Evanjelium podľa Lukáša

1 (HEM) ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃
1 ----
1 (RIV) E avvenne un di quei giorni, che mentre insegnava al popolo nel tempio ed evangelizzava, sopraggiunsero i capi sacerdoti e gli scribi con gli anziani, e gli parlaron così:

2 (HEM) ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃
2 ----
2 (RIV) Dicci con quale autorità tu fai queste cose, e chi t’ha data codesta autorità.

3 (HEM) ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃
3 ----
3 (RIV) Ed egli, rispondendo, disse loro: Anch’io vi domanderò una cosa:

4 (HEM) טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃
4 ----
4 (RIV) Il battesimo di Giovanni era dal cielo a dagli uomini?

5 (HEM) ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃
5 ----
5 (RIV) Ed essi ragionavan fra loro, dicendo: Se diciamo: Dal cielo, egli ci dirà: Perché non gli credeste?

6 (HEM) ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃
6 ----
6 (RIV) Ma se diciamo: Dagli uomini, tutto il popolo ci lapiderà, perché è persuaso che Giovanni era un profeta.

7 (HEM) ויענו לא ידענו מאין׃
7 ----
7 (RIV) E risposero che non sapevano d’onde fosse.

8 (HEM) ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
8 ----
8 (RIV) E Gesù disse loro: Neppur io vi dico con quale autorità fo queste cose.

9 (HEM) ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃
9 ----
9 (RIV) Poi prese a dire al popolo questa parabola: Un uomo piantò una vigna, l’allogò a dei lavoratori, e se n’andò in viaggio per lungo tempo.

10 (HEM) ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃
10 ----
10 (RIV) E nella stagione mandò a que’ lavoratori un servitore perché gli dessero del frutto della vigna; ma i lavoratori, battutolo, lo rimandarono a mani vuote.

11 (HEM) ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃
11 ----
11 (RIV) Ed egli di nuovo mandò un altro servitore; ma essi, dopo aver battuto e vituperato anche questo, lo rimandarono a mani vuote.

12 (HEM) ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃
12 ----
12 (RIV) Ed egli ne mandò ancora un terzo; ed essi, dopo aver ferito anche questo, lo scacciarono.

13 (HEM) ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃
13 ----
13 (RIV) Allora il padron della vigna disse: Che farò? Manderò il mio diletto figliuolo; forse a lui porteranno rispetto.

14 (HEM) וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃
14 ----
14 (RIV) Ma quando i lavoratori lo videro, fecero tra loro questo ragionamento: Costui è l’erede; uccidiamolo, affinché l’eredità diventi nostra.

15 (HEM) ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃
15 ----
15 (RIV) E cacciatolo fuor dalla vigna, lo uccisero. Che farà loro dunque il padron della vigna?

16 (HEM) יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃
16 ----
16 (RIV) Verrà e distruggerà que’ lavoratori, e darà la vigna ad altri. Ed essi, udito ciò, dissero: Così non sia!

17 (HEM) ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
17 ----
17 (RIV) Ma egli, guardatili in faccia, disse: Che vuol dir dunque questo che è scritto: La pietra che gli edificatori hanno riprovata è quella che è divenuta pietra angolare?

18 (HEM) כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃
18 ----
18 (RIV) Chiunque cadrà su quella pietra sarà sfracellato; ed ella stritolerà colui sul quale cadrà.

19 (HEM) ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃
19 ----
19 (RIV) E gli scribi e i capi sacerdoti cercarono di mettergli le mani addosso in quella stessa ora, ma temettero il popolo; poiché si avvidero bene ch’egli avea detto quella parabola per loro.

20 (HEM) ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃
20 ----
20 (RIV) Ed essendosi messi ad osservarlo, gli mandarono delle spie che simulassero d’esser giusti per coglierlo in parole, affin di darlo in man dell’autorità e del potere del governatore.

21 (HEM) וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃
21 ----
21 (RIV) E quelli gli fecero una domanda, dicendo: Maestro, noi sappiamo che tu parli e insegni dirittamente, e non hai riguardi personali, ma insegni la via di Dio secondo verità:

22 (HEM) המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
22 ----
22 (RIV) E’ egli lecito a noi pagare il tributo a Cesare o no?

