Evanjelium podľa Lukáša

1 (HEM) וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃
1 ----
1 (RIV) Propose loro ancora questa parabola per mostrare che doveano del continuo pregare e non stancarsi.

2 (HEM) ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃
2 ----
2 (RIV) In una certa città v’era un giudice, che non temeva Iddio né avea rispetto per alcun uomo;

3 (HEM) ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃
3 ----
3 (RIV) e in quella città vi era una vedova, la quale andava da lui dicendo: Fammi giustizia del mio avversario.

4 (HEM) וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃
4 ----
4 (RIV) Ed egli per un tempo non volle farlo; ma poi disse fra sé: benché io non tema Iddio e non abbia rispetto per alcun uomo,

5 (HEM) אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃
5 ----
5 (RIV) pure, poiché questa vedova mi dà molestia, le farò giustizia, che talora, a forza di venire, non finisca col rompermi la testa.

6 (HEM) ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃
6 ----
6 (RIV) E il Signore disse: Ascoltate quel che dice il giudice iniquo.

7 (HEM) והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃
7 ----
7 (RIV) E Dio non farà egli giustizia ai suoi eletti che giorno e notte gridano a lui, e sarà egli tardo per loro?

8 (HEM) אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
8 ----
8 (RIV) Io vi dico che farà loro prontamente giustizia. Ma quando il Figliuol dell’uomo verrà, troverà egli la fede sulla terra?

9 (HEM) ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃
9 ----
9 (RIV) E disse ancora questa parabola per certuni che confidavano in se stessi di esser giusti e disprezzavano gli altri:

10 (HEM) שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃
10 ----
10 (RIV) Due uomini salirono al tempio per pregare; l’uno Fariseo, e l’altro pubblicano.

11 (HEM) ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃
11 ----
11 (RIV) Il Fariseo, stando in piè, pregava così dentro di sé: O Dio, ti ringrazio ch’io non sono come gli altri uomini, rapaci, ingiusti, adulteri; né pure come quel pubblicano.

12 (HEM) אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃
12 ----
12 (RIV) Io digiuno due volte la settimana; pago la decima su tutto quel che posseggo.

13 (HEM) והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃
13 ----
13 (RIV) Ma il pubblicano, stando da lungi, non ardiva neppure alzar gli occhi al cielo; ma si batteva il petto, dicendo: O Dio, sii placato verso me peccatore!

14 (HEM) אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
14 ----
14 (RIV) Io vi dico che questi scese a casa sua giustificato, piuttosto che quell’altro; perché chiunque s’innalza sarà abbassato; ma chi si abbassa sarà innalzato.

15 (HEM) ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃
15 ----
15 (RIV) Or gli recavano anche i bambini, perché li toccasse; ma i discepoli, veduto questo, sgridavano quelli che glieli recavano.

16 (HEM) ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
16 ----
16 (RIV) Ma Gesù chiamò a sé i bambini, e disse: Lasciate i piccoli fanciulli venire a me, e non glielo vietate, perché di tali è il regno di Dio.

17 (HEM) אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
17 ----
17 (RIV) In verità io vi dico che chiunque non avrà ricevuto il regno di Dio come un piccolo fanciullo, non entrerà punto in esso.

18 (HEM) וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃
18 ----
18 (RIV) E uno dei principali lo interrogò, dicendo: Maestro buono, che farò io per ereditare la vita eterna?

19 (HEM) ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
19 ----
19 (RIV) E Gesù gli disse: Perché mi chiami buono? Nessuno è buono, salvo uno solo, cioè Iddio.

20 (HEM) את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃
20 ----
20 (RIV) Tu sai i comandamenti: Non commettere adulterio; non uccidere; non rubare; non dir falsa testimonianza; onora tuo padre e tua madre.

21 (HEM) ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃
21 ----
21 (RIV) Ed egli rispose: Tutte queste cose io le ho osservate fin dalla mia giovinezza.

22 (HEM) וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃
22 ----
22 (RIV) E Gesù, udito questo, gli disse: Una cosa ti manca ancora; vendi tutto ciò che hai, e distribuiscilo ai poveri, e tu avrai un tesoro nel cielo; poi vieni e seguitami.

23 (HEM) ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃
23 ----
23 (RIV) Ma egli, udite queste cose, ne fu grandemente attristato, perché era molto ricco.

24 (HEM) וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
24 ----
24 (RIV) E Gesù, vedendolo a quel modo, disse: Quanto malagevolmente coloro che hanno delle ricchezze entreranno nel regno di Dio!

25 (HEM) כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
25 ----
25 (RIV) Poiché è più facile a un cammello passare per la cruna d’un ago, che ad un ricco entrare nel regno di Dio.

26 (HEM) ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃
26 ----
26 (RIV) E quelli che udiron questo dissero: Chi dunque può esser salvato?

27 (HEM) ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃
27 ----
27 (RIV) Ma egli rispose: Le cose impossibili agli uomini sono possibili a Dio.

28 (HEM) ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
28 ----
28 (RIV) E Pietro disse: Ecco, noi abbiam lasciato le nostre case, e t’abbiam seguitato.

29 (HEM) ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃
29 ----
29 (RIV) Ed egli disse loro: Io vi dico in verità che non v’è alcuno che abbia lasciato casa, o moglie, o fratelli, o genitori, o figliuoli per amor del regno di Dio,

30 (HEM) ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃
30 ----
30 (RIV) il quale non ne riceva molte volte tanto in questo tempo, e nel secolo avvenire la vita eterna.

31 (HEM) ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃
31 ----
31 (RIV) Poi, presi seco i dodici, disse loro: Ecco, noi saliamo a Gerusalemme, e saranno adempiute rispetto al Figliuol dell’uomo tutte le cose scritte dai profeti;

32 (HEM) כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃
32 ----
32 (RIV) poiché egli sarà dato in man de’ Gentili, e sarà schernito ed oltraggiato e gli sputeranno addosso;

33 (HEM) ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃
33 ----
33 (RIV) e dopo averlo flagellato, l’uccideranno; ma il terzo giorno risusciterà.

34 (HEM) והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃
34 ----
34 (RIV) Ed essi non capirono nulla di queste cose; quel parlare era per loro oscuro, e non intendevano le cose dette loro.

35 (HEM) ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃
35 ----
35 (RIV) Or avvenne che com’egli si avvicinava a Gerico, un certo cieco sedeva presso la strada, mendicando;

36 (HEM) וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃
36 ----
36 (RIV) e, udendo la folla che passava, domandò che cosa fosse.

37 (HEM) ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃
37 ----
37 (RIV) E gli fecero sapere che passava Gesù il Nazareno.

38 (HEM) ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃
38 ----
38 (RIV) Allora egli gridò: Gesù figliuol di Davide, abbi pietà di me!

39 (HEM) וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃
39 ----
39 (RIV) E quelli che precedevano lo sgridavano perché tacesse; ma lui gridava più forte: Figliuol di Davide, abbi pietà di me!

40 (HEM) ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃
40 ----
40 (RIV) E Gesù, fermatosi, comandò che gli fosse menato; e quando gli fu vicino, gli domandò:

41 (HEM) מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃
41 ----
41 (RIV) Che vuoi tu ch’io ti faccia? Ed egli disse: Signore, ch’io ricuperi la vista.

42 (HEM) ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃
42 ----
42 (RIV) E Gesù gli disse: Ricupera la vista; la tua fede t’ha salvato.

43 (HEM) ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
43 ----
43 (RIV) E in quell’istante ricuperò la vista, e lo seguiva glorificando Iddio; e tutto il popolo, veduto ciò, diede lode a Dio.