výhody registrácie

Evanjelium podľa Matúša

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Mt 15, 1-39

1 (HEM) אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
1 (UKJV) Then came to Jesus scribes and Pharisees, which were of Jerusalem, saying,

2 (HEM) ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃
2 (UKJV) Why do your disciples transgress the tradition of the elders? for they wash not their hands when they eat bread.

3 (HEM) ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃
3 (UKJV) But he answered and said unto them, Why do all of you also transgress the commandment of God by your tradition?

4 (HEM) כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
4 (UKJV) For God commanded, saying, Honour your father and mother: and, He that curses father or mother, let him die the death.

5 (HEM) ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃
5 (UKJV) "But all of you say, Whosoever shall say to his father or his mother, It is a gift, by whatsoever you might be profited by me; "

6 (HEM) ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃
6 (UKJV) And honour not his father or his mother, he shall be free. Thus have all of you made the commandment of God of no effect by your tradition.

7 (HEM) חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃
7 (UKJV) All of you hypocrites, well did Isaiah prophesy of you, saying,

8 (HEM) העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
8 (UKJV) "This people draws nigh unto me with their mouth, and honors me with their lips; but their heart is far from me. "

9 (HEM) ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
9 (UKJV) But in vain they do worship me, teaching for doctrines the commandments of men.

10 (HEM) ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃
10 (UKJV) And he called the multitude, and said unto them, Hear, and understand:

11 (HEM) לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
11 (UKJV) "Not that which goes into the mouth defiles a man; but that which comes out of the mouth, this defiles a man. "

12 (HEM) ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
12 (UKJV) Then came his disciples, and said unto him, Know you that the Pharisees were offended, after they heard this saying? (o. logos)

13 (HEM) ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃
13 (UKJV) But he answered and said, Every plant, which my heavenly Father has not planted, shall be rooted up.

14 (HEM) הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃
14 (UKJV) Let them alone: they be blind leaders of the blind. And if the blind lead the blind, both shall fall into the ditch.

15 (HEM) ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃
15 (UKJV) Then answered Peter and said unto him, Declare unto us this parable.

16 (HEM) ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃
16 (UKJV) And Jesus said, Are all of you also yet without understanding?

17 (HEM) העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃
17 (UKJV) Do not all of you yet understand, that whatsoever enters in at the mouth goes into the belly, and is cast out into the draught?

18 (HEM) אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃
18 (UKJV) "But those things which proceed out of the mouth come forth from the heart; and they defile the man. "

19 (HEM) כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
19 (UKJV) For out of the heart proceed evil thoughts, murders, adulteries, fornications, thefts, false witness, blasphemies:

20 (HEM) אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃
20 (UKJV) These are the things which defile a man: but to eat with unwashed hands defiles not a man.

21 (HEM) ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃
21 (UKJV) Then Jesus went thence, and departed into the coasts of Tyre and Sidon.

22 (HEM) והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃
22 (UKJV) "And, behold, a woman of Canaan came out of the same coasts, and cried unto him, saying, Have mercy on me, O Lord, you son of David; my daughter is grievously vexed with a devil. "

23 (HEM) והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃
23 (UKJV) "But he answered her not a word. (o. logos) And his disciples came and besought him, saying, Send her away; for she cries after us. "

24 (HEM) ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
24 (UKJV) But he answered and said, I am not sent but unto the lost sheep of the house of Israel.

25 (HEM) והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃
25 (UKJV) Then came she and worshipped him, saying, Lord, help me.

26 (HEM) ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
26 (UKJV) But he answered and said, It is not meet to take the children's bread, and to cast it to dogs.

27 (HEM) ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃
27 (UKJV) And she said, Truth, Lord: yet the dogs eat of the crumbs which fall from their masters' table.

28 (HEM) ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
28 (UKJV) Then Jesus answered and said unto her, O woman, great is your faith: be it unto you even as you will. And her daughter was made whole from that very hour.

29 (HEM) ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃
29 (UKJV) "And Jesus departed from thence, and came nigh unto the sea of Galilee; and went up into a mountain, and sat down there. "

30 (HEM) ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃
30 (UKJV) "And great multitudes came unto him, having with them those that were lame, blind, dumb, physically disabled, and many others, and cast them down at Jesus' feet; and he healed them: "

31 (HEM) ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃
31 (UKJV) Insomuch that the multitude wondered, when they saw the dumb to speak, the physically disabled to be whole, the lame to walk, and the blind to see: and they glorified the God of Israel.

32 (HEM) ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃
32 (UKJV) Then Jesus called his disciples unto him, and said, I have compassion on the multitude, because they continue with me now three days, and have nothing to eat: and I will not send them away fasting, lest they faint in the way.

33 (HEM) ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃
33 (UKJV) And his disciples say unto him, Whence should we have so much bread in the wilderness, as to fill so great a multitude?

34 (HEM) ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃
34 (UKJV) And Jesus says unto them, How many loaves have all of you? And they said, Seven, and a few little fishes.

