Evanjelium podľa Matúša

1 (HEM) ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃
1 (LS) Ce même jour, Jésus sortit de la maison, et s'assit au bord de la mer.

2 (HEM) ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃
2 (LS) Une grande foule s'étant assemblée auprès de lui, il monta dans une barque, et il s'assit. Toute la foule se tenait sur le rivage.

3 (HEM) וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃
3 (LS) Il leur parla en paraboles sur beaucoup de choses, et il dit: Un semeur sortit pour semer.

4 (HEM) ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃
4 (LS) Comme il semait, une partie de la semence tomba le long du chemin: les oiseaux vinrent, et la mangèrent.

5 (HEM) ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃
5 (LS) Une autre partie tomba dans les endroits pierreux, où elle n'avait pas beaucoup de terre: elle leva aussitôt, parce qu'elle ne trouva pas un sol profond;

6 (HEM) ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃
6 (LS) mais, quand le soleil parut, elle fut brûlée et sécha, faute de racines.

7 (HEM) ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃
7 (LS) Une autre partie tomba parmi les épines: les épines montèrent, et l'étouffèrent.

8 (HEM) ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
8 (LS) Une autre partie tomba dans la bonne terre: elle donna du fruit, un grain cent, un autre soixante, un autre trente.

9 (HEM) מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
9 (LS) Que celui qui a des oreilles pour entendre entende.

10 (HEM) ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃
10 (LS) Les disciples s'approchèrent, et lui dirent: Pourquoi leur parles-tu en paraboles?

11 (HEM) ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃
11 (LS) Jésus leur répondit: Parce qu'il vous a été donné de connaître les mystères du royaume des cieux, et que cela ne leur a pas été donné.

12 (HEM) כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
12 (LS) Car on donnera à celui qui a, et il sera dans l'abondance, mais à celui qui n'a pas on ôtera même ce qu'il a.

13 (HEM) על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃
13 (LS) C'est pourquoi je leur parle en paraboles, parce qu'en voyant ils ne voient point, et qu'en entendant ils n'entendent ni ne comprennent.

14 (HEM) ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃
14 (LS) Et pour eux s'accomplit cette prophétie d'Esaïe: Vous entendrez de vos oreilles, et vous ne comprendrez point; Vous regarderez de vos yeux, et vous ne verrez point.

15 (HEM) כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃
15 (LS) Car le coeur de ce peuple est devenu insensible; Ils ont endurci leurs oreilles, et ils ont fermé leurs yeux, De peur qu'ils ne voient de leurs yeux, qu'ils n'entendent de leurs oreilles, Qu'ils ne comprennent de leur coeur, Qu'ils ne se convertissent, et que je ne les guérisse.

16 (HEM) ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃
16 (LS) Mais heureux sont vos yeux, parce qu'ils voient, et vos oreilles, parce qu'elles entendent!

17 (HEM) כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃
17 (LS) Je vous le dis en vérité, beaucoup de prophètes et de justes ont désiré voir ce que vous voyez, et ne l'ont pas vu, entendre ce que vous entendez, et ne l'ont pas entendu.

18 (HEM) לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃
18 (LS) Vous donc, écoutez ce que signifie la parabole du semeur.

19 (HEM) כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃
19 (LS) Lorsqu'un homme écoute la parole du royaume et ne la comprend pas, le malin vient et enlève ce qui a été semé dans son coeur: cet homme est celui qui a reçu la semence le long du chemin.

20 (HEM) והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃
20 (LS) Celui qui a reçu la semence dans les endroits pierreux, c'est celui qui entend la parole et la reçoit aussitôt avec joie;

21 (HEM) אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃
21 (LS) mais il n'a pas de racines en lui-même, il manque de persistance, et, dès que survient une tribulation ou une persécution à cause de la parole, il y trouve une occasion de chute.

22 (HEM) והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃
22 (LS) Celui qui a reçu la semence parmi les épines, c'est celui qui entend la parole, mais en qui les soucis du siècle et la séduction des richesses étouffent cette parole, et la rendent infructueuse.

23 (HEM) והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
23 (LS) Celui qui a reçu la semence dans la bonne terre, c'est celui qui entend la parole et la comprend; il porte du fruit, et un grain en donne cent, un autre soixante, un autre trente.

