Evanjelium podľa Marka

1 (HEM) ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃
1 ----
1 (RIV) E quando furon giunti vicino a Gerusalemme, a Betfage e Betania, presso al monte degli Ulivi, Gesù mandò due dei suoi discepoli, e disse loro:

2 (HEM) ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃
2 ----
2 (RIV) Andate nella borgata che è di rimpetto a voi; e subito, appena entrati, troverete legato un puledro d’asino, sopra il quale non è montato ancora alcuno; scioglietelo e menatemelo.

3 (HEM) וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃
3 ----
3 (RIV) E se qualcuno vi dice: Perché fate questo? rispondete: Il Signore ne ha bisogno, e lo rimanderà subito qua.

4 (HEM) וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃
4 ----
4 (RIV) Ed essi andarono e trovarono un puledro legato ad una porta, fuori, sulla strada, e lo sciolsero.

5 (HEM) ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃
5 ----
5 (RIV) Ed alcuni di coloro ch’eran lì presenti, dissero loro: Che fate, che sciogliete il puledro?

6 (HEM) ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃
6 ----
6 (RIV) Ed essi risposero come Gesù aveva detto. E quelli li lasciaron fare.

7 (HEM) ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃
7 ----
7 (RIV) Ed essi menarono il puledro a Gesù, e gettarono su quello i loro mantelli, ed egli vi montò sopra.

8 (HEM) ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃
8 ----
8 (RIV) E molti stendevano i loro mantelli sulla via; ed altri, delle fronde che avean tagliate nei campi.

9 (HEM) וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃
9 ----
9 (RIV) E coloro che andavano avanti e coloro che venivano dietro, gridavano: Osanna! Benedetto colui che viene nel nome del Signore!

10 (HEM) ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃
10 ----
10 (RIV) Benedetto il regno che viene, il regno di Davide nostro padre! Osanna ne’ luoghi altissimi!

11 (HEM) ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃
11 ----
11 (RIV) E Gesù entrò in Gerusalemme, nel tempio; e avendo riguardata ogni cosa attorno attorno, essendo già l’ora tarda, uscì per andare a Betania coi dodici.

12 (HEM) ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃
12 ----
12 (RIV) E il giorno seguente, quando furon usciti da Betania, egli ebbe fame.

13 (HEM) וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃
13 ----
13 (RIV) E veduto di lontano un fico che avea delle foglie, andò a vedere se per caso vi trovasse qualche cosa; ma venuto al fico non vi trovò nient’altro che foglie; perché non era la stagion dei fichi.

14 (HEM) ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃
14 ----
14 (RIV) E Gesù prese a dire al fico: Niuno mangi mai più in perpetuo frutto da te! E i suoi discepoli udirono.

15 (HEM) ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃
15 ----
15 (RIV) E vennero a Gerusalemme; e Gesù, entrato nel tempio, prese a cacciarne coloro che vendevano e che compravano nel tempio; e rovesciò le tavole de’ cambiamonete e le sedie de’ venditori di colombi;

16 (HEM) ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃
16 ----
16 (RIV) e non permetteva che alcuno portasse oggetti attraverso il tempio.

17 (HEM) וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃
17 ----
17 (RIV) Ed insegnava, dicendo loro: Non è egli scritto: La mia casa sarà chiamata casa d’orazione per tutte le genti? ma voi ne avete fatta una spelonca di ladroni.

18 (HEM) וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃
18 ----
18 (RIV) Ed i capi sacerdoti e gli scribi udirono queste cose e cercavano il modo di farli morire, perché lo temevano; poiché tutta la moltitudine era rapita in ammirazione della sua dottrina.

19 (HEM) ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃
19 ----
19 (RIV) E quando fu sera, uscirono dalla città.

20 (HEM) ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃
20 ----
20 (RIV) E la mattina, passando, videro il fico seccato fin dalle radici;

21 (HEM) ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃
21 ----
21 (RIV) e Pietro, ricordatosi, gli disse: Maestro, vedi, il fico che tu maledicesti, è seccato.

22 (HEM) ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃
22 ----
22 (RIV) E Gesù, rispondendo, disse loro: Abbiate fede in Dio!

23 (HEM) כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃
23 ----
23 (RIV) In verità io vi dico che chi dirà a questo monte: Togliti di là e gettati nel mare, se non dubita in cuor suo, ma crede che quel che dice avverrà, gli sarà fatto.

24 (HEM) על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃
24 ----
24 (RIV) Perciò vi dico: Tutte le cose che voi domanderete pregando, crediate che le avete ricevute, e voi le otterrete.

25 (HEM) וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃
25 ----
25 (RIV) E quando vi mettete a pregare, se avete qualcosa contro a qualcuno, perdonate; affinché il Padre vostro che è nei cieli, vi perdoni i vostri falli.

26 (HEM) ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃
26 ----
26 (RIV) Ma se voi non perdonate, neppure il Padre vostro che è nei cieli vi perdonerà i vostri falli.

27 (HEM) וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃
27 ----
27 (RIV) Poi vennero di nuovo in Gerusalemme; e mentr’egli passeggiava per il tempio, i capi sacerdoti e gli scribi e gli anziani s’accostarono a lui e gli dissero:

28 (HEM) ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃
28 ----
28 (RIV) Con quale autorità fai tu queste cose? O chi ti ha data codesta autorità di far queste cose?

29 (HEM) ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
29 ----
29 (RIV) E Gesù disse loro: Io vi domanderò una cosa; rispondetemi e vi dirò con quale autorità io faccio queste cose.

30 (HEM) טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃
30 ----
30 (RIV) Il battesimo di Giovanni era esso dal cielo o dagli uomini? Rispondetemi.

31 (HEM) ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃
31 ----
31 (RIV) Ed essi ragionavan fra loro dicendo: Se diciamo: Dal cielo, egli dirà: Perché dunque non gli credeste?

32 (HEM) או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃
32 ----
32 (RIV) Diremo invece: Dagli uomini?… Essi temevano il popolo, perché tutti stimavano che Giovanni fosse veramente profeta.

33 (HEM) ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
33 ----
33 (RIV) E risposero a Gesù: Non lo sappiamo. E Gesù disse loro: E neppur io vi dico con quale autorità fo queste cose.