Evanjelium podľa Marka

1 (HEM) ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃
1 ----
1 (RIV) Allora si radunarono presso di lui i Farisei ed alcuni degli scribi venuti da Gerusalemme.

2 (HEM) ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃
2 ----
2 (RIV) E videro che alcuni de’ suoi discepoli prendevano cibo con mani impure, cioè non lavate.

3 (HEM) כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃
3 ----
3 (RIV) Poiché i Farisei e tutti i Giudei non mangiano se non si sono con gran cura lavate le mani, attenendosi alla tradizione degli antichi;

4 (HEM) ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃
4 ----
4 (RIV) e quando tornano dalla piazza non mangiano se non si sono purificati con delle aspersioni. E vi sono molto altre cose che ritengono per tradizione: lavature di calici, d’orciuoli e di vasi di rame.

5 (HEM) וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃
5 ----
5 (RIV) E i Farisei e gli scribi domandarono: Perché i tuoi discepoli non seguono essi la tradizione degli antichi, ma prendon cibo con mani impure?

6 (HEM) ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
6 ----
6 (RIV) Ma Gesù disse loro: Ben profetò Isaia di voi ipocriti, com’è scritto: Questo popolo mi onora con le labbra, ma il cuor loro è lontano da me.

7 (HEM) ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
7 ----
7 (RIV) Ma invano mi rendono il loro culto insegnando dottrine che son precetti d’uomini.

8 (HEM) כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃
8 ----
8 (RIV) Voi, lasciato il comandamento di Dio, state attaccati alla tradizione degli uomini.

9 (HEM) ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃
9 ----
9 (RIV) E diceva loro ancora: Come ben sapete annullare il comandamento di Dio per osservare la tradizione vostra!

10 (HEM) כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
10 ----
10 (RIV) Mosè infatti ha detto: Onora tuo padre e tua madre; e: Chi maledice padre o madre, sia punito di morte;

11 (HEM) ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃
11 ----
11 (RIV) voi, invece, se uno dice a suo padre od a sua madre: Quello con cui potrei assisterti è Corban (vale a dire, offerta a Dio),

12 (HEM) ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃
12 ----
12 (RIV) non gli permettete più di far cosa alcuna a pro di suo padre o di sua madre;

13 (HEM) ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃
13 ----
13 (RIV) annullando così la parola di Dio con la tradizione che voi vi siete tramandata. E di cose consimili ne fate tante!

14 (HEM) ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃
14 ----
14 (RIV) Poi, chiamata a sé di nuovo la moltitudine, diceva loro: Ascoltatemi tutti ed intendete:

15 (HEM) אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃
15 ----
15 (RIV) Non v’è nulla fuori dell’uomo che entrando in lui possa contaminarlo; ma son le cose che escono dall’uomo quelle che contaminano l’uomo.

16 (HEM) כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
16 ----
16 (RIV) Se uno ha orecchi da udire oda.

17 (HEM) ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃
17 ----
17 (RIV) E quando, lasciata la moltitudine, fu entrato in casa, i suoi discepoli lo interrogarono intorno alla parabola.

18 (HEM) ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃
18 ----
18 (RIV) Ed egli disse loro: Siete anche voi così privi d’intendimento? Non capite voi che tutto ciò che dal di fuori entra nell’uomo non lo può contaminare,

19 (HEM) כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃
19 ----
19 (RIV) perché gli entra non nel cuore ma nel ventre e se ne va nella latrina? Così dicendo, dichiarava pure puri tutti quanti i cibi.

20 (HEM) ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃
20 ----
20 (RIV) Diceva inoltre: E’ quel che esce dall’uomo che contamina l’uomo;

21 (HEM) ]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃
21 ----
21 (RIV) poiché è dal di dentro, dal cuore degli uomini, che escono cattivi pensieri, fornicazioni, furti, omicidi,

22 (HEM) ]22-12[׃
22 ----
22 (RIV) adulteri, cupidigie, malvagità, frode, lascivia, sguardo maligno, calunnia, superbia, stoltezza.

23 (HEM) כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃
23 ----
23 (RIV) Tutte queste cose malvage escono dal di dentro e contaminano l’uomo.

24 (HEM) ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃
24 ----
24 (RIV) Poi, partitosi di là, se ne andò vero i confini di Tiro. Ed entrato in una casa, non voleva che alcuno lo sapesse; ma non poté restar nascosto,

25 (HEM) כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃
25 ----
25 (RIV) ché anzi, subito, una donna la cui figliuolina aveva uno spirito immondo, avendo udito parlar di lui, venne e gli si gettò ai piedi.

26 (HEM) והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃
26 ----
26 (RIV) Quella donna era pagana, di nazione sirofenicia, e lo pregava di cacciare il demonio dalla sua figliuola.

27 (HEM) ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
27 ----
27 (RIV) Ma Gesù le disse: Lascia che prima siano saziati i figliuoli; ché non è bene prendere il pane dei figliuoli per buttarlo a’ cagnolini.

28 (HEM) ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃
28 ----
28 (RIV) Ma ella rispose: Dici bene, Signore; e i cagnolini, sotto la tavola, mangiano de’ minuzzoli dei figliuoli.

29 (HEM) ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃
29 ----
29 (RIV) E Gesù le disse: Per cotesta parola, va’; il demonio è uscito dalla tua figliuola.

30 (HEM) ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃
30 ----
30 (RIV) E la donna, tornata a casa sua, trovò la figliuolina coricata sul letto e il demonio uscito di lei.

31 (HEM) וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃
31 ----
31 (RIV) Partitosi di nuovo dai confini di Tiro, Gesù, passando per Sidone, tornò verso il mar di Galilea traversano il territorio della Decapoli.

32 (HEM) ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃
32 ----
32 (RIV) E gli menarono un sordo che parlava a stento; e lo pregarono che gl’imponesse la mano.

33 (HEM) ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃
33 ----
33 (RIV) Ed egli, trattolo in disparte fuor dalla folla, gli mise le dite negli orecchi e con la saliva gli toccò la lingua;

34 (HEM) ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃
34 ----
34 (RIV) poi, levati gli occhi al cielo, sospirò e gli disse: Effathà! che vuol dire: Apriti!

35 (HEM) וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃
35 ----
35 (RIV) E gli si aprirono gli orecchi; e subito gli si sciolse lo scilinguagnolo e parlava bene.

36 (HEM) ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃
36 ----
36 (RIV) E Gesù ordinò loro di non parlarne ad alcuno; ma lo più lo divietava loro e più lo divulgavano;

37 (HEM) וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃
37 ----
37 (RIV) e stupivano oltremodo, dicendo: Egli ha fatto ogni cosa bene; i sordi li fa udire, e i mutoli li fa parlare.