výhody registrácie

Evanjelium podľa Lukáša

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Lk 18, 1-43

1 (HEM) וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃
1 (UKJV) "And he spoke a parable unto them to this end, that men ought always to pray, and not to faint; "

2 (HEM) ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃
2 (UKJV) Saying, There was in a city a judge, which feared not God, neither regarded man:

3 (HEM) ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃
3 (UKJV) "And there was a widow in that city; and she came unto him, saying, Avenge me of mine adversary. "

4 (HEM) וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃
4 (UKJV) "And he would not for a while: but afterward he said within himself, Though I fear not God, nor regard man; "

5 (HEM) אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃
5 (UKJV) Yet because this widow troubles me, I will avenge her, lest by her continual coming she weary me.

6 (HEM) ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃
6 (UKJV) And the Lord said, Hear what the unjust judge says.

7 (HEM) והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃
7 (UKJV) And shall not God avenge his own elect, which cry day and night unto him, though he bear long with them?

8 (HEM) אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
8 (UKJV) I tell you that he will avenge them speedily. Nevertheless when the Son of man comes, shall he find faith on the earth?

9 (HEM) ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃
9 (UKJV) And he spoke this parable unto certain which trusted in themselves that they were righteous, and despised others:

10 (HEM) שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃
10 (UKJV) "Two men went up into the temple to pray; the one a Pharisee, and the other a publican. "

11 (HEM) ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃
11 (UKJV) The Pharisee stood and prayed thus with himself, God, I thank you, that I am not as other men are, extortionists, unjust, adulterers, or even as this publican.

12 (HEM) אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃
12 (UKJV) I fast twice in the week, I give tithes of all that I possess.

13 (HEM) והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃
13 (UKJV) And the publican, standing far off, would not lift up so much as his eyes unto heaven, but stroke upon his breast, saying, God be merciful to me a sinner.

14 (HEM) אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
14 (UKJV) "I tell you, this man went down to his house justified rather than the other: for every one that exalts himself shall be brought low; and he that humbles himself shall be exalted. "

15 (HEM) ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃
15 (UKJV) And they brought unto him also infants, that he would touch them: but when his disciples saw it, they rebuked them.

16 (HEM) ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
16 (UKJV) But Jesus called them unto him, and said, Suffer little children to come unto me, and forbid them not: for of such is the kingdom of God.

17 (HEM) אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
17 (UKJV) Verily I say unto you, Whosoever shall not receive the kingdom of God as a little child shall in no wise enter therein.

18 (HEM) וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃
18 (UKJV) And a certain ruler asked him, saying, Good Master, what shall I do to inherit eternal life?

19 (HEM) ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
19 (UKJV) And Jesus said unto him, Why call you me good? none is good, save one, that is, God.

20 (HEM) את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃
20 (UKJV) You know the commandments, Do not commit adultery, Do not kill, Do not steal, Do not bear false witness, Honour your father and your mother.

21 (HEM) ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃
21 (UKJV) And he said, All these have I kept from my youth up.

22 (HEM) וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃
22 (UKJV) Now when Jesus heard these things, he said unto him, Yet lack you one thing: sell all that you have, and distribute unto the poor, and you shall have treasure in heaven: and come, follow me.

23 (HEM) ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃
23 (UKJV) And when he heard this, he was very sorrowful: for he was very rich.

24 (HEM) וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
24 (UKJV) And when Jesus saw that he was very sorrowful, he said, How hardly shall they that have riches enter into the kingdom of God!

25 (HEM) כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
25 (UKJV) For it is easier for a camel to go through a needle's eye, than for a rich man to enter into the kingdom of God.

26 (HEM) ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃
26 (UKJV) And they that heard it said, Who then can be saved?

27 (HEM) ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃
27 (UKJV) And he said, The things which are impossible with men are possible with God.

28 (HEM) ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
28 (UKJV) Then Peter said, Lo, we have left all, and followed you.

