Evanjelium podľa Lukáša

1 (HEM) ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃
1 ----
1 (RIV) Or dopo queste cose, il Signore designò altri settanta discepoli, e li mandò a due a due dinanzi a sé, in ogni città e luogo dove egli stesso era per andare.

2 (HEM) ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃
2 ----
2 (RIV) E diceva loro: Ben è la mèsse grande, ma gli operai son pochi; pregate dunque il Signor della mèsse che spinga degli operai nella sua mèsse.

3 (HEM) לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃
3 ----
3 (RIV) Andate; ecco, io vi mando come agnelli in mezzo ai lupi.

4 (HEM) אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃
4 ----
4 (RIV) Non portate né borsa, né sacca, né calzari, e non salutate alcuno per via.

5 (HEM) ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃
5 ----
5 (RIV) In qualunque casa sarete entrati, dite prima: Pace a questa casa!

6 (HEM) והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃
6 ----
6 (RIV) E se v’è quivi alcun figliuolo di pace, la vostra pace riposerà su lui; se no, ella tornerà a voi.

7 (HEM) ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃
7 ----
7 (RIV) Or dimorate in quella stessa casa, mangiando e bevendo di quello che hanno, perché l’operaio è degno della sua mercede. Non passate di casa in casa.

8 (HEM) וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃
8 ----
8 (RIV) E in qualunque città sarete entrati, se vi ricevono, mangiate di ciò che vi sarà messo dinanzi,

9 (HEM) ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃
9 ----
9 (RIV) guarite gl’infermi che saranno in essa, e dite loro: Il regno di Dio s’è avvicinato a voi.

10 (HEM) וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃
10 ----
10 (RIV) Ma in qualunque città sarete entrati, se non vi ricevono, uscite sulle piazze e dite:

11 (HEM) אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃
11 ----
11 (RIV) Perfino la polvere che dalla vostra città s’è attaccata a’ nostri piedi, noi la scotiamo contro a voi; sappiate tuttavia questo, che il regno di Dio s’è avvicinato a voi.

12 (HEM) אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃
12 ----
12 (RIV) Io vi dico che in quel giorno la sorte di Sodoma sarà più tollerabile della sorte di quella città.

13 (HEM) אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃
13 ----
13 (RIV) Guai a te, Corazin! Guai a te, Betsaida; perché se in Tiro e in Sidone fossero state fatte le opere potenti compiute fra voi, già anticamente si sarebbero ravvedute, prendendo il cilicio, e sedendo nella cenere.

14 (HEM) אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃
14 ----
14 (RIV) E però, nel giorno del giudicio, la sorte di Tiro e di Sidone sarà più tollerabile della vostra.

15 (HEM) ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃
15 ----
15 (RIV) E tu, o Capernaum, sarai tu forse innalzata fino al cielo? No, tu sarai abbassata fino nell’Ades!

16 (HEM) השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃
16 ----
16 (RIV) Chi ascolta voi ascolta me; chi sprezza voi sprezza me, e chi sprezza me sprezza Colui che mi ha mandato.

17 (HEM) וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃
17 ----
17 (RIV) Or i settanta tornarono con allegrezza, dicendo: Signore, anche i demoni ci sono sottoposti nel tuo nome.

18 (HEM) ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃
18 ----
18 (RIV) Ed egli disse loro: Io mirava Satana cader dal cielo a guisa di folgore.

19 (HEM) הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃
19 ----
19 (RIV) Ecco, io v’ho dato la potestà di calcar serpenti e scorpioni, e tutta la potenza del nemico; e nulla potrà farvi del male.

20 (HEM) אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃
20 ----
20 (RIV) Pure, non vi rallegrate perché gli spiriti vi son sottoposti, ma rallegratevi perché i vostri nomi sono scritti ne’ cieli.

21 (HEM) בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃
21 ----
21 (RIV) In quella stessa ora, Gesù giubilò per lo Spirito Santo, e disse: Io ti rendo lode, o Padre, Signore del cielo e della terra, perché hai nascoste queste cose ai savi e agl’intelligenti, e le hai rivelate ai piccoli fanciulli! Sì, o Padre, perché così ti è piaciuto.

