Evanjelium podľa Marka

1 (HEM) ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃
1 ----
1 (RIV) Ora, due giorni dopo, era la pasqua e gli azzimi; e i capi sacerdoti e gli scribi cercavano il modo di pigliar Gesù con inganno ed ucciderlo;

2 (HEM) ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃
2 ----
2 (RIV) perché dicevano: Non lo facciamo durante la festa, che talora non vi sia qualche tumulto del popolo.

3 (HEM) ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃
3 ----
3 (RIV) Ed essendo egli in Betania, nella casa di Simone il lebbroso, mentre era a tavola, venne una donna che aveva un alabastro d’olio odorifero di nardo schietto, di gran prezzo; e rotto l’alabastro, glielo versò sul capo.

4 (HEM) ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃
4 ----
4 (RIV) E alcuni, sdegnatisi, dicevano fra loro: Perché s’è fatta questa perdita dell’olio?

5 (HEM) כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃
5 ----
5 (RIV) Questo olio si sarebbe potuto vendere più di trecento denari e darli ai poveri. E fremevano contro a lei.

6 (HEM) ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃
6 ----
6 (RIV) Ma Gesù disse: Lasciatela stare! Perché le date noia? Ella ha fatto un’azione buona inverso me.

7 (HEM) כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃
7 ----
7 (RIV) Poiché i poveri li avete sempre con voi; e quando vogliate, potete far loro del bene; ma a me non mi avete sempre.

8 (HEM) את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃
8 ----
8 (RIV) Ella ha fatto ciò che per lei si poteva; ha anticipato d’ungere il mio corpo per la sepoltura.

9 (HEM) אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃
9 ----
9 (RIV) E in verità io vi dico che per tutto il mondo, dovunque sarà predicato l’evangelo, anche quello che costei ha fatto sarà raccontato, in memoria di lei.

10 (HEM) ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃
10 ----
10 (RIV) E Giuda Iscariot, uno dei dodici, andò dai capi sacerdoti per darglielo nelle mani.

11 (HEM) והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃
11 ----
11 (RIV) Ed essi, uditolo, si rallegrarono e promisero di dargli del denaro. Ed egli cercava il modo opportuno di tradirlo.

12 (HEM) ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃
12 ----
12 (RIV) E il primo giorno degli azzimi, quando si sacrificava la pasqua, i suoi discepoli gli dissero: Dove vuoi che andiamo ad apparecchiarti da mangiar la pasqua?

13 (HEM) וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃
13 ----
13 (RIV) Ed egli mandò due dei suoi discepoli, e disse loro: Andate nella città, e vi verrà incontro un uomo che porterà una brocca d’acqua; seguitelo;

14 (HEM) ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
14 ----
14 (RIV) e dove sarà entrato, dite al padron di casa: Il Maestro dice: Dov’è la mia stanza da mangiarvi la pasqua coi miei discepoli?

15 (HEM) והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃
15 ----
15 (RIV) Ed egli vi mostrerà di sopra una gran sala ammobiliata e pronta; quivi apparecchiate per noi.

16 (HEM) ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃
16 ----
16 (RIV) E i discepoli andarono e giunsero nella città e trovarono come egli avea lor detto, e apparecchiarono la pasqua.

17 (HEM) ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃
17 ----
17 (RIV) E quando fu sera Gesù venne co’ dodici.

18 (HEM) ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃
18 ----
18 (RIV) E mentre erano a tavola e mangiavano, Gesù disse: In verità io vi dico che uno di voi, il quale mangia meco, mi tradirà.

19 (HEM) ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃
19 ----
19 (RIV) Essi cominciarono ad attristarsi e a dirgli ad uno ad uno: Sono io desso?

20 (HEM) ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃
20 ----
20 (RIV) Ed egli disse loro: E’ uno dei dodici, che intinge meco nel piatto.

21 (HEM) הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃
21 ----
21 (RIV) Certo il Figliuol dell’uomo se ne va, com’è scritto di lui; ma guai a quell’uomo per cui il Figliuol dell’uomo è tradito! Ben sarebbe per quell’uomo di non esser nato!

22 (HEM) ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃
22 ----
22 (RIV) E mentre mangiavano, Gesù prese del pane; e fatta la benedizione, lo ruppe e lo diede loro e disse: Prendete, questo è il mio corpo.

23 (HEM) ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃
23 ----
23 (RIV) Poi, preso il calice e rese grazie, lo diede loro, e tutti ne bevvero.

24 (HEM) ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃
24 ----
24 (RIV) E disse loro: Questo è il mio sangue, il sangue del patto, il quale è sparso per molti.

