výhody registrácie

Evanjelium podľa Lukáša

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Lk 14, 1-35

1 (HEM) ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃
1 (UKJV) And it came to pass, as he went into the house of one of the chief Pharisees to eat bread on the sabbath day, that they watched him.

2 (HEM) והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃
2 (UKJV) And, behold, there was a certain man before him which had the dropsy.

3 (HEM) ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃
3 (UKJV) And Jesus answering spoke unto the lawyers and Pharisees, saying, Is it lawful to heal on the sabbath day?

4 (HEM) ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃
4 (UKJV) "And they held their peace. And he took him, and healed him, and let him go; "

5 (HEM) ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃
5 (UKJV) And answered them, saying, Which of you shall have an ass or an ox fallen into a pit, and will not immediately pull him out on the sabbath day?

6 (HEM) ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃
6 (UKJV) And they could not answer him again to these things.

7 (HEM) וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃
7 (UKJV) "And he put forth a parable to those which were bidden, when he marked how they chose out the chief rooms; saying unto them. "

8 (HEM) כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃
8 (UKJV) "When you are bidden of any man to a wedding, sit not down in the highest room; lest a more honourable man than you be bidden of him; "

9 (HEM) ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃
9 (UKJV) "And he that bade you and him come and say to you, Give this man place; and you begin with shame to take the low room. "

10 (HEM) אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃
10 (UKJV) "But when you are bidden, go and sit down in the low room; that when he that bade you comes, he may say unto you, Friend, go up higher: then shall you have worship in the presence of them that sit to eat with you. "

11 (HEM) כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
11 (UKJV) "For whosoever exalts himself shall be brought low; and he that humbles himself shall be exalted. "

12 (HEM) וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃
12 (UKJV) "Then said he also to him that bade him, When you make a dinner or a supper, call not your friends, nor your brethren, neither your kinsmen, nor your rich neighbours; lest they also bid you again, and a recompence be made you. "

13 (HEM) אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃
13 (UKJV) But when you make a feast, call the poor, the physically disabled, the lame, the blind:

14 (HEM) ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃
14 (UKJV) "And you shall be blessed; for they cannot recompense you: for you shall be recompensed at the resurrection of the just. "

15 (HEM) וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃
15 (UKJV) And when one of them that sat at food with him heard these things, he said unto him, Blessed is he that shall eat bread in the kingdom of God.

16 (HEM) והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃
16 (UKJV) Then said he unto him, A certain man made a great supper, and bade many:

17 (HEM) וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃
17 (UKJV) "And sent his servant at supper time to say to them that were bidden, Come; for all things are now ready. "

18 (HEM) ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃
18 (UKJV) And they all with one consent began to make excuse. The first said unto him, I have bought a piece of ground, and I must essentially go and see it: I pray you have me excused.

19 (HEM) ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃
19 (UKJV) And another said, I have bought five yoke of oxen, and I go to prove them: I pray you have me excused.

20 (HEM) ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃
20 (UKJV) And another said, I have married a wife, and therefore I cannot come.

21 (HEM) ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃
21 (UKJV) So that servant came, and showed his lord these things. Then the master of the house being angry said to his servant, Go out quickly into the streets and lanes of the city, and bring in here the poor, and the physically disabled, and the halt, and the blind.

22 (HEM) ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃
22 (UKJV) And the servant said, Lord, it is done as you have commanded, and yet there is room.

23 (HEM) ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃
23 (UKJV) And the lord said unto the servant, Go out into the highways and hedges, and compel them to come in, that my house may be filled.

24 (HEM) כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃
24 (UKJV) For I say unto you, That none of those men which were bidden shall taste of my supper.

25 (HEM) והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃
25 (UKJV) And there went great multitudes with him: and he turned, and said unto them,

26 (HEM) איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃
26 (UKJV) If any man come to me, and hate not his father, and mother, and wife, and children, and brethren, and sisters, yea, and his own life also, he cannot be my disciple.

27 (HEM) ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃
27 (UKJV) And whosoever does not bear his cross, and come after me, cannot be my disciple.

28 (HEM) כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃
28 (UKJV) For which of you, intending to build a tower, sits not down first, and counts the cost, whether he have sufficient to finish it?

29 (HEM) פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃
29 (UKJV) Lest lest by any means, after he has laid the foundation, and is not able to finish it, all that behold it begin to mock him,

30 (HEM) כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃
30 (UKJV) Saying, This man began to build, and was not able to finish.

31 (HEM) אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃
31 (UKJV) Or what king, going to make war against another king, sits not down first, and consults whether he be able with ten thousand to meet him that comes against him with twenty thousand?

32 (HEM) ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃
32 (UKJV) Or else, while the other is yet a great way off, he sends an embassy, and desires conditions of peace.

33 (HEM) ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃
33 (UKJV) So likewise, whosoever he be of you that forsakes not all that he has, he cannot be my disciple.

34 (HEM) טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃
34 (UKJV) Salt is good: but if the salt have lost his savour, wherewith shall it be seasoned?

35 (HEM) לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
35 (UKJV) "It is neither fit for the land, nor yet for the dunghill; but men cast it out. He that has ears to hear, let him hear. "


Lk 14, 1-35





Verš 34
טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃
Mt 5:13 - אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃
Mk 9:50 - טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃

Verš 5
ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃
Ex 23:5 - כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃
Dt 22:4 - לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו׃
Lk 13:15 - ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃

Verš 10
אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃
Prís 25:6 - אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד׃

Verš 11
כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
Jób 22:29 - כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃
Prís 29:23 - גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃
Mt 23:12 - כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
Lk 1:51 - גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃
Lk 18:14 - אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
Jak 4:6 - וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃
Jak 4:10 - הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃
1Pt 5:5 - וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

Verš 12
וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃
Neh 8:10 - ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות יהוה היא מעזכם׃
Prís 3:28 - אל תאמר לרעיך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך׃

Verš 16
והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃
Iz 25:6 - ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים׃
Mt 22:2 - דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
Zjv 19:7 - נשמחה ונגילה ונתנה לו הכבוד כי באה חתנת השה ואשתו התקדשה׃
Zjv 19:9 - ויאמר אלי כתב אשרי הקרואים אל משתה חתנת השה ויאמר אלי אלה הדברים אמת הם דברי אלהים׃

Verš 26
איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃
Dt 13:6 - כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך׃
Dt 33:9 - האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו׃
Mt 10:37 - האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃

Verš 27
ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃
Mt 10:38 - ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃
Mt 16:24 - ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את צלבו והלך אחרי׃
Mk 8:34 - ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃
Lk 9:23 - ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃

Lk 14,15-24 - Mt 22, 1-10.Hostina je obrazom nebeskej blaženosti. Povolaní sú Židia, ktorí ako vyvolený národ mali prví vstupom do Cirkvi dosiahnuť spásu. Zavolaní z ulíc sú pohania.

Lk 14,25-35 - Mt 10, 37-38; 16, 24; 5, 13; Mk 8, 34; 9, 50.

Lk 14,26 - Výraz "nenávidieť" je semitizmus a znamená "odsunúť do úzadia" (porov. Gn 29, 30.31.33; Dt 21, 15 a nasl.; Sdc 14, 16). Ježiš Kristus žiada, aby ten, čo ho chce nasledovať, dal mu prednosť pred všetkými, aj pred vlastnými pokrvnými.

Lk 14,34 - Pozri poznámku k Mk 9, 49.