Evanjelium podľa Marka

1 (HEM) וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃
1 ----
1 (RIV) Gesù prese di nuovo ad insegnare presso il mare: e una gran moltitudine si radunò intorno a lui; talché egli, montato in una barca, vi sedette stando in mare, mentre tutta la moltitudine era a terra sulla riva.

2 (HEM) וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃
2 ----
2 (RIV) Ed egli insegnava loro molte cose in parabole e diceva loro nel suo insegnamento:

3 (HEM) שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃
3 ----
3 (RIV) Udite: Ecco, il seminatore uscì a seminare.

4 (HEM) ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃
4 ----
4 (RIV) Ed avvenne che mentre seminava, una parte del seme cadde lungo la strada; e gli uccelli vennero e lo mangiarono.

5 (HEM) ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃
5 ----
5 (RIV) Ed un’altra cadde in un suolo roccioso ove non avea molta terra; e subito spuntò, perché non avea terreno profondo;

6 (HEM) ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃
6 ----
6 (RIV) ma quando il sole si levò, fu riarsa; perché non aveva radice, si seccò.

7 (HEM) ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃
7 ----
7 (RIV) Ed un’altra cadde fra le spine; e le spine crebbero e l’affogarono e non fece frutto.

8 (HEM) ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃
8 ----
8 (RIV) Ed altre parti caddero nella buona terra; e portaron frutto che venne su e crebbe, e giunsero a dare qual trenta, qual sessanta e qual cento.

9 (HEM) ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
9 ----
9 (RIV) Poi disse: Chi ha orecchi da udire oda.

10 (HEM) ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃
10 ----
10 (RIV) Quand’egli fu in disparte, quelli che gli stavano intorno coi dodici, lo interrogarono sulle parabole.

11 (HEM) ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃
11 ----
11 (RIV) Ed egli disse loro: A voi è dato di conoscere il mistero del regno di Dio; ma a quelli che son di fuori, tutto è presentato per via di parabole, affinché:

12 (HEM) למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃
12 ----
12 (RIV) vedendo, vedano sì, ma non discernano; udendo, odano sì, ma non intendano; che talora non si convertano, e i peccati non siano loro rimessi.

13 (HEM) ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃
13 ----
13 (RIV) Poi disse loro: Non intendete voi questa parabola? E come intenderete voi tutte le parabole?

14 (HEM) הזרע הוא זרע את הדבר׃
14 ----
14 (RIV) Il seminatore semina la Parola.

15 (HEM) ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃
15 ----
15 (RIV) Quelli che sono lungo la strada, sono coloro nei quali è seminata la Parola; e quando l’hanno udita, subito viene Satana e porta via la Parola seminata in loro.

16 (HEM) וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃
16 ----
16 (RIV) E parimente quelli che ricevono la semenza in luoghi rocciosi sono coloro che, quando hanno udito la Parola, la ricevono subito con allegrezza;

17 (HEM) אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃
17 ----
17 (RIV) e non hanno in sé radice ma son di corta durata; e poi, quando venga tribolazione o persecuzione a cagion della Parola, son subito scandalizzati.

18 (HEM) והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃
18 ----
18 (RIV) Ed altri sono quelli che ricevono la semenza fra le spine; cioè coloro che hanno udita la Parola;

19 (HEM) ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃
19 ----
19 (RIV) poi le cure mondane e l’inganno delle ricchezze e le cupidigie delle altre cose, penetrati in loro, affogano la Parola, e così riesce infruttuosa.

20 (HEM) ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃
20 ----
20 (RIV) Quelli poi che hanno ricevuto il seme in buona terra, sono coloro che odono la Parola e l’accolgono e fruttano qual trenta, qual sessanta e qual cento.

21 (HEM) ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃
21 ----
21 (RIV) Poi diceva ancora: Si reca forse la lampada per metterla sotto il moggio o sotto il letto? Non è ella recata per esser messa sul candeliere?

22 (HEM) כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃
22 ----
22 (RIV) Poiché non v’è nulla che sia nascosto se non in vista d’esser manifestato; e nulla è stato tenuto segreto, se non per esser messo in luce.

23 (HEM) כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
23 ----
23 (RIV) Se uno ha orecchi da udire oda.

24 (HEM) ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃
24 ----
24 (RIV) Diceva loro ancora: Ponete mente a ciò che voi udite. Con la misura con la quale misurate, sarà misurato a voi; e a voi sarà data anche la giunta;

25 (HEM) כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
25 ----
25 (RIV) poiché a chi ha sarà dato, e a chi non ha, anche quello che ha gli sarà tolto.

26 (HEM) ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃
26 ----
26 (RIV) Diceva ancora: Il regno di Dio è come un uomo che getti il seme in terra,

27 (HEM) וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃
27 ----
27 (RIV) e dorma e si levi, la notte e il giorno; il seme intanto germoglia e cresce nel modo ch’egli stesso ignora.

28 (HEM) כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃
28 ----
28 (RIV) La terra da se stessa dà il suo frutto: prima l’erba; poi la spiga; poi, nella spiga, il grano ben formato.

29 (HEM) וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃
29 ----
29 (RIV) E quando il frutto è maturo, subito e’ vi mette la falce perché la mietitura è venuta.

30 (HEM) ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃
30 ----
30 (RIV) Diceva ancora: A che assomiglieremo il regno di Dio, o con qual parabola lo rappresenteremo?

31 (HEM) כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃
31 ----
31 (RIV) Esso è simile ad un granello di senapa, il quale, quando lo si semina in terra, è il più piccolo di tutti i semi che son sulla terra;

32 (HEM) ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃
32 ----
32 (RIV) ma quando è seminato, cresce e diventa maggiore di tutti i legumi; e fa de’ rami tanto grandi, che all’ombra sua possono ripararsi gli uccelli del cielo.

33 (HEM) ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃
33 ----
33 (RIV) E con molte cosiffatte parabole esponeva loro la Parola, secondo che potevano intendere;

34 (HEM) ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃
34 ----
34 (RIV) e non parlava loro senza una parabola; ma in privato spiegava ogni cosa ai suoi discepoli.

35 (HEM) ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃
35 ----
35 (RIV) In quel medesimo giorno, fattosi sera, Gesù disse loro: Passiamo all’altra riva.

36 (HEM) ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃
36 ----
36 (RIV) E i discepoli, licenziata la moltitudine, lo presero, così com’era, nella barca. E vi erano delle altre barche con lui.

37 (HEM) ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃
37 ----
37 (RIV) Ed ecco levarsi un gran turbine di vento che cacciava le onde nella barca, talché ella già si riempiva.

38 (HEM) והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃
38 ----
38 (RIV) Or egli stava a poppa, dormendo sul guanciale. I discepoli lo destano e gli dicono: Maestro, non ti curi tu che noi periamo?

39 (HEM) ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃
39 ----
39 (RIV) Ed egli, destatosi, sgridò il vento e disse al mare: Taci, calmati! E il vento cessò, e si fece gran bonaccia.

40 (HEM) ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃
40 ----
40 (RIV) Ed egli disse loro: Perché siete così paurosi? Come mai non avete voi fede?

41 (HEM) וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃
41 ----
41 (RIV) Ed essi furon presi da gran timore e si dicevano gli uni agli altri: Chi è dunque costui, che anche il vento ed il mare gli obbediscono?