25 (HEM) אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃
25 ----
25 (RIV) In verità io vi dico che non berrò più del frutto della vigna fino a quel giorno che lo berrò nuovo nel regno di Dio.

26 (HEM) ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃
26 ----
26 (RIV) E dopo ch’ebbero cantato l’inno, uscirono per andare al monte degli Ulivi.

27 (HEM) ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃
27 ----
27 (RIV) E Gesù disse loro: Voi tutti sarete scandalizzati; perché è scritto: Io percoterò il pastore e le pecore saranno disperse.

28 (HEM) ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃
28 ----
28 (RIV) Ma dopo che sarò risuscitato, vi precederò in Galilea.

29 (HEM) ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃
29 ----
29 (RIV) Ma Pietro gli disse: Quand’anche tutti fossero scandalizzati, io però non lo sarò.

30 (HEM) ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃
30 ----
30 (RIV) E Gesù gli disse: In verità io ti dico che tu, oggi, in questa stessa notte, avanti che il gallo abbia cantato due volte, mi rinnegherai tre volte.

31 (HEM) והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃
31 ----
31 (RIV) Ma egli vie più fermamente diceva: Quantunque mi convenisse morir teco non però ti rinnegherò. E lo stesso dicevano pure tutti gli altri.

32 (HEM) ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃
32 ----
32 (RIV) Poi vennero in un podere detto Getsemani; ed egli disse ai suoi discepoli: Sedete qui finché io abbia pregato.

33 (HEM) ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃
33 ----
33 (RIV) E prese seco Pietro e Giacomo e Giovanni e cominciò ad essere spaventato ed angosciato.

34 (HEM) ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃
34 ----
34 (RIV) E disse loro: L’anima mia è oppressa da tristezza mortale; rimanete qui e vegliate.

35 (HEM) ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃
35 ----
35 (RIV) E andato un poco innanzi, si gettò a terra; e pregava che, se fosse possibile, quell’ora passasse oltre da lui.

36 (HEM) ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃
36 ----
36 (RIV) E diceva: Abba, Padre! ogni cosa ti è possibile; allontana da me questo calice! Ma pure, non quello che io voglio, ma quello che tu vuoi.

37 (HEM) ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃
37 ----
37 (RIV) E venne, e li trovò che dormivano, e disse a Pietro: Simone, dormi tu? non sei stato capace di vegliare un’ora sola?

38 (HEM) שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃
38 ----
38 (RIV) Vegliate e pregate, affinché non cadiate in tentazione; ben è lo spirito pronto, ma la carne è debole.

39 (HEM) ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃
39 ----
39 (RIV) E di nuovo andò e pregò, dicendo le medesime parole.

40 (HEM) וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃
40 ----
40 (RIV) E tornato di nuovo, li trovò che dormivano perché gli occhi loro erano aggravati; e non sapevano che rispondergli.

41 (HEM) ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃
41 ----
41 (RIV) E venne la terza volta, e disse loro: Dormite pure oramai, e riposatevi! Basta! L’ora è venuta: ecco, il Figliuol dell’uomo è dato nelle mani dei peccatori.

42 (HEM) קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃
42 ----
42 (RIV) Levatevi, andiamo; ecco, colui che mi tradisce, è vicino.

43 (HEM) עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃
43 ----
43 (RIV) E in quell’istante, mentr’egli parlava ancora, arrivò Giuda, l’uno dei dodici, e con lui una gran turba con ispade e bastoni, da parte de’ capi sacerdoti, degli scribi e degli anziani.

44 (HEM) והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃
44 ----
44 (RIV) Or colui che lo tradiva, avea dato loro un segnale, dicendo: Colui che bacerò è desso; pigliatelo e menatelo via sicuramente.

45 (HEM) הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃
45 ----
45 (RIV) E come fu giunto, subito si accostò a lui e gli disse: Maestro! e lo baciò.

46 (HEM) וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃
46 ----
46 (RIV) Allora quelli gli misero le mani addosso e lo presero;

47 (HEM) ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃
47 ----
47 (RIV) ma uno di coloro ch’erano quivi presenti, tratta la spada, percosse il servitore del somma sacerdote, e gli spiccò l’orecchio.

48 (HEM) ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃
48 ----
48 (RIV) E Gesù, rivolto a loro, disse: Voi siete usciti con ispade e bastoni come contro ad un ladrone per pigliarmi.

