Evanjelium podľa Matúša

1 (HEM) אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃
1 ----
1 (RIV) Allora il regno de’ cieli sarà simile a dieci vergini le quali, prese le loro lampade, uscirono a incontrar lo sposo.

2 (HEM) חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃
2 ----
2 (RIV) Or cinque d’esse erano stolte e cinque avvedute;

3 (HEM) הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃
3 ----
3 (RIV) le stolte, nel prendere le loro lampade, non avean preso seco dell’olio;

4 (HEM) והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃
4 ----
4 (RIV) mentre le avvedute, insieme con le loro lampade, avean preso dell’olio ne’ vasi.

5 (HEM) וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃
5 ----
5 (RIV) Or tardando lo sposo, tutte divennero sonnacchiose e si addormentarono.

6 (HEM) ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃
6 ----
6 (RIV) E sulla mezzanotte si levò un grido: Ecco lo sposo, uscitegli incontro!

7 (HEM) אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃
7 ----
7 (RIV) Allora tutte quelle vergini si destarono e acconciaron le loro lampade.

8 (HEM) ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃
8 ----
8 (RIV) E le stolte dissero alle avvedute: Dateci del vostro olio, perché le nostre lampade si spengono.

9 (HEM) ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃
9 ----
9 (RIV) Ma le avvedute risposero: No, che talora non basti per noi e per voi; andate piuttosto da’ venditori e compratevene!

10 (HEM) ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃
10 ----
10 (RIV) Ma, mentre quelle andavano a comprarne, arrivò lo sposo; e quelle che eran pronte, entraron con lui nella sala delle nozze, e l’uscio fu chiuso.

11 (HEM) ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃
11 ----
11 (RIV) All’ultimo vennero anche le altre vergini, dicendo: Signore, Signore, aprici!

12 (HEM) ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃
12 ----
12 (RIV) Ma egli, rispondendo, disse: Io vi dico in verità: Non vi conosco.

13 (HEM) לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃
13 ----
13 (RIV) Vegliate dunque, perché non sapete né il giorno né l’ora.

14 (HEM) כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃
14 ----
14 (RIV) Poiché avverrà come di un uomo il quale, partendo per un viaggio, chiamò i suoi servitori e affidò loro i suoi beni;

15 (HEM) ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃
15 ----
15 (RIV) e all’uno diede cinque talenti, a un altro due, e a un altro uno; a ciascuno secondo la sua capacità; e partì.

16 (HEM) וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃
16 ----
16 (RIV) Subito, colui che avea ricevuto i cinque talenti andò a farli fruttare, e ne guadagnò altri cinque.

17 (HEM) וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃
17 ----
17 (RIV) Parimente, quello de’ due ne guadagnò altri due.

18 (HEM) אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃
18 ----
18 (RIV) Ma colui che ne avea ricevuto uno, andò e, fatta una buca in terra, vi nascose il danaro del suo padrone.

19 (HEM) ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃
19 ----
19 (RIV) Or dopo molto tempo, ecco il padrone di que’ servitori a fare i conti con loro.

20 (HEM) ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃
20 ----
20 (RIV) E colui che avea ricevuto i cinque talenti, venne e presentò altri cinque talenti, dicendo: Signore, tu m’affidasti cinque talenti; ecco, ne ho guadagnati altri cinque.

21 (HEM) ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃
21 ----
21 (RIV) E il suo padrone gli disse: Va bene, buono e fedel servitore; sei stato fedele in poca cosa, ti costituirò sopra molte cose; entra nella gioia del tuo Signore.

22 (HEM) ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃
22 ----
22 (RIV) Poi, presentatosi anche quello de’ due talenti, disse: Signore, tu m’affidasti due talenti; ecco, ne ho guadagnati altri due.

23 (HEM) ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃
23 ----
23 (RIV) Il suo padrone gli disse: Va bene, buono e fedel servitore; sei stato fedele in poca cosa, ti costituirò sopra molte cose; entra nella gioia del tuo Signore.

24 (HEM) ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃
24 ----
24 (RIV) Poi, accostatosi anche quello che avea ricevuto un talento solo, disse: Signore, io sapevo che tu sei uomo duro, che mieti dove non hai seminato, e raccogli dove non hai sparso;

25 (HEM) ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃
25 ----
25 (RIV) ebbi paura, e andai a nascondere il tuo talento sotterra; eccoti il tuo.

