Evanjelium podľa Lukáša

1 (HEM) ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃
1 ----
1 (RIV) Durante il sabato si riposarono, secondo il comandamento; ma il primo giorno della settimana, la mattina molto per tempo, esse si recarono al sepolcro, portando gli aromi che aveano preparato.

2 (HEM) וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃
2 ----
2 (RIV) E trovarono la pietra rotolata dal sepolcro.

3 (HEM) ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃
3 ----
3 (RIV) Ma essendo entrate, non trovarono il corpo del Signor Gesù.

4 (HEM) ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃
4 ----
4 (RIV) Ed avvenne che mentre se ne stavano perplesse di ciò, ecco che apparvero dinanzi a loro due uomini in vesti sfolgoranti;

5 (HEM) ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃
5 ----
5 (RIV) ed essendo esse impaurite, e chinando il viso a terra, essi dissero loro: Perché cercate il vivente fra i morti?

6 (HEM) איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃
6 ----
6 (RIV) Egli non è qui, ma è risuscitato; ricordatevi com’egli vi parlò quand’era ancora in Galilea,

7 (HEM) כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃
7 ----
7 (RIV) dicendo che il Figliuol dell’uomo doveva esser dato nelle mani d’uomini peccatori ed esser crocifisso, e il terzo giorno risuscitare.

8 (HEM) ותזכרנה את דבריו׃
8 ----
8 (RIV) Ed esse si ricordarono delle sue parole;

9 (HEM) ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃
9 ----
9 (RIV) e tornate dal sepolcro, annunziarono tutte queste cose agli undici e a tutti gli altri.

10 (HEM) ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃
10 ----
10 (RIV) Or quelle che dissero queste cose agli apostoli erano: Maria Maddalena, Giovanna, Maria madre di Giacomo, e le altre donne che eran con loro.

11 (HEM) ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃
11 ----
11 (RIV) E quelle parole parvero loro un vaneggiare, e non prestaron fede alle donne.

12 (HEM) ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃
12 ----
12 (RIV) Ma Pietro, levatosi, corse al sepolcro; ed essendosi chinato a guardare, vide le sole lenzuola; e se ne andò maravigliandosi fra se stesso di quel che era avvenuto.

13 (HEM) והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃
13 ----
13 (RIV) Ed ecco, due di loro se ne andavano in quello stesso giorno a un villaggio nominato Emmaus, distante da Gerusalemme sessanta stadi;

14 (HEM) והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃
14 ----
14 (RIV) e discorrevano tra loro di tutte le cose che erano accadute.

15 (HEM) ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃
15 ----
15 (RIV) Ed avvenne che mentre discorrevano e discutevano insieme, Gesù stesso si accostò e cominciò a camminare con loro.

16 (HEM) ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃
16 ----
16 (RIV) Ma gli occhi loro erano impediti così da non riconoscerlo.

17 (HEM) ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃
17 ----
17 (RIV) Ed egli domandò loro: Che discorsi son questi che tenete fra voi cammin facendo? Ed essi si fermarono tutti mesti.

18 (HEM) ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃
18 ----
18 (RIV) E l’un de’ due, per nome Cleopa, rispondendo, gli disse: Tu solo, tra i forestieri, stando in Gerusalemme, non hai saputo le cose che sono in essa avvenute in questi giorni?

19 (HEM) ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃
19 ----
19 (RIV) Ed egli disse loro: Quali? Ed essi gli risposero: Il fatto di Gesù Nazareno, che era un profeta potente in opere e in parole dinanzi a Dio e a tutto il popolo;

20 (HEM) ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃
20 ----
20 (RIV) e come i capi sacerdoti e i nostri magistrati l’hanno fatto condannare a morte, e l’hanno crocifisso.

21 (HEM) ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃
21 ----
21 (RIV) Or noi speravamo che fosse lui che avrebbe riscattato Israele; invece, con tutto ciò, ecco il terzo giorno da che queste cose sono avvenute.

22 (HEM) והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃
22 ----
22 (RIV) Vero è che certe donne d’infra noi ci hanno fatto stupire; essendo andate la mattina di buon’ora al sepolcro,

23 (HEM) ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃
23 ----
23 (RIV) e non avendo trovato il corpo di lui, son venute dicendo d’aver avuto anche una visione d’angeli, i quali dicono ch’egli vive.

24 (HEM) וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃
24 ----
24 (RIV) E alcuni de’ nostri sono andati al sepolcro, e hanno trovato la cosa così come aveano detto le donne; ma lui non l’hanno veduto.

25 (HEM) ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃
25 ----
25 (RIV) Allora Gesù disse loro: O insensati e tardi di cuore a credere a tutte le cose che i profeti hanno dette!

