Verš 33
אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונוסף לכם כל אלה׃
1Kr 3:13 - וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך׃
Ž 37:25 - נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם׃
Ž 55:22 - השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃
Verš 2
לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות ובחרבות למען יהללו אותם האמשים אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃
Rim 12:8 - ואם מוכיח בתוכחה הנותן יעשה בתם לבב והמנהיג בשקידה והגמל חסד בסבר פנים יפות׃
Verš 4
למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃
Lk 14:14 - ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃
Verš 6
ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃
2Kr 4:33 - ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה׃
Sk 10:4 - ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים׃
Verš 7
ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃
1Kr 18:28 - ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם׃
Iz 1:15 - ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃
Verš 9
לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃
Lk 11:2 - ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃
Verš 13
ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃
Mt 13:19 - כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃
Verš 14
כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃
Mk 11:25 - וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃
Kol 3:13 - ותשאו איש את רעהו ותסלחו בהיות לכם ריב איש עם אחיו כאשר המשיח סלח לכם כן תסלחו גם אתם׃
Verš 15
ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃
Mt 18:35 - ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃
Jak 2:13 - כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃
Verš 16
וכי תצומו אל תהיו זעפים כחנפים המשנים את פניהם להראות צמים לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃
Iz 58:3 - למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו חפץ וכל עצביכם תנגשו׃
Mt 9:14 - ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃
Mk 2:18 - ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃
Lk 5:33 - ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃
Verš 19
אל תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם סס ורקב וגנבים יחתרו שם וגנבו׃
Prís 23:4 - אל תיגע להעשיר מבינתך חדל׃
Heb 13:5 - רחקו מאהבת כסף ושמחו בחלקכם כי הוא אמר לא ארפך ולא אעזבך׃
Jak 5:1 - הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃
Verš 20
אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר סס ורקב לא יאכלום שם וגנבים לא יחתרו שם ולא יגנבו׃
Lk 12:33 - מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃
1Tim 6:19 - ויאצרו להם אוצר ליסוד טוב לעתיד שישיגו את חיי העולם׃
Verš 22
נר הגוף הוא העין ואם עינך היא תמימה כל גופך יאור׃
Lk 11:34 - נר הגוף הוא העין לכן בהיות עינך תמימה גם כל גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם גופך׃
Verš 24
לא יוכל איש לעבד שני אדנים כי אם ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ויבזה את האחר לא תוכלו עבוד את האלהים ואת הממון׃
Lk 16:13 - אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃
Verš 25
על כן אמר אני לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ומה תשתו ולגופכם מה תלבשו הלא הנפש היא יקרה מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃
Ž 37:5 - גול על יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה׃
Ž 55:22 - השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃
Lk 12:22 - ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃
Flp 4:6 - אל תדאגו כי אם בתפלה ובתחנונים עם תודה תודיעו בכל דבר את משאלותיכם לאלהינו׃
1Tim 6:8 - ועל כן אם יש לנו מזון וכסות נסתפקה בהם׃
1Pt 5:7 - השליכו עליו כל יהבכם כי הוא ידאג לכם׃
Verš 26
הביטו וראו את עוף השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אספים לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד׃
Jób 38:41 - מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃
Ž 147:9 - נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃
Mt 6,2-18 - Farizeji pokladali almužnu, modlitbu a pôst za hlavný prejav cnosti (spravodlivosti). Zostali však iba pri vonkajšku. Pán Ježiš zdokonaľuje tieto skutky tým, že im dáva vnútorný obsah. Treba ich konať s čistým úmyslom a z lásky k Bohu. Odsudzuje tu takú nábožnosť, ktorá sa vyžíva iba vo vonkajších prejavoch.
Mt 6,9-13 - Lk 11, 2–4.
Mt 6,14-15 - Mk 11, 25; Lk 6, 37.Medzi Božím a ľudským odpúšťaním je vnútorný súvis. Iba ten môže mať nádej, že mu Boh odpustí, kto vie úprimne odpustiť každému.
Mt 6,19-23 - Lk 12, 33–34; 11, 34–35.
Mt 6,22 - Pán Ježiš tu hovorí o správnom životnom postoji. Ten hrá v živote takú úlohu, akú oko v pozemskom živote pri orientovaní sa. Svetlo je zameranie celého života na Boha, tma zasa vzdialenie sa od neho.
Mt 6,24 - Lk 16, 13.Mamona v aramejčine znamená majetok, peniaz, zisk. Zosobňuje tu tyrana, ktorý zotročuje človeka.
Mt 6,25-33 - Lk 12, 22–31.Nie je to výzva na nečinnosť, ale na plnú dôveru v Božiu prozreteľnosť. Ak nám Boh dal život, dá aj to, čo je potrebné na jeho udržiavanie. Prílišná honba za majetkom odvádza myslenie človeka od Boha, a preto je nedôstojná kresťana.
