Verš 1
ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃
Mt 21:23 - ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃
Mk 11:27 - וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃
Sk 4:7 - ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת׃
Sk 7:27 - והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃
Verš 36
כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃
1Jn 3:2 - אהובי עתה בנים לאלהים אנחנו ועוד לא נגלה מה נהיה אך ידענו כי בהגלותו נדמה לו כי נראהו כאשר הוא׃
Verš 37
וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃
Ex 3:6 - ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים׃
Sk 7:32 - אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃
Heb 11:16 - אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃
Verš 9
ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃
Ž 80:8 - גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃
Iz 5:1 - אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן׃
Jer 2:21 - ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃
Jer 12:10 - רעים רבים שחתו כרמי בססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה׃
Mt 21:33 - משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃
Mk 12:1 - ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃
Verš 42
והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
Ž 110:1 - לדוד מזמור נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
Sk 2:34 - כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
1Kor 15:25 - כי הוא מלך ימלך עד כי ישית את כל איביו תחת רגליו׃
Heb 1:13 - ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
Heb 10:13 - וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃
Verš 14
וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃
Ž 2:8 - שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃
Heb 1:2 - אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃
Gn 37:18 - ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃
Ž 2:1 - למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃
Mt 26:3 - ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃
Mt 27:1 - ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃
Jn 11:53 - ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃
Verš 47
הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃
Mt 23:14 - אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃
Mk 12:40 - הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃
2Tim 3:6 - כי יש בהם הבאים בלאט אל הבתים ושבים נשים טעונות חטאים ונתעות בתאות שנות׃
Tít 1:11 - אשר סכור יסכר פיהם ההפכים בתים כלם בהורותם דברים לא כנים עקב בצע׃
Verš 17
ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
Ž 118:22 - אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
Iz 8:14 - והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃
Iz 28:16 - לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש׃
Mt 21:42 - ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃
Mk 12:10 - הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
Sk 4:11 - והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה׃
Rim 9:33 - ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃
1Pt 2:4 - אשר נגשתם אליו אל אבן חיה אשר מאסו בה בני האדם והיא נבחרה ויקרה לאלהים׃
1Pt 2:7 - לכן לכם המאמינים היקר אבל לסוררים האבן אשר מאסו הבונים היתה לראש פנה ולאבן נגף ולצור מכשל׃
Verš 18
כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃
Iz 8:15 - וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃
Za 12:3 - והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה לכל העמים כל עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ׃
Dan 2:34 - חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון׃
Verš 20
ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃
Mt 22:16 - וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
Mk 12:13 - וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃
Verš 46
הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃
Mt 23:5 - ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃
Mk 12:38 - ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים׃
Lk 11:43 - אוי לכם הפרושים כי תאהבו את מושב הראש בבתי הכנסיות ואת שאלות שלומכם בשוקים׃
Verš 41
ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃
Mt 22:42 - מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃
Mk 12:35 - ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד׃
Verš 25
ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
Mt 17:25 - ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים׃
Mt 22:21 - ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
Rim 13:7 - לכן תנו לכל איש כחובתכם המס לאשר לו המס המכס לאשר לו המכס והמורא לאשר לו המורא והכבוד לאשר לו הכבוד׃
Verš 27
ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃
Mt 22:23 - ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
Mk 12:18 - ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃
Sk 23:8 - כי הצדוקים אמרים אין תחיה ואין מלאך ורוח והפרושים מודים בשניהם׃
Verš 28
מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃
Dt 25:5 - כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃
Lk 20,1-8 - Mt 21, 23-27; Mk 11, 27-33.
Lk 20,9-19 - Mt 21, 33-46; Mk 12, 1-12.
Lk 20,17 - Ž 118, 22.
Lk 20,20-26 - Mt 22, 15-22; Mk 12, 13-17.
Lk 20,27-40 - Mt 22, 23-33; Mk 12, 18-27.
Lk 20,28 - Dt 25, 5.Porov. poznámku k Mt 22, 24.
Lk 20,37 - Ex 3, 2-6.
Lk 20,41-44 - Mt 22, 41-45; Mk 12, 35-37.
Lk 20,42 - Ž 110, 1.
Lk 20,45-47 - Mt 23, 1.5.7; Mk 12, 38-40.