26 (HEM) ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃
26 ----
26 (RIV) E il suo padrone, rispondendo, gli disse: Servo malvagio ed infingardo, tu sapevi ch’io mieto dove non ho seminato e raccolgo dove non ho sparso;

27 (HEM) לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃
27 ----
27 (RIV) dovevi dunque portare il mio danaro dai banchieri; e al mio ritorno, avrei ritirato il mio con interesse.

28 (HEM) על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃
28 ----
28 (RIV) Toglietegli dunque il talento, e datelo a colui che ha i dieci talenti.

29 (HEM) כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃
29 ----
29 (RIV) Poiché a chiunque ha sarà dato, ed egli sovrabbonderà; ma a chi non ha sarà tolto anche quello che ha.

30 (HEM) ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
30 ----
30 (RIV) E quel servitore disutile, gettatelo nelle tenebre di fuori. Ivi sarà il pianto e lo stridor dei denti.

31 (HEM) והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃
31 ----
31 (RIV) Or quando il Figliuol dell’uomo sarà venuto nella sua gloria, avendo seco tutti gli angeli, allora sederà sul trono della sua gloria.

32 (HEM) ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃
32 ----
32 (RIV) E tutte le genti saranno radunate dinanzi a lui; ed egli separerà gli uni dagli altri, come il pastore separa le pecore dai capri;

33 (HEM) והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃
33 ----
33 (RIV) e metterà le pecore alla sua destra e i capri alla sinistra.

34 (HEM) אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃
34 ----
34 (RIV) Allora il Re dirà a quelli della sua destra: Venite, voi, i benedetti del Padre mio; eredate il regno che v’è stato preparato sin dalla fondazione del mondo.

35 (HEM) כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃
35 ----
35 (RIV) Perché ebbi fame, e mi deste da mangiare; ebbi sete, e mi deste da bere; fui forestiere, e m’accoglieste;

36 (HEM) ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃
36 ----
36 (RIV) fui ignudo, e mi rivestiste; fui infermo, e mi visitaste; fui in prigione, e veniste a trovarmi.

37 (HEM) וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃
37 ----
37 (RIV) Allora i giusti gli risponderanno: Signore, quando mai t’abbiam veduto aver fame e t’abbiam dato da mangiare? o aver sete e t’abbiam dato da bere?

38 (HEM) ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃
38 ----
38 (RIV) Quando mai t’abbiam veduto forestiere e t’abbiamo accolto? o ignudo e t’abbiam rivestito?

39 (HEM) ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃
39 ----
39 (RIV) Quando mai t’abbiam veduto infermo o in prigione e siam venuti a trovarti?

40 (HEM) והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃
40 ----
40 (RIV) E il Re, rispondendo, dirà loro: In verità vi dico che in quanto l’avete fatto ad uno di questi miei minimi fratelli, l’avete fatto a me.

41 (HEM) ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃
41 ----
41 (RIV) Allora dirà anche a coloro della sinistra: Andate via da me, maledetti, nel fuoco eterno, preparato pel diavolo e per i suoi angeli!

42 (HEM) כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃
42 ----
42 (RIV) Perché ebbi fame e non mi deste da mangiare; ebbi sete e non mi deste da bere;

43 (HEM) גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃
43 ----
43 (RIV) fui forestiere e non m’accoglieste; ignudo, e non mi rivestiste; infermo ed in prigione, e non mi visitaste.

44 (HEM) וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃
44 ----
44 (RIV) Allora anche questi gli risponderanno, dicendo: Signore, quando t’abbiam veduto aver fame, o sete, o esser forestiero, o ignudo, o infermo, o in prigione, e non t’abbiamo assistito?

45 (HEM) אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃
45 ----
45 (RIV) Allora risponderà loro, dicendo: In verità vi dico che in quanto non l’avete fatto ad uno di questi minimi, non l’avete fatto neppure a me.

46 (HEM) וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃
46 ----
46 (RIV) E questi se ne andranno a punizione eterna; ma i giusti a vita eterna.