UKJV) And as they thus spoke, Jesus himself stood in the midst of them, and says unto them, Peace be unto you.

37 (HEM) והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃
37 (UKJV) But they were terrified and affrighted, and supposed that they had seen a spirit. (o. pneuma)

38 (HEM) ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃
38 (UKJV) And he said unto them, Why are all of you troubled? and why do thoughts arise in your hearts?

39 (HEM) ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃
39 (UKJV) "Behold my hands and my feet, that it is I myself: handle me, and see; for a spirit (o. pneuma) has not flesh and bones, as all of you see me have. "

40 (HEM) ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃
40 (UKJV) And when he had thus spoken, he showed them his hands and his feet.

41 (HEM) והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃
41 (UKJV) And while they yet believed not for joy, and wondered, he said unto them, Have all of you here any food?

42 (HEM) ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃
42 (UKJV) And they gave him a piece of a broiled fish, and of an honeycomb.

43 (HEM) ויקח ויאכל לעיניהם׃
43 (UKJV) And he took it, and did eat before them.

44 (HEM) ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃
44 (UKJV) And he said unto them, These are the words (o. logos) which I spoke unto you, while I was yet with you, that all things must be fulfilled, which were written in the law of Moses, and in the prophets, and in the psalms, concerning me.

45 (HEM) אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃
45 (UKJV) Then opened he their understanding, that they might understand the scriptures,

46 (HEM) ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃
46 (UKJV) And said unto them, Thus it is written, and thus it was essential for Christ to suffer, and to rise from the dead the third day:

47 (HEM) ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃
47 (UKJV) And that repentance and remission of sins should be preached in his name among all nations, beginning at Jerusalem.

48 (HEM) ואתם עדים בזאת׃
48 (UKJV) And all of you are witnesses of these things.

49 (HEM) והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃
49 (UKJV) And, behold, I send the promise of my Father upon you: but tarry all of you in the city of Jerusalem, until all of you be imbued with power from on high.

50 (HEM) ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃
50 (UKJV) And he led them out as far as to Bethany, and he lifted up his hands, and blessed them.

51 (HEM) ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃
51 (UKJV) And it came to pass, while he blessed them, he was parted from them, and carried up into heaven.

52 (HEM) והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃
52 (UKJV) And they worshipped him, and returned to Jerusalem with great joy:

53 (HEM) ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃
53 (UKJV) And were continually in the temple, praising and blessing God. Amen.