29 (HEM) ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃
29 (UKJV) And he said unto them, Verily I say unto you, There is no man that has left house, or parents, or brethren, or wife, or children, for the kingdom of God's sake,

30 (HEM) ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃
30 (UKJV) Who shall not receive manifold more in this present time, and in the world to come life everlasting.

31 (HEM) ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃
31 (UKJV) Then he took unto him the twelve, and said unto them, Behold, we go up to Jerusalem, and all things that are written by the prophets concerning the Son of man shall be accomplished.

32 (HEM) כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃
32 (UKJV) For he shall be delivered unto the Gentiles, and shall be mocked, and spitefully pleaded, and spitted on:

33 (HEM) ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃
33 (UKJV) And they shall scourge him, and put him to death: and the third day he shall rise again.

34 (HEM) והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃
34 (UKJV) And they understood none of these things: and this saying (o. rhema) was hid from them, neither knew they the things which were spoken.

35 (HEM) ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃
35 (UKJV) And it came to pass, that as he was come nigh unto Jericho, a certain blind man sat by the way side begging:

36 (HEM) וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃
36 (UKJV) And hearing the multitude pass by, he asked what it meant.

37 (HEM) ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃
37 (UKJV) And they told him, that Jesus of Nazareth passes by.

38 (HEM) ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃
38 (UKJV) And he cried, saying, Jesus, you son of David, have mercy on me.

39 (HEM) וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃
39 (UKJV) And they which went before rebuked him, that he should hold his peace: but he cried so much the more, You son of David, have mercy on me.

40 (HEM) ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃
40 (UKJV) And Jesus stood, and commanded him to be brought unto him: and when he was come near, he asked him,

41 (HEM) מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃
41 (UKJV) Saying, What will you that I shall do unto you? And he said, Lord, that I may receive my sight.

42 (HEM) ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃
42 (UKJV) And Jesus said unto him, Receive your sight: your faith has saved you.

43 (HEM) ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
43 (UKJV) And immediately he received his sight, and followed him, glorifying God: and all the people, when they saw it, gave praise unto God.


Lk 18, 1-43





Verš 32
כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃
Mt 27:2 - ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃
Lk 23:1 - ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃
Jn 18:28 - ויוליכו את ישוע מבית קיפא אל בית המשפט ויהי בבקר השכם והמה לא נכנסו אל בית המשפט למען אשר לא יטמאו כי אם יאכלו את הפסח׃
Sk 3:13 - אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב אלהי אבותינו הוא פאר את עבדו ישוע אשר אתם מסרתם אותו וכחשתם בו בפני פילטוס כשהיה דן לפטרו׃

Verš 1
וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃
Rim 12:12 - שמחו בתוחלת סבלו בצרה שקדו על התפלה׃
Ef 6:18 - והתפללו תמיד בכל עת בתפלה ותחנונים ברוח ושקדו והתאמצו על זאת להעתיר תמיד בעד כל הקדשים׃
Kol 4:2 - התמידו בתפלה ושקדו בה בתודה׃
1Sol 5:17 - התמידו בתפלה׃

Verš 35
ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃
Mt 20:29 - ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃
Mk 10:46 - ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃

Verš 7
והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃
Zjv 6:10 - ויזעקו בקול גדול ויאמרו עד מתי אדני הקדוש והאמתי לא תשפט ולא תקום את דמינו מישבי הארץ׃

Verš 11
ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃
Iz 1:15 - ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃
Iz 58:2 - ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי צדק קרבת אלהים יחפצון׃
Zjv 3:17 - כי אמרת אך עשרתי מצאתי און לי ולא חסרתי כל ולא ידעת כי אמלל אתה ודוי ועני ועור וערם׃

Verš 14
אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
Jób 22:29 - כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃
Prís 29:23 - גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃
Mt 23:12 - כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
Lk 14:11 - כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
Jak 4:6 - וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃
Jak 4:10 - הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃
1Pt 5:5 - וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