35 (HEM) ויצו את המון העם לשבת לארץ׃
35 (UKJV) And he commanded the multitude to sit down on the ground.

36 (HEM) ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
36 (UKJV) And he took the seven loaves and the fishes, and gave thanks, and brake them, and gave to his disciples, and the disciples to the multitude.

37 (HEM) ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃
37 (UKJV) And they did all eat, and were filled: and they took up of the broken food that was left seven baskets full.

38 (HEM) והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
38 (UKJV) And they that did eat were four thousand men, beside women and children.

39 (HEM) וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃
39 (UKJV) And he sent away the multitude, and took ship, and came into the coasts of Magdala.


Mt 15, 1-39





Verš 32
ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃
Mk 8:1 - ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃

Verš 1
אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
Mk 7:1 - ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃

Verš 4
כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
Ex 20:12 - כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃
Dt 5:16 - כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃
Ef 6:2 - כבד את אביך ואת אמך זאת היא המצוה הראשונה אשר לה ההבטחה׃
Ex 21:17 - ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
Lv 20:9 - כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃
Prís 20:20 - מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך׃

Verš 6
ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃
Mk 7:13 - ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃
1Tim 4:3 - אסרים לקחת אשה ומנעים ממיני מאכל אשר בראם האלהים שיאכלות בתודה המאמינים וידעי האמת׃
2Tim 3:2 - כי יהיו האנשים אהבי עצמם ואהבי בצע והוללים וגאים ומגדפים וממרים באבותם וכפויי טובה ולא חסידים׃

Verš 8
העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
Iz 29:13 - ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃
Ez 33:31 - ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך׃
Mk 7:6 - ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

Verš 9
ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
Mk 7:6 - ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
Kol 2:18 - אל תתנו לאיש לעקב אתכם על ידי שפלות רוח ועבודה מלאכים המהלך בדברים אשר לא ראו עיניו ומלא רוח גאוה על לא דבר משכל בשרו׃
Kol 2:20 - לכן אם מתם עם המשיח ליסודת העולם למה תשתעבדו לחקים כאלו עדכם חיים בעולם׃
Kol 2:22 - והם כלם לכליון בתשמישם לפי מצות אנשים ולמודיהם׃

Verš 10
ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃
Mk 7:14 - ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃

Verš 11
לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
Sk 10:15 - ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃
Rim 14:17 - כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃
Rim 14:20 - אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃
Tít 1:15 - הן הכל טהור לטהורים אבל לנטמאים ולאינם מאמינים אין דבר טהור כי נטמאה גם דעתם גם רוחם׃

Verš 13
ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃
Jn 15:2 - כל שריג בי אשר איננו עשה פרי יסירנו ואשר יעשה פרי יטהרנו להרבות את פריו׃

Verš 14
הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃
Iz 42:19 - מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה׃
Lk 6:39 - וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃

Verš 15
ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃
Mk 7:17 - ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃

Verš 19
כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
Gn 6:5 - וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃
Gn 8:21 - וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃
Prís 6:14 - תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃
Jer 17:9 - עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃

Verš 21
ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃
Mk 7:24 - ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃

Verš 24
ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
Mt 10:6 - כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
Sk 13:46 - אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים׃

Verš 36
ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
1Sam 9:13 - כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו׃

Verš 29
ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃
Mk 7:31 - וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃

Verš 30
ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃
Iz 29:18 - ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה׃
Iz 35:5 - אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה׃
Mt 11:5 - עורים ראים ופסחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעין ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם׃
Lk 7:22 - ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃

Mt 15,1-20 - Mk 7, 1–23.

Mt 15,2 - "Obyčaje otcov" znamená všelijaké predpisy, popridávané k Mojžišovmu zákonu. Boli to výslovne ľudské predpisy, ktoré zachovávanie zákona neobyčajne sťažovali. Ježiš vytýka, že kvôli predpisom nezachovávajú zákon.

Mt 15,4 - Ex 20, 12; 21, 17; Dt 5, 16.

Mt 15,5-6 - V Kristových časoch Židia mali vo zvyku sľubom venovať Bohu to, čo mali dávať na výživu rodičom. Tak sa syn mohol zbaviť povinnosti vydržiavať svojich rodičov a mohol im odoprieť všetku hmotnú podporu. Takýto sľub Židia pokladali za silnejší ako prirodzenú povinnosť starať sa o rodičov. Kristus takéto počínanie odsudzuje.

Mt 15,8 - Iz 29, 13.

Mt 15,11 - Ježiš učí, že človeka môže naozaj poškvrniť iba hriech, ktorého koreň väzí v neposlušnosti a v zlej žiadostivosti srdca. "Srdce" (v. 18) sa tu berie v semitskom chápaní ako sídlo rozumu a vôle, teda myseľ, duch, vnútro.

Mt 15,14 - Lk 6, 39.

Mt 15,21-28 - Mk 7, 24–30.

Mt 15,32-39 - Mk 8, 1–10.