Evanjelium podľa Lukáša

1 (HEM) ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃
1 ----
1 (RIV) E avvenne che, essendo egli entrato in casa di uno de’ principali Farisei in giorno di sabato per prender cibo, essi lo stavano osservando.

2 (HEM) והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃
2 ----
2 (RIV) Ed ecco, gli stava dinanzi un uomo idropico.

3 (HEM) ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃
3 ----
3 (RIV) E Gesù prese a dire ai dottori della legge ed ai Farisei: E’ egli lecito o no far guarigioni in giorno di sabato? Ma essi tacquero.

4 (HEM) ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃
4 ----
4 (RIV) Allora egli, presolo, lo guarì e lo licenziò.

5 (HEM) ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃
5 ----
5 (RIV) Poi disse loro: Chi di voi, se un figliuolo od un bue cade in un pozzo, non lo trae subito fuori in giorno di sabato?

6 (HEM) ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃
6 ----
6 (RIV) Ed essi non potevano risponder nulla in contrario.

7 (HEM) וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃
7 ----
7 (RIV) Notando poi come gl’invitati sceglievano i primi posti, disse loro questa parabola:

8 (HEM) כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃
8 ----
8 (RIV) Quando sarai invitato a nozze da qualcuno, non ti mettere a tavola al primo posto, che talora non sia stato invitato da lui qualcuno più ragguardevole di te,

9 (HEM) ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃
9 ----
9 (RIV) e chi ha invitato te e lui non venga a dirti: Cedi il posto a questo! e tu debba con tua vergogna cominciare allora ad occupare l’ultimo posto.

10 (HEM) אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃
10 ----
10 (RIV) Ma quando sarai invitato, va a metterti all’ultimo posto, affinché quando colui che t’ha invitato verrà, ti dica: Amico, sali più in su. Allora ne avrai onore dinanzi a tutti quelli che saran teco a tavola.

11 (HEM) כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
11 ----
11 (RIV) Poiché chiunque s’innalza sarà abbassato, e chi si abbassa sarà innalzato.

12 (HEM) וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃
12 ----
12 (RIV) E diceva pure a colui che lo aveva invitato: Quando fai un desinare o una cena, non chiamare i tuoi amici, né i tuoi fratelli, né i tuoi parenti, né i vicini ricchi; che talora anch’essi non t’invitino, e ti sia reso il contraccambio;

13 (HEM) אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃
13 ----
13 (RIV) ma quando fai un convito, chiama i poveri, gli storpi, gli zoppi, i ciechi;

14 (HEM) ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃
14 ----
14 (RIV) e sarai beato, perché non hanno modo di rendertene il contraccambio; ma il contraccambio ti sarà reso alla risurrezione de’ giusti.

15 (HEM) וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃
15 ----
15 (RIV) Or uno de’ commensali, udite queste cose, gli disse: Beato chi mangerà del pane nel regno di Dio!

16 (HEM) והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃
16 ----
16 (RIV) Ma Gesù gli disse: Un uomo fece una gran cena e invitò molti;

17 (HEM) וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃
17 ----
17 (RIV) e all’ora della cena mandò il suo servitore a dire agl’invitati: Venite, perché tutto è già pronto.

18 (HEM) ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃
18 ----
18 (RIV) E tutti, ad una voce, cominciarono a scusarsi. Il primo gli disse: Ho comprato un campo e ho necessità d’andarlo a vedere; ti prego, abbimi per iscusato.

19 (HEM) ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃
19 ----
19 (RIV) E un altro disse: Ho comprato cinque paia di buoi, e vado a provarli; ti prego, abbimi per iscusato.

20 (HEM) ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃
20 ----
20 (RIV) E un altro disse: Ho preso moglie, e perciò non posso venire.

21 (HEM) ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃
21 ----
21 (RIV) E il servitore, tornato, riferì queste cose al suo signore. Allora il padron di casa, adiratosi, disse al suo servitore: Va’ presto per le piazze e per le vie della città, e mena qua i poveri, gli storpi, i ciechi e gli zoppi.

22 (HEM) ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃
22 ----
22 (RIV) Poi il servitore disse: Signore, s’è fatto come hai comandato, e ancora c’è posto.

23 (HEM) ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃
23 ----
23 (RIV) E il signore disse al servitore: Va’ fuori per le strade e lungo le siepi, e costringili ad entrare, affinché la mia casa sia piena.

24 (HEM) כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃
24 ----
24 (RIV) Perché io vi dico che nessuno di quegli uomini ch’erano stati invitati assaggerà la mia cena.

25 (HEM) והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃
25 ----
25 (RIV) Or molte turbe andavano con lui; ed egli, rivoltosi, disse loro:

26 (HEM) איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃
26 ----
26 (RIV) Se uno viene a me e non odia suo padre, e sua madre, e la moglie, e i fratelli, e le sorelle, e finanche la sua propria vita, non può esser mio discepolo.

27 (HEM) ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃
27 ----
27 (RIV) E chi non porta la sua croce e non vien dietro a me, non può esser mio discepolo.

28 (HEM) כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃
28 ----
28 (RIV) Infatti chi è fra voi colui che, volendo edificare una torre, non si metta prima a sedere e calcoli la spesa per vedere se ha da poterla finire?

29 (HEM) פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃
29 ----
29 (RIV) Che talora, quando ne abbia posto il fondamento e non la possa finire, tutti quelli che la vedranno prendano a beffarsi di lui, dicendo:

30 (HEM) כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃
30 ----
30 (RIV) Quest’uomo ha cominciato a edificare e non ha potuto finire.

31 (HEM) אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃
31 ----
31 (RIV) Ovvero, qual è il re che, partendo per muover guerra ad un altro re, non si metta prima a sedere ed esamini se possa con diecimila uomini affrontare colui che gli vien contro con ventimila?

32 (HEM) ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃
32 ----
32 (RIV) Se no, mentre quello è ancora lontano, gli manda un’ambasciata e chiede di trattar la pace.

33 (HEM) ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃
33 ----
33 (RIV) Così dunque ognun di voi che non rinunzi a tutto quello che ha, non può esser mio discepolo.

34 (HEM) טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃
34 ----
34 (RIV) Il sale, certo, è buono; ma se anche il sale diventa insipido, con che gli si darà sapore?

35 (HEM) לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
35 ----
35 (RIV) Non serve né per terra, né per concime; lo si butta via. Chi ha orecchi da udire, oda.