Verš 15
ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃
Mt 19:13 - אז יביאו אליו ילדים למען ישים עליהם את ידיו ויתפלל עליהם ויגערו בם התלמידים׃
Mk 10:13 - ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃

Verš 16
ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
Mt 18:3 - ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃
Mt 19:14 - והוא ישוע אמר הניחו לילדים ואל תמנעום מבוא אלי כי לאלה מלכות השמים׃
1Kor 14:20 - אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים׃
1Pt 2:2 - וכעללים אשר מקרוב נולדו התאוו לחלב השכלי והזך למען תגדלו בו׃

Verš 18
וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃
Mt 19:16 - והנה איש נגש אליו ויאמר רבי הטוב אי זה הטוב אשר אעשנו לקנות חיי עולמים׃
Mk 10:17 - ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃

Verš 20
את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃
Ex 20:13 - לא תרצח׃
Dt 5:17 - לא תרצח׃
Rim 13:9 - כי מצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תחמד ועוד כאלה כלולות הנה במאמר הזה ואהבת לרעך כמוך׃
Ef 6:2 - כבד את אביך ואת אמך זאת היא המצוה הראשונה אשר לה ההבטחה׃
Kol 3:20 - הבנים שמעו אל ילדיכם בכל דבר כי הוא לרצון לאדנינו׃

Verš 22
וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃
Mt 6:19 - אל תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם סס ורקב וגנבים יחתרו שם וגנבו׃
Mt 19:21 - ויאמר ישוע אליו אם חפצך להיות שלם לך מכר את רכשך ותן לעניים והיה לך אוצר בשמים ושוב הלם ולך אחרי׃
1Tim 6:19 - ויאצרו להם אוצר ליסוד טוב לעתיד שישיגו את חיי העולם׃

Verš 24
וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
Prís 11:28 - בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו׃
Mt 19:23 - ויאמר ישוע אל תלמידיו אמן אמר אני לכם קשה לעשיר לבוא אל מלכות השמים׃
Mk 10:23 - ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

Verš 27
ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃
Jób 42:2 - ידעת כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה׃
Jer 32:17 - אהה אדני יהוה הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר׃
Za 8:6 - כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא נאם יהוה צבאות׃
Lk 1:37 - כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

Verš 28
ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
Mt 4:20 - ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו׃
Mt 19:27 - ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך מה יהיה לנו׃
Mk 10:28 - ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
Lk 5:11 - ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃

Verš 29
ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃
Dt 33:9 - האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו׃

Verš 30
ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃
Jób 42:12 - ויהוה ברך את אחרית איוב מראשתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות׃

Verš 31
ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃
Mt 16:21 - מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃
Mt 17:22 - ויהי בהתהלכם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן האדם להמסר בידי אנשים׃
Mt 20:17 - ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃
Mk 8:31 - ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃
Mk 9:31 - כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃
Mk 10:32 - ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃
Lk 9:22 - ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃
Lk 24:7 - כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃
Ž 22:6 - ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃
Iz 53:7 - נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃

Lk 18,9-14 - Modlitbe farizeja chýba najpotrebnejšia vlastnosť: pokora, uznanie svojej závislosti od Boha, čo práve obsahovala modlitba mýtnika.

Lk 18,15-17 - Mt 19, 13-15; Mk 10, 13-16.

Lk 18,18-27 - Mt 19, 16-22; Mk 10, 17-22.Mt hovorí o mladíkovi, Mk o nejakom mužovi, kým Lk presne uvádza, že ide o poprednú osobu.

Lk 18,28-30 - Mt 19,27-29; Mk 10,28-30.

Lk 18,31-34 - Mt 20,17-19; Mk 10,32-34.

Lk 18,35-43 - Mt 20,29-34; Mk 10,46-52.O rozdieloch u Mt a u Mk a Lk pozri poznámku k Mk 10,46.