Evanjelium podľa Matúša

1 (HEM) כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃
1 ----
1 (RIV) Poiché il regno de’ cieli è simile a un padron di casa, il quale, in sul far del giorno, uscì a prender ad opra de’ lavoratori per la sua vigna.

2 (HEM) והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃
2 ----
2 (RIV) E avendo convenuto coi lavoratori per un denaro al giorno, li mandò nella sua vigna.

3 (HEM) ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃
3 ----
3 (RIV) Ed uscito verso l’ora terza, ne vide degli altri che se ne stavano sulla piazza disoccupati,

4 (HEM) ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃
4 ----
4 (RIV) e disse loro: Andate anche voi nella vigna, e vi darò quel che sarà giusto. Ed essi andarono.

5 (HEM) ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃
5 ----
5 (RIV) Poi, uscito ancora verso la sesta e la nona ora, fece lo stesso.

6 (HEM) ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃
6 ----
6 (RIV) Ed uscito verso l’undicesima, ne trovò degli altri in piazza e disse loro: Perché ve ne state qui tutto il giorno inoperosi?

7 (HEM) ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃
7 ----
7 (RIV) Essi gli dissero: Perché nessuno ci ha presi a giornata. Egli disse loro: Andate anche voi nella vigna.

8 (HEM) ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃
8 ----
8 (RIV) Poi, fattosi sera, il padron della vigna disse al suo fattore: Chiama i lavoratori e paga loro la mercede, cominciando dagli ultimi fino ai primi.

9 (HEM) ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃
9 ----
9 (RIV) Allora, venuti quei dell’undicesima ora, ricevettero un denaro per uno.

10 (HEM) ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃
10 ----
10 (RIV) E venuti i primi, pensavano di ricever di più; ma ricevettero anch’essi un denaro per uno.

11 (HEM) ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃
11 ----
11 (RIV) E ricevutolo, mormoravano contro al padron di casa, dicendo:

12 (HEM) אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃
12 ----
12 (RIV) Questi ultimi non han fatto che un’ora e tu li hai fatti pari a noi che abbiamo portato il peso della giornata e il caldo.

13 (HEM) ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃
13 ----
13 (RIV) Ma egli, rispondendo a un di loro, disse: Amico, io non ti fo alcun torto; non convenisti meco per un denaro?

14 (HEM) קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃
14 ----
14 (RIV) Prendi il tuo, e vattene; ma io voglio dare a quest’ultimo quanto a te.

15 (HEM) הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃
15 ----
15 (RIV) Non m’è lecito far del mio ciò che voglio? o vedi tu di mal occhio ch’io sia buono?

16 (HEM) ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
16 ----
16 (RIV) Così gli ultimi saranno primi, e i primi ultimi.

17 (HEM) ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃
17 ----
17 (RIV) Poi Gesù, stando per salire a Gerusalemme, trasse da parte i suoi dodici discepoli; e, cammin facendo, disse loro:

18 (HEM) הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃
18 ----
18 (RIV) Ecco, noi saliamo a Gerusalemme, e il Figliuol dell’uomo sarà dato nelle mani de’ capi sacerdoti e degli scribi;

19 (HEM) ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃
19 ----
19 (RIV) ed essi lo condanneranno a morte, e lo metteranno nelle mani dei Gentili per essere schernito e flagellato e crocifisso; ma il terzo giorno risusciterà.

20 (HEM) אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃
20 ----
20 (RIV) Allora la madre de’ figliuoli di Zebedeo s’accostò a lui co’ suoi figliuoli, prostrandosi e chiedendogli qualche cosa.

21 (HEM) ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃
21 ----
21 (RIV) Ed egli le domandò: Che vuoi? Ella gli disse: Ordina che questi miei due figliuoli seggano l’uno alla tua destra e l’altro alla tua sinistra, nel tuo regno.

22 (HEM) ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃
22 ----
22 (RIV) E Gesù, rispondendo, disse: Voi non sapete quel che chiedete. Potete voi bere il calice che io sto per bere? Essi gli dissero: Sì, lo possiamo.

23 (HEM) ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃
23 ----
23 (RIV) Egli disse loro: Voi certo berrete il mio calice; ma quant’è al sedermi a destra o a sinistra non sta a me il darlo, ma è per quelli a cui è stato preparato dal Padre mio.

24 (HEM) ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃
24 ----
24 (RIV) E i dieci, udito ciò, furono indignati contro i due fratelli.

25 (HEM) וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃
25 ----
25 (RIV) Ma Gesù, chiamatili a sé, disse: Voi sapete che i principi delle nazioni le signoreggiano, e che i grandi usano potestà sopra di esse.

26 (HEM) ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃
26 ----
26 (RIV) Ma non è così tra voi; anzi, chiunque vorrà esser grande fra voi, sarà vostro servitore;

27 (HEM) והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃
27 ----
27 (RIV) e chiunque fra voi vorrà esser primo, sarà vostro servitore;

28 (HEM) כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
28 ----
28 (RIV) appunto come il Figliuol dell’uomo non è venuto per esser servito ma per servire, e per dar la vita sua come prezzo di riscatto per molti.

29 (HEM) ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃
29 ----
29 (RIV) E come uscivano da Gerico, una gran moltitudine lo seguì.

30 (HEM) והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃
30 ----
30 (RIV) Ed ecco che due ciechi, seduti presso la strada, avendo udito che Gesù passava, si misero a gridare: Abbi pietà di noi, Signore, figliuol di Davide!

31 (HEM) ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃
31 ----
31 (RIV) Ma la moltitudine li sgridava, perché tacessero; essi però gridavan più forte: Abbi pietà di noi, Signore, figliuol di Davide!

32 (HEM) ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃
32 ----
32 (RIV) E Gesù, fermatosi, li chiamò e disse: Che volete ch’io vi faccia?

33 (HEM) ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃
33 ----
33 (RIV) Ed essi: Signore, che s’aprano gli occhi nostri.

34 (HEM) ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃
34 ----
34 (RIV) Allora Gesù, mosso a pietà, toccò gli occhi loro, e in quell’istante ricuperarono la vista e lo seguirono. Matteo Capitolo 21