49 (HEM) ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃
49 ----
49 (RIV) Ogni giorno ero fra voi insegnando nel tempio, e voi non mi avete preso; ma ciò è avvenuto, affinché le Scritture fossero adempiute.

50 (HEM) ויעזבו אותו כלם וינוסו׃
50 ----
50 (RIV) E tutti, lasciatolo, se ne fuggirono.

51 (HEM) ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃
51 ----
51 (RIV) Ed un certo giovane lo seguiva, avvolto in un panno lino sul nudo; e lo presero;

52 (HEM) והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃
52 ----
52 (RIV) ma egli, lasciando andare il panno lino, se ne fuggì ignudo.

53 (HEM) ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃
53 ----
53 (RIV) E menarono Gesù al sommo sacerdote; e s’adunarono tutti i capi sacerdoti e gli anziani e egli scribi.

54 (HEM) ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃
54 ----
54 (RIV) E Pietro lo avea seguito da lungi, fin dentro la corte del sommo sacerdote, ove stava a sedere con le guardie e si scaldava al fuoco.

55 (HEM) וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃
55 ----
55 (RIV) Or i capi sacerdoti e tutto il Sinedrio cercavano qualche testimonianza contro a Gesù per farlo morire; e non ne trovavano alcuna.

56 (HEM) כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃
56 ----
56 (RIV) Poiché molti deponevano il falso contro a lui; ma le testimonianze non erano concordi.

57 (HEM) ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃
57 ----
57 (RIV) Ed alcuni, levatisi, testimoniarono falsamente contro a lui, dicendo:

58 (HEM) שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃
58 ----
58 (RIV) Noi l’abbiamo udito che diceva: Io disfarò questo tempio fatto di man d’uomo, e in tre giorni ne riedificherò un altro, che non sarà fatto di mano d’uomo.

59 (HEM) וגם בזאת עדותם לא שותה׃
59 ----
59 (RIV) Ma neppur così la loro testimonianza era concorde.

60 (HEM) ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃
60 ----
60 (RIV) Allora il sommo sacerdote, levatosi in piè quivi in mezzo, domandò a Gesù: Non rispondi tu nulla? Che testimoniano costoro contro a te?

61 (HEM) והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃
61 ----
61 (RIV) Ma egli tacque e non rispose nulla. Daccapo il sommo sacerdote lo interrogò e gli disse: Sei tu il Cristo, il Figliuol del Benedetto?

62 (HEM) ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃
62 ----
62 (RIV) E Gesù disse: Sì, lo sono: e vedrete il Figliuol dell’uomo seduto alla destra della Potenza e venire sulle nuvole del cielo.

63 (HEM) ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃
63 ----
63 (RIV) Ed il sommo sacerdote, stracciatesi le vesti, disse: Che abbiam noi più bisogno di testimoni?

64 (HEM) שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃
64 ----
64 (RIV) Voi avete udito la bestemmia. Che ve ne pare? E tutti lo condannarono come reo di morte.

65 (HEM) ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃
65 ----
65 (RIV) Ed alcuni presero a sputargli addosso ed a velargli la faccia e a dargli dei pugni e a dirgli: Indovina, profeta! E le guardie presero a schiaffeggiarlo.

66 (HEM) ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃
66 ----
66 (RIV) Ed essendo Pietro giù nella corte, venne una delle serve del sommo sacerdote;

67 (HEM) ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃
67 ----
67 (RIV) e veduto Pietro che si scaldava, lo riguardò in viso e disse: Anche tu eri con Gesù Nazareno.

68 (HEM) ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃
68 ----
68 (RIV) Ma egli lo negò, dicendo: Io non so, né capisco quel che tu dica. Ed uscì fuori nell’antiporto, e il gallo cantò.

69 (HEM) ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃
69 ----
69 (RIV) E la serva, vedutolo, cominciò di nuovo a dire a quelli ch’eran quivi presenti: Costui è di quelli. Ma egli daccapo lo negò.

70 (HEM) וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃
70 ----
70 (RIV) E di nuovo di lì a poco, quelli ch’erano quivi, dicevano a Pietro: Per certo tu sei di quelli, perché poi sei galileo.

71 (HEM) ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃
71 ----
71 (RIV) Ma egli prese ad imprecare ed a giurare: Non conosco quell’uomo che voi dite.

72 (HEM) והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃
72 ----
72 (RIV) E subito per la seconda volta, il gallo cantò. E Pietro si ricordò della parola che Gesù gli aveva detta: Avanti che il gallo abbia cantato due volte, tu mi rinnegherai tre volte. Ed a questo pensiero si mise a piangere.