Evanjelium podľa Matúša

1 (HEM) ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃
1 (UKJV) And Jesus answered and spoke unto them again by parables, and said,

2 (HEM) דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
2 (UKJV) The kingdom of heaven is like unto a certain king, which made a marriage for his son,

3 (HEM) וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
3 (UKJV) And sent forth his servants to call them that were bidden to the wedding: and they would not come.

4 (HEM) ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
4 (UKJV) Again, he sent forth other servants, saying, Tell them which are bidden, Behold, I have prepared my dinner: my oxen and my fatlings are killed, and all things are ready: come unto the marriage.

5 (HEM) והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
5 (UKJV) But they made light of it, and went their ways, one to his farm, another to his merchandise:

6 (HEM) והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃
6 (UKJV) And the remnant took his servants, and pleaded them spitefully, and slew them.

7 (HEM) ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃
7 (UKJV) But when the king heard thereof, he was angry: and he sent forth his armies, and destroyed those murderers, and burned up their city.

8 (HEM) אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
8 (UKJV) Then says he to his servants, The wedding is ready, but they which were bidden were not worthy.

9 (HEM) לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃
9 (UKJV) Go all of you therefore into the highways, and as many as all of you shall find, bid to the marriage.

10 (HEM) ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
10 (UKJV) So those servants went out into the highways, and gathered together all as many as they found, both bad and good: and the wedding was furnished with guest.

11 (HEM) ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
11 (UKJV) And when the king came in to see the guest, he saw there a man which had not on a wedding garment:

12 (HEM) ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
12 (UKJV) And he says unto him, Friend, how came you in here not having a wedding garment? And he was speechless.

13 (HEM) ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
13 (UKJV) Then said the king to the servants, Bind him hand and foot, and take him away, and cast him into outer darkness, there shall be weeping and gnashing of teeth.

14 (HEM) כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
14 (UKJV) For many are called, but few are chosen.

15 (HEM) וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
15 (UKJV) Then went the Pharisees, and took counsel how they might entangle him in his talk. (o. logos)

16 (HEM) וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
16 (UKJV) And they sent out unto him their disciples with the Herodians, saying, Master, we know that you are true, and teach the way of God in truth, neither care you for any man: for you regard not the person of men.

17 (HEM) לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
17 (UKJV) Tell us therefore, What think you? Is it lawful to give tribute unto Caesar, or not?

18 (HEM) וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃
18 (UKJV) But Jesus perceived their wickedness, and said, Why tempt all of you me, all of you hypocrites?

19 (HEM) הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃
19 (UKJV) Show me the tribute money. And they brought unto him a penny.

20 (HEM) ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃
20 (UKJV) And he says unto them, Whose is this image and superscription?

21 (HEM) ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
21 (UKJV) "They say unto him, Caesar's. Then says he unto them, Render therefore unto Caesar the things which are Caesar's; and unto God the things that are God's. "

22 (HEM) וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
22 (UKJV) When they had heard these words, they marvelled, and left him, and went their way.

23 (HEM) ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
23 (UKJV) The same day came to him the Sadducees, which say that there is no resurrection, and asked him,

24 (HEM) רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃
24 (UKJV) Saying, Master, Moses said, If a man die, having no children, his brother shall marry his wife, and raise up seed unto his brother.

25 (HEM) ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃
25 (UKJV) Now there were with us seven brethren: and the first, when he had married a wife, deceased, and, having no issue, left his wife unto his brother:

26 (HEM) וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃
26 (UKJV) Likewise the second also, and the third, unto the seventh.

27 (HEM) ואחרי כלם מתה גם האשה׃
27 (UKJV) And last of all the woman died also.

28 (HEM) ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃
28 (UKJV) Therefore in the resurrection whose wife shall she be of the seven? for they all had her.

29 (HEM) ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
29 (UKJV) Jesus answered and said unto them, All of you do go astray, not knowing the scriptures, nor the power of God.

30 (HEM) כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃
30 (UKJV) For in the resurrection they neither marry, nor are given in marriage, but are as the angels of God in heaven.

31 (HEM) ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃
31 (UKJV) But as concerning the resurrection of the dead, have all of you not read that which was spoken unto you by God, saying,

32 (HEM) אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃
32 (UKJV) I am the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob? God is not the God of the dead, but of the living.

33 (HEM) וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃
33 (UKJV) And when the multitude heard this, they were astonished at his doctrine.

34 (HEM) והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
34 (UKJV) But when the Pharisees had heard that he had put the Sadducees to silence, they were gathered together.

35 (HEM) ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
35 (UKJV) Then one of them, which was a lawyer, asked him a question, tempting him, and saying,

36 (HEM) רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃
36 (UKJV) Master, which is the great commandment in the law?

37 (HEM) ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃
37 (UKJV) Jesus said unto him, You shall love the Lord your God with all your heart, and with all your soul, and with all your mind.

38 (HEM) זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃
38 (UKJV) This is the first and great commandment.

39 (HEM) והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃
39 (UKJV) And the second is like unto it, You shall love your neighbour as yourself.

40 (HEM) בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
40 (UKJV) On these two commandments hang all the law and the prophets.

41 (HEM) ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
41 (UKJV) While the Pharisees were gathered together, Jesus asked them,

42 (HEM) מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃
42 (UKJV) Saying, What think all of you of Christ? whose son is he? They say unto him, The son of David.

43 (HEM) ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
43 (UKJV) He says unto them, How then does David in spirit (o. pneuma) call him Lord, saying,

44 (HEM) נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
44 (UKJV) The LORD said unto my Lord, Sit you on my right hand, till I make your enemies your footstool?

45 (HEM) ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃
45 (UKJV) If David then call him Lord, how is he his son?

46 (HEM) ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃
46 (UKJV) And no man was able to answer him a word, (o. logos) neither durst any man from that day forth ask him any more questions.