Evanjelium podľa Matúša

1 (HEM) אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
1 ----
1 (RIV) Allora s’accostarono a Gesù dei Farisei e degli scribi venuti da Gerusalemme, e gli dissero:

2 (HEM) ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃
2 ----
2 (RIV) Perché i tuoi discepoli trasgrediscono la tradizione degli antichi? poiché non si lavano le mani quando prendono cibo.

3 (HEM) ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃
3 ----
3 (RIV) Ma egli rispose loro: E voi, perché trasgredite il comandamento di Dio a motivo della vostra tradizione?

4 (HEM) כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
4 ----
4 (RIV) Dio, infatti, ha detto: Onora tuo padre e tua madre; e: Chi maledice padre o madre sia punito di morte; voi, invece, dite:

5 (HEM) ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃
5 ----
5 (RIV) Se uno dice a suo padre o a sua madre: Quello con cui potrei assisterti è offerta a Dio,

6 (HEM) ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃
6 ----
6 (RIV) egli non è più obbligato ad onorar suo padre o sua madre. E avete annullata la parola di Dio a cagion della vostra tradizione.

7 (HEM) חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃
7 ----
7 (RIV) Ipocriti, ben profetò Isaia di voi quando disse:

8 (HEM) העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
8 ----
8 (RIV) Questo popolo mi onora con le labbra, ma il cuor loro e lontano da me.

9 (HEM) ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
9 ----
9 (RIV) Ma invano mi rendono il loro culto, insegnando dottrine che son precetti d’uomini.

10 (HEM) ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃
10 ----
10 (RIV) E chiamata a sé la moltitudine, disse loro: Ascoltate e intendete:

11 (HEM) לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
11 ----
11 (RIV) Non è quel che entra nella bocca che contamina l’uomo; ma quel che esce dalla bocca, ecco quel che contamina l’uomo.

12 (HEM) ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
12 ----
12 (RIV) Allora i suoi discepoli, accostatisi, gli dissero: Sai tu che i Farisei, quand’hanno udito questo discorso, ne son rimasti scandalizzati?

13 (HEM) ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃
13 ----
13 (RIV) Ed egli rispose loro: Ogni pianta che il Padre mio celeste non ha piantata, sarà sradicata.

14 (HEM) הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃
14 ----
14 (RIV) Lasciateli; sono ciechi, guide di ciechi; or se un cieco guida un altro cieco, ambedue cadranno nella fossa.

15 (HEM) ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃
15 ----
15 (RIV) Pietro allora prese a dirgli: Spiegaci la parabola.

16 (HEM) ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃
16 ----
16 (RIV) E Gesù disse: Siete anche voi tuttora privi d’intendimento?

17 (HEM) העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃
17 ----
17 (RIV) Non capite voi che tutto quello che entra nella bocca va nel ventre ed è gittato fuori nella latrina?

18 (HEM) אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃
18 ----
18 (RIV) Ma quel che esce dalla bocca viene dal cuore, ed e quello che contamina l’uomo.

19 (HEM) כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
19 ----
19 (RIV) Poiché dal cuore vengono pensieri malvagi, omicidi, adulteri, fornicazioni, furti, false testimonianze, diffamazioni.

20 (HEM) אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃
20 ----
20 (RIV) Queste son le cose che contaminano l’uomo; ma il mangiare con le mani non lavate non contamina l’uomo.

21 (HEM) ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃
21 ----
21 (RIV) E partitosi di là, Gesù si ritirò nelle parti di Tiro e di Sidone.

22 (HEM) והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃
22 ----
22 (RIV) Quand’ecco, una donna cananea di que’ luoghi venne fuori e si mise a gridare: Abbi pietà di me, Signore, figliuol di Davide; la mia figliuola è gravemente tormentata da un demonio.

23 (HEM) והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃
23 ----
23 (RIV) Ma egli non le rispose parola. E i suoi discepoli, accostatisi, lo pregavano dicendo: Licenziala, perché ci grida dietro.

24 (HEM) ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
24 ----
24 (RIV) Ma egli rispose: Io non sono stato mandato che alle pecore perdute della casa d’Israele.

25 (HEM) והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃
25 ----
25 (RIV) Ella però venne e gli si prostrò dinanzi, dicendo: Signore, aiutami!

26 (HEM) ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
26 ----
26 (RIV) Ma egli rispose: Non è bene prendere il pan de’ figliuoli per buttarlo ai cagnolini.

27 (HEM) ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃
27 ----
27 (RIV) Ma ella disse: Dici bene, Signore; eppure anche i cagnolini mangiano dei minuzzoli che cadono dalla tavola dei lor padroni.

28 (HEM) ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
28 ----
28 (RIV) Allora Gesù le disse: O donna, grande è la tua fede; ti sia fatto come vuoi. E da quell’ora la sua figliuola fu guarita.

29 (HEM) ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃
29 ----
29 (RIV) Partitosi di là, Gesù venne presso al mar di Galilea; e, salito sul monte, si pose quivi a sedere.

30 (HEM) ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃
30 ----
30 (RIV) E gli si accostarono molte turbe che avean seco degli zoppi, dei ciechi, de’ muti, degli storpi e molti altri malati; li deposero a’ suoi piedi, e Gesù li guarì;

31 (HEM) ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃
31 ----
31 (RIV) talché la folla restò ammirata a veder che i muti parlavano, che gli storpi eran guariti, che gli zoppi camminavano, che i ciechi vedevano, e ne dette gloria all’Iddio d’Israele.

32 (HEM) ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃
32 ----
32 (RIV) E Gesù, chiamati a sé i suoi discepoli, disse: Io ho pietà di questa moltitudine; poiché già da tre giorni sta con me e non ha da mangiare; e non voglio rimandarli digiuni, che talora non vengano meno per via.

33 (HEM) ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃
33 ----
33 (RIV) E i discepoli gli dissero: Donde potremmo avere, in un luogo deserto, tanti pani da saziare così gran folla?

34 (HEM) ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃
34 ----
34 (RIV) E Gesù chiese loro: Quanti pani avete? Ed essi risposero: Sette e pochi pescetti.

35 (HEM) ויצו את המון העם לשבת לארץ׃
35 ----
35 (RIV) Allora egli ordinò alla folla di accomodarsi per terra.

36 (HEM) ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
36 ----
36 (RIV) Poi prese i sette pani ed i pesci; e dopo aver rese grazie, li spezzò e diede ai discepoli, e i discepoli alle folle.

37 (HEM) ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃
37 ----
37 (RIV) E tutti mangiarono e furon saziati; e de’ pezzi avanzati si levaron sette panieri pieni.

38 (HEM) והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
38 ----
38 (RIV) Or quelli che aveano mangiato erano quattromila persone, senza contare le donne e i fanciulli.

39 (HEM) וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃
39 ----
39 (RIV) E, licenziate le turbe, Gesù entrò nella barca e venne al paese di Magadan.