26 (HEM) הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃
26 ----
26 (RIV) Non bisognava egli che il Cristo soffrisse queste cose ed entrasse quindi nella sua gloria?

27 (HEM) ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃
27 ----
27 (RIV) E cominciando da Mosè e da tutti i profeti, spiegò loro in tutte le Scritture le cose che lo concernevano.

28 (HEM) ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃
28 ----
28 (RIV) E quando si furono avvicinati al villaggio dove andavano, egli fece come se volesse andar più oltre.

29 (HEM) ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃
29 ----
29 (RIV) Ed essi gli fecero forza, dicendo: Rimani con noi, perché si fa sera e il giorno è già declinato. Ed egli entrò per rimaner con loro.

30 (HEM) ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃
30 ----
30 (RIV) E quando si fu messo a tavola con loro, prese il pane, lo benedisse, e spezzatolo lo dette loro.

31 (HEM) ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃
31 ----
31 (RIV) E gli occhi loro furono aperti, e lo riconobbero; ma egli sparì d’innanzi a loro.

32 (HEM) ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃
32 ----
32 (RIV) Ed essi dissero l’uno all’altro: Non ardeva il cuor nostro in noi mentr’egli ci parlava per la via, mentre ci spiegava le Scritture?

33 (HEM) ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃
33 ----
33 (RIV) E levatisi in quella stessa ora, tornarono a Gerusalemme e trovarono adunati gli undici e quelli ch’eran con loro,

34 (HEM) האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃
34 ----
34 (RIV) i quali dicevano: Il Signore è veramente risuscitato ed è apparso a Simone.

35 (HEM) ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃
35 ----
35 (RIV) Ed essi pure raccontarono le cose avvenute loro per la via, e come era stato da loro riconosciuto nello spezzare il pane.

36 (HEM) עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃
36 ----
36 (RIV) Or mentr’essi parlavano di queste cose, Gesù stesso comparve in mezzo a loro, e disse: Pace a voi!

37 (HEM) והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃
37 ----
37 (RIV) Ma essi, smarriti e impauriti, pensavano di vedere uno spirito.

38 (HEM) ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃
38 ----
38 (RIV) Ed egli disse loro: Perché siete turbati? E perché vi sorgono in cuore tali pensieri?

39 (HEM) ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃
39 ----
39 (RIV) Guardate le mie mani ed i miei piedi, perché son ben io; palpatemi e guardate; perché uno spirito non ha carne e ossa come vedete che ho io.

40 (HEM) ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃
40 ----
40 (RIV) E detto questo, mostrò loro le mani e i piedi.

41 (HEM) והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃
41 ----
41 (RIV) Ma siccome per l’allegrezza non credevano ancora, e si stupivano, disse loro: Avete qui nulla da mangiare?

42 (HEM) ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃
42 ----
42 (RIV) Essi gli porsero un pezzo di pesce arrostito;

43 (HEM) ויקח ויאכל לעיניהם׃
43 ----
43 (RIV) ed egli lo prese, e mangiò in loro presenza.

44 (HEM) ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃
44 ----
44 (RIV) Poi disse loro: Queste son le cose che io vi dicevo quand’ero ancora con voi: che bisognava che tutte le cose scritte di me nella legge di Mosè, ne’ profeti e nei Salmi, fossero adempiute.

45 (HEM) אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃
45 ----
45 (RIV) Allora apri loro la mente per intendere le Scritture, e disse loro:

46 (HEM) ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃
46 ----
46 (RIV) Così è scritto, che il Cristo soffrirebbe, e risusciterebbe dai morti il terzo giorno,

47 (HEM) ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃
47 ----
47 (RIV) e che nel suo nome si predicherebbe ravvedimento e remission dei peccati a tutte le genti, cominciando da Gerusalemme.

48 (HEM) ואתם עדים בזאת׃
48 ----
48 (RIV) Or voi siete testimoni di queste cose.

49 (HEM) והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃
49 ----
49 (RIV) Ed ecco, io mando su voi quello che il Padre mio ha promesso; quant’è a voi, rimanete in questa città, finché dall’alto siate rivestiti di potenza.

50 (HEM) ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃
50 ----
50 (RIV) Poi li condusse fuori fino presso Betania; e levate in alto le mani, li benedisse.

51 (HEM) ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃
51 ----
51 (RIV) E avvenne che mentre li benediceva, si dipartì da loro e fu portato su nel cielo.

52 (HEM) והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃
52 ----
52 (RIV) Ed essi, adoratolo, tornarono a Gerusalemme con grande allegrezza;

53 (HEM) ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃
53 ----
53 (RIV) ed erano del continuo nel tempio, benedicendo Iddio.