Evanjelium podľa Matúša

1 (HEM) אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
1 (LS) Alors des pharisiens et des scribes vinrent de Jérusalem auprès de Jésus, et dirent:

2 (HEM) ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃
2 (LS) Pourquoi tes disciples transgressent-ils la tradition des anciens? Car ils ne se lavent pas les mains, quand ils prennent leurs repas.

3 (HEM) ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃
3 (LS) Il leur répondit: Et vous, pourquoi transgressez-vous le commandement de Dieu au profit de votre tradition?

4 (HEM) כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
4 (LS) Car Dieu a dit: Honore ton père et ta mère; et: Celui qui maudira son père ou sa mère sera puni de mort.

5 (HEM) ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃
5 (LS) Mais vous, vous dites: Celui qui dira à son père ou à sa mère: Ce dont j'aurais pu t'assister est une offrande à Dieu,

6 (HEM) ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃
6 (LS) n'est pas tenu d'honorer son père ou sa mère. Vous annulez ainsi la parole de Dieu au profit de votre tradition.

7 (HEM) חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃
7 (LS) Hypocrites, Esaïe a bien prophétisé sur vous, quand il a dit:

8 (HEM) העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
8 (LS) Ce peuple m'honore des lèvres, Mais son coeur est éloigné de moi.

9 (HEM) ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
9 (LS) C'est en vain qu'ils m'honorent, en enseignant des préceptes qui sont des commandements d'hommes.

10 (HEM) ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃
10 (LS) Ayant appelé à lui la foule, il lui dit: Ecoutez, et comprenez.

11 (HEM) לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
11 (LS) Ce n'est pas ce qui entre dans la bouche qui souille l'homme; mais ce qui sort de la bouche, c'est ce qui souille l'homme.

12 (HEM) ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
12 (LS) Alors ses disciples s'approchèrent, et lui dirent: Sais-tu que les pharisiens ont été scandalisés des paroles qu'ils ont entendues?

13 (HEM) ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃
13 (LS) Il répondit: Toute plante que n'a pas plantée mon Père céleste sera déracinée.

14 (HEM) הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃
14 (LS) Laissez-les: ce sont des aveugles qui conduisent des aveugles; si un aveugle conduit un aveugle, ils tomberont tous deux dans une fosse.

15 (HEM) ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃
15 (LS) Pierre, prenant la parole, lui dit: Explique-nous cette parabole.

16 (HEM) ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃
16 (LS) Et Jésus dit: Vous aussi, êtes-vous encore sans intelligence?

17 (HEM) העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃
17 (LS) Ne comprenez-vous pas que tout ce qui entre dans la bouche va dans le ventre, puis est jeté dans les lieux secrets?

18 (HEM) אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃
18 (LS) Mais ce qui sort de la bouche vient du coeur, et c'est ce qui souille l'homme.

19 (HEM) כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
19 (LS) Car c'est du coeur que viennent les mauvaises pensées, les meurtres, les adultères, les impudicités, les vols, les faux témoignages, les calomnies.

20 (HEM) אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃
20 (LS) Voilà les choses qui souillent l'homme; mais manger sans s'être lavé les mains, cela ne souille point l'homme.

21 (HEM) ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃
21 (LS) Jésus, étant parti de là, se retira dans le territoire de Tyr et de Sidon.

22 (HEM) והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃
22 (LS) Et voici, une femme cananéenne, qui venait de ces contrées, lui cria: Aie pitié de moi, Seigneur, Fils de David! Ma fille est cruellement tourmentée par le démon.

23 (HEM) והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃
23 (LS) Il ne lui répondit pas un mot, et ses disciples s'approchèrent, et lui dirent avec instance: Renvoie-la, car elle crie derrière nous.

24 (HEM) ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
24 (LS) Il répondit: Je n'ai été envoyé qu'aux brebis perdues de la maison d'Israël.

25 (HEM) והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃
25 (LS) Mais elle vint se prosterner devant lui, disant: Seigneur, secours-moi!

26 (HEM) ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
26 (LS) Il répondit: Il n'est pas bien de prendre le pain des enfants, et de le jeter aux petits chiens.

27 (HEM) ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃
27 (LS) Oui, Seigneur, dit-elle, mais les petits chiens mangent les miettes qui tombent de la table de leurs maîtres.

28 (HEM) ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
28 (LS) Alors Jésus lui dit: Femme, ta foi est grande; qu'il te soit fait comme tu veux. Et, à l'heure même, sa fille fut guérie.

29 (HEM) ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃
29 (LS) Jésus quitta ces lieux, et vint près de la mer de Galilée. Etant monté sur la montagne, il s'y assit.

30 (HEM) ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃
30 (LS) Alors s'approcha de lui une grande foule, ayant avec elle des boiteux, des aveugles, des muets, des estropiés, et beaucoup d'autres malades. On les mit à ses pieds, et il les guérit;

31 (HEM) ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃
31 (LS) en sorte que la foule était dans l'admiration de voir que les muets parlaient, que les estropiés étaient guéris, que les boiteux marchaient, que les aveugles voyaient; et elle glorifiait le Dieu d'Israël.

32 (HEM) ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃
32 (LS) Jésus, ayant appelé ses disciples, dit: Je suis ému de compassion pour cette foule; car voilà trois jours qu'ils sont près de moi, et ils n'ont rien à manger. Je ne veux pas les renvoyer à jeun, de peur que les forces ne leur manquent en chemin.

33 (HEM) ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃
33 (LS) Les disciples lui dirent: Comment nous procurer dans ce lieu désert assez de pains pour rassasier une si grande foule?

34 (HEM) ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃
34 (LS) Jésus leur demanda: Combien avez-vous de pains? Sept, répondirent-ils, et quelques petits poissons.

35 (HEM) ויצו את המון העם לשבת לארץ׃
35 (LS) Alors il fit asseoir la foule par terre,

36 (HEM) ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
36 (LS) prit les sept pains et les poissons, et, après avoir rendu grâces, il les rompit et les donna à ses disciples, qui les distribuèrent à la foule.

37 (HEM) ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃
37 (LS) Tous mangèrent et furent rassasiés, et l'on emporta sept corbeilles pleines des morceaux qui restaient.

38 (HEM) והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
38 (LS) Ceux qui avaient mangé étaient quatre mille hommes, sans les femmes et les enfants.

39 (HEM) וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃
39 (LS) Ensuite, il renvoya la foule, monta dans la barque, et se rendit dans la contrée de Magadan.