Evanjelium podľa Matúša

1 (HEM) ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃
1 ----
1 (RIV) E Gesù prese di nuovo a parlar loro in parabole dicendo:

2 (HEM) דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
2 ----
2 (RIV) Il regno de’ cieli è simile ad un re, il quale fece le nozze del suo figliuolo.

3 (HEM) וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
3 ----
3 (RIV) E mandò i suoi servitori a chiamare gl’invitati alle nozze; ma questi non vollero venire.

4 (HEM) ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
4 ----
4 (RIV) Di nuovo mandò degli altri servitori, dicendo: Dite agli invitati: Ecco, io ho preparato il mio pranzo; i miei buoi ed i miei animali ingrassati sono ammazzati, e tutto è pronto; venite alle nozze.

5 (HEM) והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
5 ----
5 (RIV) Ma quelli, non curandosene, se n’andarono, chi al suo campo, chi al suo traffico;

6 (HEM) והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃
6 ----
6 (RIV) gli altri poi, presi i suoi servitori, li oltraggiarono e li uccisero.

7 (HEM) ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃
7 ----
7 (RIV) Allora il re s’adirò, e mandò le sue truppe a sterminare quegli omicidi e ad ardere la loro città.

8 (HEM) אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
8 ----
8 (RIV) Quindi disse ai suoi servitori: Le nozze, si, sono pronte; ma gl’invitati non ne erano degni.

9 (HEM) לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃
9 ----
9 (RIV) Andate dunque sui crocicchi delle strade e chiamate alle nozze quanti troverete.

10 (HEM) ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
10 ----
10 (RIV) E quei servitori, usciti per le strade, raunarono tutti quelli che trovarono, cattivi e buoni; e la sala delle nozze fu ripiena di commensali.

11 (HEM) ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
11 ----
11 (RIV) Or il re, entrato per vedere quelli che erano a tavola, notò quivi un uomo che non vestiva l’abito di nozze.

12 (HEM) ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
12 ----
12 (RIV) E gli disse: Amico, come sei entrato qua senza aver un abito da nozze? E colui ebbe la bocca chiusa.

13 (HEM) ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
13 ----
13 (RIV) Allora il re disse ai servitori: Legatelo mani e piedi e gettatelo nelle tenebre di fuori. Ivi sarà il pianto e lo stridor de’ denti.

14 (HEM) כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
14 ----
14 (RIV) Poiché molti son chiamati, ma pochi eletti.

15 (HEM) וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
15 ----
15 (RIV) Allora i Farisei, ritiratisi, tennero consiglio per veder di coglierlo in fallo nelle sue parole.

16 (HEM) וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
16 ----
16 (RIV) E gli mandarono i loro discepoli con gli Erodiani a dirgli: Maestro, noi sappiamo che sei verace e insegni la via di Dio secondo verità, e non ti curi d’alcuno, perché non guardi all’apparenza delle persone.

17 (HEM) לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
17 ----
17 (RIV) Dicci dunque: Che te ne pare? E’ egli lecito pagare il tributo a Cesare, o no?

18 (HEM) וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃
18 ----
18 (RIV) Ma Gesù, conosciuta la loro malizia, disse: Perché mi tentate, ipocriti?

19 (HEM) הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃
19 ----
19 (RIV) Mostratemi la moneta del tributo. Ed essi gli porsero un denaro. Ed egli domandò loro:

20 (HEM) ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃
20 ----
20 (RIV) Di chi è questa effigie e questa iscrizione?

21 (HEM) ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
21 ----
21 (RIV) Gli risposero: Di Cesare. Allora egli disse loro: Rendete dunque a Cesare quel ch’è di Cesare, e a Dio quel ch’è di Dio.

22 (HEM) וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
22 ----
22 (RIV) Ed essi, udito ciò, si maravigliarono; e, lasciatolo, se ne andarono.

23 (HEM) ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
23 ----
23 (RIV) In quell’istesso giorno vennero a lui de’ Sadducei, i quali dicono che non v’è risurrezione, e gli domandarono:

24 (HEM) רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃
24 ----
24 (RIV) Maestro, Mosè ha detto: Se uno muore senza figliuoli, il fratel suo sposi la moglie di lui e susciti progenie al suo fratello.

25 (HEM) ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃
25 ----
25 (RIV) Or v’erano fra di noi sette fratelli; e il primo, ammogliatosi, morì; e, non avendo prole, lasciò sua moglie al suo fratello.

26 (HEM) וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃
26 ----
26 (RIV) Lo stesso fece pure il secondo, poi il terzo, fino al settimo.

27 (HEM) ואחרי כלם מתה גם האשה׃
27 ----
27 (RIV) Infine, dopo tutti, morì anche la donna.

28 (HEM) ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃
28 ----
28 (RIV) Alla risurrezione, dunque, di quale dei sette sarà ella moglie? Poiché tutti l’hanno avuta.

29 (HEM) ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
29 ----
29 (RIV) Ma Gesù, rispondendo, disse loro: Voi errate, perché non conoscete le Scritture, né la potenza di Dio.

30 (HEM) כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃
30 ----
30 (RIV) Perché alla risurrezione né si prende né si dà moglie; ma i risorti son come angeli ne’ cieli.

31 (HEM) ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃
31 ----
31 (RIV) Quanto poi alla risurrezione dei morti, non avete voi letto quel che vi fu insegnato da Dio,

32 (HEM) אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃
32 ----
32 (RIV) quando disse: Io sono l’Iddio di Abramo e l’Iddio d’Isacco e l’Iddio di Giacobbe? Egli non è l’Iddio de’ morti, ma de’ viventi.

33 (HEM) וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃
33 ----
33 (RIV) E le turbe, udite queste cose, stupivano della sua dottrina.

34 (HEM) והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
34 ----
34 (RIV) Or i Farisei, udito ch’egli avea chiusa la bocca a’ Sadducei, si raunarono insieme;

35 (HEM) ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
35 ----
35 (RIV) e uno di loro, dottor della legge, gli domandò, per metterlo alla prova:

36 (HEM) רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃
36 ----
36 (RIV) Maestro, qual è, nella legge, il gran comandamento?

37 (HEM) ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃
37 ----
37 (RIV) E Gesù gli disse: Ama il Signore Iddio tuo con tutto il tuo cuore e con tutta l’anima tua e con tutta la mente tua.

38 (HEM) זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃
38 ----
38 (RIV) Questo è il grande e il primo comandamento.

39 (HEM) והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃
39 ----
39 (RIV) Il secondo, simile ad esso, è: Ama il tuo prossimo come te stesso.

40 (HEM) בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
40 ----
40 (RIV) Da questi due comandamenti dipendono tutta la legge ed i profeti.

41 (HEM) ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
41 ----
41 (RIV) Or essendo i Farisei raunati, Gesù li interrogò dicendo:

42 (HEM) מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃
42 ----
42 (RIV) Che vi par egli del Cristo? di chi è egli figliuolo? Essi gli risposero: Di Davide.

43 (HEM) ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
43 ----
43 (RIV) Ed egli a loro: Come dunque Davide, parlando per lo Spirito, lo chiama Signore, dicendo:

44 (HEM) נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
44 ----
44 (RIV) Il Signore ha detto al mio Signore: Siedi alla mia destra finché io abbia posto i tuoi nemici sotto i tuoi piedi?

45 (HEM) ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃
45 ----
45 (RIV) Se dunque Davide lo chiama Signore, com’è egli suo figliuolo?

46 (HEM) ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃
46 ----
46 (RIV) E nessuno potea replicargli parola; e da quel giorno nessuno ardì più interrogarlo.