Verš 32
אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃
Iz 42:6 - אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים׃
Iz 49:6 - ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃
Sk 13:47 - כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃
Verš 34
ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃
Iz 8:14 - והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃
Rim 9:32 - ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף׃
1Pt 2:9 - ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם סגלה למען תספרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל אורו הנפלא׃
Sk 28:22 - אמנם חפצים אנחנו לשמע את אשר בלבבך כי נודע לנו אשר בכל מקום יריבו אל הכת הזאת׃
Verš 4
ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃
Mi 5:2 - ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם׃
Jn 7:42 - הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃
1Sam 16:4 - ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך׃
Mt 1:1 - ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃
Verš 37
והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃
1Sam 1:22 - וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והבאתיו ונראה את פני יהוה וישב שם עד עולם׃
Verš 7
ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃
Mt 1:25 - ולא ידעה עד כי ילדה בן את בכורה ויקרא את שמו ישוע׃
Verš 40
ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃
Lk 1:80 - ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃
Verš 41
ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃
Ex 23:15 - את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם׃
Ex 23:17 - שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה׃
Lv 23:5 - בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה׃
Dt 16:1 - שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה׃
Verš 13
ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃
Dan 7:10 - נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפים ישמשונה ורבו רבון קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו׃
Zjv 5:11 - וארא ואשמע קול מלאכים רבים סביב לכסא ולחיות ולזקנים מספרם רבו רבבות ואלפי אלפים׃
Verš 14
כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃
Iz 57:19 - בורא נוב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו׃
Ef 2:17 - ויבא ויבשר שלום לכם הרחוקים והקרובים׃
Verš 47
וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃
Mt 7:28 - ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה וישתומם המון העם על תורתו׃
Mk 1:22 - וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃
Lk 4:22 - וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃
Lk 4:32 - וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃
Jn 7:15 - ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃
Verš 50
והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃
Lk 9:45 - והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃
Lk 18:34 - והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃
Verš 52
וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃
1Sam 2:26 - והנער שמואל הלך וגדל וטוב גם עם יהוה וגם עם אנשים׃
Lk 1:80 - ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃
Verš 21
ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃
Gn 17:12 - ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא׃
Lv 12:3 - וביום השמיני ימול בשר ערלתו׃
Jn 7:22 - משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃
Mt 1:21 - והיא ילדת בן וקראת את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מעונותיהם׃
Lk 1:31 - והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃
Verš 22
וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃
Lv 12:6 - ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן׃
Verš 23
כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃
Ex 13:2 - קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא׃
Nm 3:13 - כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה׃
Nm 8:16 - כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי׃
Verš 24
ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃
Lv 12:8 - ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה׃
Verš 29
עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃
Gn 46:30 - ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי׃
Verš 30
כי ראו עיני את ישועתך׃
Ž 98:2 - הודיע יהוה ישועתו לעיני הגוים גלה צדקתו׃
Iz 52:10 - חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו׃
Verš 31
אשר הכינות לפני כל העמים׃
Sk 28:28 - לכן דעו כי לגוים נשלחה תשועת אלהים והמה ישמעו׃
Lk 2,1 - Augustus bol cisárom Rímskej ríše od roku 30 pred Kr. do roku 14 po Kr. "Celý svet" znamená vtedy známy svet, čiže Rímsku ríšu.
Lk 2,2 - Quirinius (Publius Suplicius) stál dvakrát na čele Sýrie. V oboch prípadoch sa konalo sčítanie ľudu, prvýkrát v rokoch 8-4 pred Kr. a druhýkrát okolo roku 6 po Kr. Lukáš hovorí o prvom sčítaní ľudu. Podľa toho treba upraviť aj rok narodenia Krista. Pôvodca nášho letopočtu Dionýz Exiguus (zomrel roku 544) určil rok narodenia omylom o 5 až 8 rokov neskôr. Kristus sa narodil asi o 7 rokov skôr, čo zodpovedá roku 747 od založenia Ríma, a nie 754, ako to mylne vypočítal Dionýzius.
Lk 2,3 - "Do svojho mesta" - čiže do mesta, z ktorého pochádzal ich rod.
Lk 2,7 - "Prvorodený" znamená prvého narodeného syna, ktorý mal právo na dedičstvo (porov. 1, 32 a n.). Je to právny výraz a používa sa bez ohľadu na to, či nasleduje ďalší potomok, alebo nie.
Lk 2,14 - "Dobrej vôle" v gr. "v ktorých má zaľúbenie".
Lk 2,22 - "Dni očisťovania" určoval Mojžišov zákon (Lv 12, 1-4). Po narodení chlapca matka bola leviticky nečistá do 40 dní. Prinesením obety sa stávala čistou. Zároveň podľa zákona obetovala svojho prvorodeného Bohu. Bolo ho treba vykúpiť z kňazskej služby, pretože túto službu konal Léviho kmeň, a nie prvorodený ako kedysi.
Lk 2,23 - Ex 13, 2. 12.
Lk 2,24 - Lv 5, 7; 12, 8.Chudoba Svätej rodiny sa prejavuje aj pri obete očisťovania. Bohatší mali obetovať baránka a holuba. Chudobnejším rodinám bola povolená úľava a ako obetu mali dať pár hrdličiek alebo dva holúbky.
Lk 2,26 - Mesiáša, ktorého Pán posiela.
Lk 2,33 - Svätý Jozef je označený menom "jeho otec" (porov. aj 2 ,48), lebo bol mu pred zákonom "otcom" ako zákonitý manžel Panny Márie.
Lk 2,35 - Keď budú prenasledovať Syna, bude trpieť aj matka. Nastane triedenie duchov v Izraeli a v celom ľudstve. Ľudia sa rozdelia: jedni pôjdu za Ježišom, iní zasa sa budú stavať proti nemu, pravda, na svoju škodu a záhubu.
Lk 2,39 - Do Nazareta sa nevrátili hneď po obetovaní v chráme, ale až po návrate z Egypta. Lukáš sa o udalostiach, ktoré sa medzitým stali, nezmieňuje. Hovorí o nich Matúš.
Lk 2,41 - Každý Žid od 12. roku bol povinný na Veľkú noc, Turíce a sviatok Stánkov putovať do jeruzalemského chrámu.
Lk 2,48 - Panna Mária podľa zákona mohla nazvať svojho manžela Ježišovým otcom, aj keď mu bol v skutočnosti iba pestúnom.
Lk 2,49 - Ježiš v odpovedi zdôrazňuje svoj božský pôvod aj to, že vôľa jeho nebeského Otca má prednosť pred vôľou jeho rodičov.
Lk 2,52 - Ježiš nerástol podľa svojej božskej prirodzenosti, ale vzmáhal sa podľa tela a ľudskej prirodzenosti.