23 (HEM) ויכר את נכליהם ויאמר להם׃
23 ----
23 (RIV) Ma egli, avvedutosi della loro astuzia, disse loro:

24 (HEM) מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃
24 ----
24 (RIV) Mostratemi un denaro; di chi porta l’effigie e l’iscrizione? Ed essi dissero: Di Cesare.

25 (HEM) ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
25 ----
25 (RIV) Ed egli a loro: Rendete dunque a Cesare quel ch’è di Cesare, e a Dio quel ch’è di Dio.

26 (HEM) ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃
26 ----
26 (RIV) Ed essi non poteron coglierlo in parole dinanzi al popolo; e maravigliati della sua risposta, si tacquero.

27 (HEM) ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃
27 ----
27 (RIV) Poi, accostatisi alcuni dei Sadducei, i quali negano che ci sia risurrezione, lo interrogarono, dicendo:

28 (HEM) מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃
28 ----
28 (RIV) Maestro, Mosè ci ha scritto che se il fratello di uno muore avendo moglie ma senza figliuoli, il fratello ne prenda la moglie e susciti progenie a suo fratello.

29 (HEM) והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃
29 ----
29 (RIV) Or v’erano sette fratelli. Il primo prese moglie, e morì senza figliuoli.

30 (HEM) ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃
30 ----
30 (RIV) Il secondo pure la sposò;

31 (HEM) ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃
31 ----
31 (RIV) poi il terzo; e così fu dei sette; non lasciaron figliuoli, e morirono.

32 (HEM) ובאחרונה מתה גם האשה׃
32 ----
32 (RIV) In ultimo, anche la donna morì.

33 (HEM) והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃
33 ----
33 (RIV) Nella risurrezione dunque, la donna, di chi di loro sarà moglie? Perché i sette l’hanno avuta per moglie.

34 (HEM) ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃
34 ----
34 (RIV) E Gesù disse loro: I figliuoli di questo secolo sposano e sono sposati;

35 (HEM) והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃
35 ----
35 (RIV) ma quelli che saranno reputati degni d’aver parte al secolo avvenire e alla risurrezione dai morti, non sposano e non sono sposati,

36 (HEM) כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃
36 ----
36 (RIV) perché neanche possono più morire, giacché son simili agli angeli e son figliuoli di Dio, essendo figliuoli della risurrezione.

37 (HEM) וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃
37 ----
37 (RIV) Che poi i morti risuscitino anche Mosè lo dichiarò nel passo del "pruno", quando chiama il Signore l’Iddio d’Abramo, l’Iddio d’Isacco e l’Iddio di Giacobbe.

38 (HEM) והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃
38 ----
38 (RIV) Or Egli non è un Dio di morti, ma di viventi; poiché per lui vivono tutti.

39 (HEM) ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃
39 ----
39 (RIV) E alcuni degli scribi, rispondendo, dissero: Maestro, hai detto bene.

40 (HEM) ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃
40 ----
40 (RIV) E non ardivano più fargli alcuna domanda.

41 (HEM) ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃
41 ----
41 (RIV) Ed egli disse loro: Come dicono che il Cristo è figliuolo di Davide?

42 (HEM) והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
42 ----
42 (RIV) Poiché Davide stesso, nel libro dei Salmi, dice: Il Signore ha detto al mio Signore: Siedi alla mia destra,

43 (HEM) עד אשית איביך הדם לרגליך׃
43 ----
43 (RIV) finché io abbia posto i tuoi nemici per sgabello de’ tuoi piedi.

44 (HEM) הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃
44 ----
44 (RIV) Davide dunque lo chiama Signore; e com’è egli suo figliuolo?

45 (HEM) ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃
45 ----
45 (RIV) E udendolo tutto il popolo, egli disse a’ suoi discepoli:

46 (HEM) הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃
46 ----
46 (RIV) Guardatevi dagli scribi, i quali passegian volentieri in lunghe vesti ed amano le salutazioni nelle piazze e i primi seggi nelle sinagoghe e i primi posti nei conviti;

47 (HEM) הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃
47 ----
47 (RIV) essi che divorano le case delle vedove e fanno per apparenza lunghe orazioni. Costoro riceveranno maggior condanna.