Evanjelium podľa Marka

1 (HEM) ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃
1 ----
1 (RIV) Poi si partì di là e venne nel suo paese e i suoi discepoli lo seguitarono.

2 (HEM) וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃
2 ----
2 (RIV) E venuto il sabato, si mise ad insegnar nella sinagoga; e la maggior parte, udendolo, stupivano dicendo: Donde ha costui queste cose? e che sapienza è questa che gli è data? e che cosa sono cotali opere potenti fatte per mano sua?

3 (HEM) הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃
3 ----
3 (RIV) Non è costui il falegname, il figliuol di Maria, e il fratello di Giacomo e di Giosè, di Giuda e di Simone? E le sue sorelle non stanno qui da noi? E si scandalizzavano di lui.

4 (HEM) ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃
4 ----
4 (RIV) Ma Gesù diceva loro: Niun profeta è sprezzato se non nella sua patria e tra i suoi parenti e in casa sua.

5 (HEM) ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃
5 ----
5 (RIV) E non poté far quivi alcun’opera potente, salvo che, imposte le mani ad alcuni pochi infermi, li guarì.

6 (HEM) ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃
6 ----
6 (RIV) E si maravigliava della loro incredulità. E andava attorno per i villaggi circostanti, insegnando.

7 (HEM) ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃
7 ----
7 (RIV) Poi chiamò a sé i dodici e cominciò a mandarli a due a due; e dette loro potestà sugli spiriti immondi.

8 (HEM) ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃
8 ----
8 (RIV) E comandò loro di non prender nulla per viaggio, se non un bastone soltanto; non pane, non sacca, non danaro nella cintura:

9 (HEM) רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃
9 ----
9 (RIV) ma di calzarsi di sandali e di non portar tunica di ricambio.

10 (HEM) ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃
10 ----
10 (RIV) E diceva loro: Dovunque sarete entrati in una casa, trattenetevi quivi, finché non ve ne andiate di là;

11 (HEM) וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃
11 ----
11 (RIV) e se in qualche luogo non vi ricevono né v’ascoltano, andandovene di là, scotetevi la polvere di sotto ai piedi; e ciò serva loro di testimonianza.

12 (HEM) ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃
12 ----
12 (RIV) E partiti, predicavano che la gente si ravvedesse;

13 (HEM) ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃
13 ----
13 (RIV) cacciavano molti demoni, ungevano d’olio molti infermi e li guarivano.

14 (HEM) וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃
14 ----
14 (RIV) Ora il re Erode udì parlar di Gesù (ché la sua rinomanza s’era sparsa), e diceva: Giovanni Battista è risuscitato dai morti; ed è per questo che agiscono in lui le potenze miracolose.

15 (HEM) ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃
15 ----
15 (RIV) Altri invece dicevano: E’ Elia! Ed altri: E’ un profeta come quelli di una volta.

16 (HEM) וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃
16 ----
16 (RIV) Ma Erode, udito ciò, diceva: Quel Giovanni ch’io ho fatto decapitare, è lui che è risuscitato!

17 (HEM) כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃
17 ----
17 (RIV) Poiché esso Erode avea fatto arrestare Giovanni e l’avea fatto incatenare in prigione a motivo di Erodiada, moglie di Filippo suo fratello, ch’egli, Erode, avea sposata.

18 (HEM) יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃
18 ----
18 (RIV) Giovanni infatti gli diceva: E’ non t’è lecito di tener la moglie di tuo fratello!

19 (HEM) ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃
19 ----
19 (RIV) Ed Erodiada gli serbava rancore e bramava di farlo morire, ma non poteva;

20 (HEM) כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃
20 ----
20 (RIV) perché Erode avea soggezione di Giovanni, sapendolo uomo giusto e santo, e lo proteggeva; dopo averlo udito era molto perplesso, e l’ascoltava volentieri.

21 (HEM) ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃
21 ----
21 (RIV) Ma venuto un giorno opportuno che Erode, nel suo natalizio, fece un convito ai grandi della sua corte, ai capitani ad ai primi della Galilea,

22 (HEM) ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃
22 ----
22 (RIV) la figliuola della stessa Erodiada, essendo entrata, ballò e piacque ad Erode ed ai commensali. E il re disse alla fanciulla: Chiedimi quello che vuoi e te lo darò.

23 (HEM) וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃
23 ----
23 (RIV) E le giurò: Ti darò quel che mi chiederai; fin la metà del mio regno.

24 (HEM) ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃
24 ----
24 (RIV) Costei, uscita, domandò a sua madre: Che chiederò? E quella le disse: La testa di Giovanni Battista.

25 (HEM) ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
25 ----
25 (RIV) E rientrata subito frettolosamente dal re, gli fece così la domanda: Voglio che sul momento tu mi dia in un piatto la testa di Giovanni Battista.

26 (HEM) ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃
26 ----
26 (RIV) Il re ne fu grandemente attristato; ma a motivo de’ giuramenti fatti e dei commensali, non volle dirle di no;

27 (HEM) ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃
27 ----
27 (RIV) e mandò subito una guardia con l’ordine di portargli la testa di lui.