22 (HEM) הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃
22 ----
22 (RIV) Ogni cosa m’è stata data in mano dal Padre mio; e nessuno conosce chi è il Figliuolo, se non il Padre; né chi è il Padre, se non il Figliuolo e colui al quale il Figliuolo voglia rivelarlo.

23 (HEM) ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃
23 ----
23 (RIV) E rivoltosi a’ suoi discepoli, disse loro in disparte: Beati gli occhi che veggono le cose che voi vedete!

24 (HEM) כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃
24 ----
24 (RIV) Poiché vi dico che molti profeti e re han bramato di veder le cose che voi vedete, e non le hanno vedute; e di udir le cose che voi udite, e non le hanno udite.

25 (HEM) והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃
25 ----
25 (RIV) Ed ecco, un certo dottor della legge si levò per metterlo alla prova, e gli disse: Maestro, che dovrò fare per eredar la vita eterna?

26 (HEM) ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃
26 ----
26 (RIV) Ed egli gli disse: Nella legge che sta scritto? Come leggi?

27 (HEM) ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃
27 ----
27 (RIV) E colui, rispondendo, disse: Ama il Signore Iddio tuo con tutto il tuo cuore, e con tutta l’anima tua, e con tutta la forza tua, e con tutta la mente tua, e il tuo prossimo come te stesso.

28 (HEM) ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃
28 ----
28 (RIV) E Gesù gli disse: Tu hai risposto rettamente; fa, questo, e vivrai.

29 (HEM) והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃
29 ----
29 (RIV) Ma colui, volendo giustificarsi, disse a Gesù: E chi è il mio prossimo?

30 (HEM) ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃
30 ----
30 (RIV) Gesù, replicando, disse: Un uomo scendeva da Gerusalemme a Gerico, e s’imbatté in ladroni i quali, spogliatolo e feritolo, se ne andarono, lasciandolo mezzo morto.

31 (HEM) ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃
31 ----
31 (RIV) Or, per caso, un sacerdote scendeva per quella stessa via; e veduto colui, passò oltre dal lato opposto.

32 (HEM) וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃
32 ----
32 (RIV) Così pure un levita, giunto a quel luogo e vedutolo, passò oltre dal lato opposto.

33 (HEM) ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃
33 ----
33 (RIV) Ma un Samaritano che era in viaggio giunse presso a lui; e vedutolo, n’ebbe pietà;

34 (HEM) ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃
34 ----
34 (RIV) e accostatosi, fasciò le sue piaghe, versandovi sopra dell’olio e del vino; poi lo mise sulla propria cavalcatura, lo menò ad un albergo e si prese cura di lui.

35 (HEM) ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃
35 ----
35 (RIV) E il giorno dopo, tratti fuori due denari, li diede all’oste e gli disse: Prenditi cura di lui; e tutto ciò che spenderai di più, quando tornerò in su, te lo renderò.

36 (HEM) ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃
36 ----
36 (RIV) Quale di questi tre ti pare essere stato il prossimo di colui che s’imbatté ne’ ladroni?

37 (HEM) ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃
37 ----
37 (RIV) E quello rispose: Colui che gli usò misericordia. E Gesù gli disse: Va’, e fa’ tu il simigliante.

38 (HEM) ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃
38 ----
38 (RIV) Or mentre essi erano in cammino, egli entrò in un villaggio; e una certa donna, per nome Marta, lo ricevette in casa sua.

39 (HEM) ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃
39 ----
39 (RIV) Ell’avea una sorella chiamata Maria la quale, postasi a sedere a’ piedi di Gesù, ascoltava la sua parola.

40 (HEM) ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃
40 ----
40 (RIV) Ma Marta era affaccendata intorno a molti servigi; e venne e disse: Signore, non t’importa che mia sorella m’abbia lasciata sola a servire? Dille dunque che m’aiuti.

41 (HEM) ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃
41 ----
41 (RIV) Ma il Signore, rispondendo, le disse: Marta, Marta, tu ti affanni e t’inquieti di molte cose, ma di una cosa sola fa bisogno.

42 (HEM) אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃
42 ----
42 (RIV) E Maria ha scelto la buona parte che non le sarà tolta.