Verš 32
ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃
Mk 8:1 - ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃
Verš 1
אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
Mk 7:1 - ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃
Verš 4
כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
Ex 20:12 - כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃
Dt 5:16 - כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃
Ef 6:2 - כבד את אביך ואת אמך זאת היא המצוה הראשונה אשר לה ההבטחה׃
Ex 21:17 - ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
Lv 20:9 - כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃
Prís 20:20 - מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך׃
Verš 6
ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃
Mk 7:13 - ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃
1Tim 4:3 - אסרים לקחת אשה ומנעים ממיני מאכל אשר בראם האלהים שיאכלות בתודה המאמינים וידעי האמת׃
2Tim 3:2 - כי יהיו האנשים אהבי עצמם ואהבי בצע והוללים וגאים ומגדפים וממרים באבותם וכפויי טובה ולא חסידים׃
Verš 8
העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
Iz 29:13 - ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃
Ez 33:31 - ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך׃
Mk 7:6 - ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
Verš 9
ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
Mk 7:6 - ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
Kol 2:18 - אל תתנו לאיש לעקב אתכם על ידי שפלות רוח ועבודה מלאכים המהלך בדברים אשר לא ראו עיניו ומלא רוח גאוה על לא דבר משכל בשרו׃
Kol 2:20 - לכן אם מתם עם המשיח ליסודת העולם למה תשתעבדו לחקים כאלו עדכם חיים בעולם׃
Kol 2:22 - והם כלם לכליון בתשמישם לפי מצות אנשים ולמודיהם׃
Verš 10
ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃
Mk 7:14 - ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃
Verš 11
לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
Sk 10:15 - ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃
Rim 14:17 - כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃
Rim 14:20 - אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃
Tít 1:15 - הן הכל טהור לטהורים אבל לנטמאים ולאינם מאמינים אין דבר טהור כי נטמאה גם דעתם גם רוחם׃
Verš 13
ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃
Jn 15:2 - כל שריג בי אשר איננו עשה פרי יסירנו ואשר יעשה פרי יטהרנו להרבות את פריו׃
Verš 14
הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃
Iz 42:19 - מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה׃
Lk 6:39 - וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃
Verš 15
ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃
Mk 7:17 - ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃
Verš 19
כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
Gn 6:5 - וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃
Gn 8:21 - וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃
Prís 6:14 - תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃
Jer 17:9 - עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃
Verš 21
ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃
Mk 7:24 - ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃
Verš 24
ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
Mt 10:6 - כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
Sk 13:46 - אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים׃
Verš 36
ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
1Sam 9:13 - כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו׃
Verš 29
ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃
Mk 7:31 - וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃
Verš 30
ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃
Iz 29:18 - ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה׃
Iz 35:5 - אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה׃
Mt 11:5 - עורים ראים ופסחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעין ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם׃
Lk 7:22 - ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃
Mt 15,1-20 - Mk 7, 1–23.
Mt 15,2 - "Obyčaje otcov" znamená všelijaké predpisy, popridávané k Mojžišovmu zákonu. Boli to výslovne ľudské predpisy, ktoré zachovávanie zákona neobyčajne sťažovali. Ježiš vytýka, že kvôli predpisom nezachovávajú zákon.
Mt 15,4 - Ex 20, 12; 21, 17; Dt 5, 16.
Mt 15,5-6 - V Kristových časoch Židia mali vo zvyku sľubom venovať Bohu to, čo mali dávať na výživu rodičom. Tak sa syn mohol zbaviť povinnosti vydržiavať svojich rodičov a mohol im odoprieť všetku hmotnú podporu. Takýto sľub Židia pokladali za silnejší ako prirodzenú povinnosť starať sa o rodičov. Kristus takéto počínanie odsudzuje.
Mt 15,8 - Iz 29, 13.
Mt 15,11 - Ježiš učí, že človeka môže naozaj poškvrniť iba hriech, ktorého koreň väzí v neposlušnosti a v zlej žiadostivosti srdca. "Srdce" (v. 18) sa tu berie v semitskom chápaní ako sídlo rozumu a vôle, teda myseľ, duch, vnútro.
Mt 15,14 - Lk 6, 39.
Mt 15,21-28 - Mk 7, 24–30.
Mt 15,32-39 - Mk 8, 1–10.