28 (HEM) וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃
28 ----
28 (RIV) E quegli andò, lo decapitò nella prigione, e ne portò la testa in un piatto, e la dette alla fanciulla, e la fanciulla la dette a sua madre.

29 (HEM) וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃
29 ----
29 (RIV) I discepoli di Giovanni, udita la cosa, andarono a prendere il suo corpo e lo deposero in un sepolcro.

30 (HEM) ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃
30 ----
30 (RIV) Or gli apostoli, essendosi raccolti presso Gesù gli riferirono tutto quello che avean fatto e insegnato.

31 (HEM) ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃
31 ----
31 (RIV) Ed egli disse loro: Venitevene ora in disparte, in luogo solitario, e riposatevi un po’. Difatti, era tanta la gente che andava e veniva, che essi non aveano neppur tempo di mangiare.

32 (HEM) וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃
32 ----
32 (RIV) Partirono dunque nella barca per andare in un luogo solitario in disparte.

33 (HEM) וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃
33 ----
33 (RIV) E molti li videro partire e li riconobbero; e da tutte le città accorsero là a piedi e vi giunsero prima di loro.

34 (HEM) ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃
34 ----
34 (RIV) E come Gesù fu sbarcato, vide una gran moltitudine e n’ebbe compassione, perché erano come pecore che non hanno pastore; e si mise ad insegnar loro molte cose.

35 (HEM) ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃
35 ----
35 (RIV) Ed essendo già tardi, i discepoli gli s’accostarono e gli dissero: Questo luogo è deserto ed è già tardi;

36 (HEM) שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃
36 ----
36 (RIV) licenziali, affinché vadano per le campagne e per i villaggi d’intorno a comprarsi qualcosa da mangiare.

37 (HEM) ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃
37 ----
37 (RIV) Ma egli rispose loro: Date lor voi da mangiare. Ed essi a lui: Andremo noi a comprare per dugento danari di pane e daremo loro da mangiare?

38 (HEM) ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃
38 ----
38 (RIV) Ed egli domandò loro: Quanti pani avete? andate a vedere. Ed essi, accertatisi, risposero: Cinque, e due pesci.

39 (HEM) ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃
39 ----
39 (RIV) Allora egli comandò loro di farli accomodar tutti a brigate sull’erba verde;

40 (HEM) וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃
40 ----
40 (RIV) e si assisero per gruppi di cento e di cinquanta.

41 (HEM) ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃
41 ----
41 (RIV) Poi Gesù prese i cinque pani e i due pesci, e levati gli occhi al cielo, benedisse e spezzò i pani, e li dava ai discepoli, affinché li mettessero dinanzi alla gente; e i due pesci spartì pure fra tutti.

42 (HEM) ויאכלו כלם וישבעו׃
42 ----
42 (RIV) E tutti mangiarono e furon sazi;

43 (HEM) וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃
43 ----
43 (RIV) e si portaron via dodici ceste piene di pezzi di pane, ed anche i resti dei pesci.

44 (HEM) והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃
44 ----
44 (RIV) E quelli che avean mangiato i pani erano cinquemila uomini.

45 (HEM) ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃
45 ----
45 (RIV) Subito dopo Gesù obbligò i suoi discepoli a montar nella barca e a precederlo sull’altra riva, verso Betsaida, mentre egli licenzierebbe la moltitudine.

46 (HEM) ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃
46 ----
46 (RIV) E preso commiato, se ne andò sul monte a pregare.

47 (HEM) ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃
47 ----
47 (RIV) E fattosi sera, la barca era in mezzo al mare ed egli era solo a terra.

48 (HEM) וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃
48 ----
48 (RIV) E vedendoli che si affannavano a remare perché il vento era loro contrario, verso la quarta vigilia della notte, andò alla loro volta, camminando sul mare; e voleva oltrepassarli;

49 (HEM) והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃
49 ----
49 (RIV) ma essi, vedutolo camminar sul mare, pensarono che fosse un fantasma e si dettero a gridare;

50 (HEM) כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃
50 ----
50 (RIV) perché tutti lo videro e ne furono sconvolti. Ma egli subito parlò loro e disse: State di buon cuore, son io; non temete!

51 (HEM) וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃
51 ----
51 (RIV) E montò nella barca con loro, e il vento s’acquetò; ed essi più che mai sbigottirono in loro stessi,

52 (HEM) כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃
52 ----
52 (RIV) perché non avean capito il fatto de’ pani, anzi il cuor loro era indurito.

53 (HEM) ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃
53 ----
53 (RIV) Passati all’altra riva, vennero a Gennesaret e vi presero terra.

54 (HEM) ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃
54 ----
54 (RIV) E come furono sbarcati, subito la gente, riconosciutolo,

55 (HEM) וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃
55 ----
55 (RIV) corse per tutto il paese e cominciarono a portare qua e là i malati sui loro lettucci, dovunque sentivano dire ch’egli si trovasse.

56 (HEM) ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃
56 ----
56 (RIV) E da per tutto dov’egli entrava, ne’ villaggi, nelle città, e nelle campagne, posavano gl’infermi per le piazze e lo pregavano che li lasciasse toccare non foss’altro che il lembo del suo vestito. E tutti quelli che lo toccavano, erano guariti.