Evanjelium podľa Matúša

1 (HEM) כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃
1 (LS) Car le royaume des cieux est semblable à un maître de maison qui sortit dès le matin, afin de louer des ouvriers pour sa vigne.

2 (HEM) והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃
2 (LS) Il convint avec eux d'un denier par jour, et il les envoya à sa vigne.

3 (HEM) ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃
3 (LS) Il sortit vers la troisième heure, et il en vit d'autres qui étaient sur la place sans rien faire.

4 (HEM) ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃
4 (LS) Il leur dit: Allez aussi à ma vigne, et je vous donnerai ce qui sera raisonnable. Et ils y allèrent.

5 (HEM) ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃
5 (LS) Il sortit de nouveau vers la sixième heure et vers la neuvième, et il fit de même.

6 (HEM) ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃
6 (LS) Etant sorti vers la onzième heure, il en trouva d'autres qui étaient sur la place, et il leur dit: Pourquoi vous tenez-vous ici toute la journée sans rien faire?

7 (HEM) ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃
7 (LS) Ils lui répondirent: C'est que personne ne nous a loués. Allez aussi à ma vigne, leur dit-il.

8 (HEM) ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃
8 (LS) Quand le soir fut venu, le maître de la vigne dit à son intendant: Appelle les ouvriers, et paie-leur le salaire, en allant des derniers aux premiers.

9 (HEM) ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃
9 (LS) Ceux de la onzième heure vinrent, et reçurent chacun un denier.

10 (HEM) ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃
10 (LS) Les premiers vinrent ensuite, croyant recevoir davantage; mais ils reçurent aussi chacun un denier.

11 (HEM) ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃
11 (LS) En le recevant, ils murmurèrent contre le maître de la maison,

12 (HEM) אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃
12 (LS) et dirent: Ces derniers n'ont travaillé qu'une heure, et tu les traites à l'égal de nous, qui avons supporté la fatigue du jour et la chaleur.

13 (HEM) ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃
13 (LS) Il répondit à l'un d'eux: Mon ami, je ne te fais pas tort; n'es-tu pas convenu avec moi d'un denier?

14 (HEM) קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃
14 (LS) Prends ce qui te revient, et va-t'en. Je veux donner à ce dernier autant qu'à toi.

15 (HEM) הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃
15 (LS) Ne m'est-il pas permis de faire de mon bien ce que je veux? Ou vois-tu de mauvais oeil que je sois bon? -

16 (HEM) ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
16 (LS) Ainsi les derniers seront les premiers, et les premiers seront les derniers.

17 (HEM) ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃
17 (LS) Pendant que Jésus montait à Jérusalem, il prit à part les douze disciples, et il leur dit en chemin:

18 (HEM) הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃
18 (LS) Voici, nous montons à Jérusalem, et le Fils de l'homme sera livré aux principaux sacrificateurs et aux scribes. Ils le condamneront à mort,

19 (HEM) ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃
19 (LS) et ils le livreront aux païens, pour qu'ils se moquent de lui, le battent de verges, et le crucifient; et le troisième jour il ressuscitera.

20 (HEM) אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃
20 (LS) Alors la mère des fils de Zébédée s'approcha de Jésus avec ses fils, et se prosterna, pour lui faire une demande.

21 (HEM) ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃
21 (LS) Il lui dit: Que veux-tu? Ordonne, lui dit-elle, que mes deux fils, que voici, soient assis, dans ton royaume, l'un à ta droite et l'autre à ta gauche.

22 (HEM) ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃
22 (LS) Jésus répondit: Vous ne savez ce que vous demandez. Pouvez-vous boire la coupe que je dois boire? Nous le pouvons, dirent-ils.

23 (HEM) ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃
23 (LS) Et il leur répondit: Il est vrai que vous boirez ma coupe; mais pour ce qui est d'être assis à ma droite et à ma gauche, cela ne dépend pas de moi, et ne sera donné qu'à ceux à qui mon Père l'a réservé.

24 (HEM) ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃
24 (LS) Les dix, ayant entendu cela, furent indignés contre les deux frères.

25 (HEM) וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃
25 (LS) Jésus les appela, et dit: Vous savez que les chefs des nations les tyrannisent, et que les grands les asservissent.

26 (HEM) ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃
26 (LS) Il n'en sera pas de même au milieu de vous. Mais quiconque veut être grand parmi vous, qu'il soit votre serviteur;

27 (HEM) והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃
27 (LS) et quiconque veut être le premier parmi vous, qu'il soit votre esclave.

28 (HEM) כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
28 (LS) C'est ainsi que le Fils de l'homme est venu, non pour être servi, mais pour servir et donner sa vie comme la rançon de plusieurs.

29 (HEM) ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃
29 (LS) Lorsqu'ils sortirent de Jéricho, une grande foule suivit Jésus.

30 (HEM) והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃
30 (LS) Et voici, deux aveugles, assis au bord du chemin, entendirent que Jésus passait, et crièrent: Aie pitié de nous, Seigneur, Fils de David!

31 (HEM) ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃
31 (LS) La foule les reprenait, pour les faire taire; mais ils crièrent plus fort: Aie pitié de nous, Seigneur, Fils de David!

32 (HEM) ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃
32 (LS) Jésus s'arrêta, les appela, et dit: Que voulez-vous que je vous fasse?

33 (HEM) ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃
33 (LS) Ils lui dirent: Seigneur, que nos yeux s'ouvrent.

34 (HEM) ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃
34 (LS) Emu de compassion, Jésus toucha leurs yeux; et aussitôt ils recouvrèrent la vue, et le suivirent.