24 (HEM) וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃
24 (LS) Il leur proposa une autre parabole, et il dit: Le royaume des cieux est semblable à un homme qui a semé une bonne semence dans son champ.

25 (HEM) ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃
25 (LS) Mais, pendant que les gens dormaient, son ennemi vint, sema de l'ivraie parmi le blé, et s'en alla.

26 (HEM) וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃
26 (LS) Lorsque l'herbe eut poussé et donné du fruit, l'ivraie parut aussi.

27 (HEM) ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃
27 (LS) Les serviteurs du maître de la maison vinrent lui dire: Seigneur, n'as-tu pas semé une bonne semence dans ton champ? D'où vient donc qu'il y a de l'ivraie?

28 (HEM) ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃
28 (LS) Il leur répondit: C'est un ennemi qui a fait cela. Et les serviteurs lui dirent: Veux-tu que nous allions l'arracher?

29 (HEM) ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃
29 (LS) Non, dit-il, de peur qu'en arrachant l'ivraie, vous ne déraciniez en même temps le blé.

30 (HEM) הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
30 (LS) Laissez croître ensemble l'un et l'autre jusqu'à la moisson, et, à l'époque de la moisson, je dirai aux moissonneurs: Arrachez d'abord l'ivraie, et liez-la en gerbes pour la brûler, mais amassez le blé dans mon grenier.

31 (HEM) וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃
31 (LS) Il leur proposa une autre parabole, et il dit: Le royaume des cieux est semblable à un grain de sénevé qu'un homme a pris et semé dans son champ.

32 (HEM) והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
32 (LS) C'est la plus petite de toutes les semences; mais, quand il a poussé, il est plus grand que les légumes et devient un arbre, de sorte que les oiseaux du ciel viennent habiter dans ses branches.

33 (HEM) וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
33 (LS) Il leur dit cette autre parabole: Le royaume des cieux est semblable à du levain qu'une femme a pris et mis dans trois mesures de farine, jusqu'à ce que la pâte soit toute levée.

34 (HEM) כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃
34 (LS) Jésus dit à la foule toutes ces choses en paraboles, et il ne lui parlait point sans parabole,

35 (HEM) למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
35 (LS) afin que s'accomplît ce qui avait été annoncé par le prophète: J'ouvrirai ma bouche en paraboles, Je publierai des choses cachées depuis la création du monde.

36 (HEM) אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃
36 (LS) Alors il renvoya la foule, et entra dans la maison. Ses disciples s'approchèrent de lui, et dirent: Explique-nous la parabole de l'ivraie du champ.

37 (HEM) ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃
37 (LS) Il répondit: Celui qui sème la bonne semence, c'est le Fils de l'homme;

38 (HEM) והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃
38 (LS) le champ, c'est le monde; la bonne semence, ce sont les fils du royaume; l'ivraie, ce sont les fils du malin;

39 (HEM) והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃
39 (LS) l'ennemi qui l'a semée, c'est le diable; la moisson, c'est la fin du monde; les moissonneurs, ce sont les anges.

40 (HEM) והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃
40 (LS) Or, comme on arrache l'ivraie et qu'on la jette au feu, il en sera de même à la fin du monde.

41 (HEM) בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃
41 (LS) Le Fils de l'homme enverra ses anges, qui arracheront de son royaume tous les scandales et ceux qui commettent l'iniquité:

42 (HEM) והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
42 (LS) et ils les jetteront dans la fournaise ardente, où il y aura des pleurs et des grincements de dents.

43 (HEM) אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
43 (LS) Alors les justes resplendiront comme le soleil dans le royaume de leur Père. Que celui qui a des oreilles pour entendre entende.

44 (HEM) עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
44 (LS) Le royaume des cieux est encore semblable à un trésor caché dans un champ. L'homme qui l'a trouvé le cache; et, dans sa joie, il va vendre tout ce qu'il a, et achète ce champ.

45 (HEM) עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃
45 (LS) Le royaume des cieux est encore semblable à un marchand qui cherche de belles perles.

46 (HEM) וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
46 (LS) Il a trouvé une perle de grand prix; et il est allé vendre tout ce qu'il avait, et l'a achetée.

47 (HEM) עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃
47 (LS) Le royaume des cieux est encore semblable à un filet jeté dans la mer et ramassant des poissons de toute espèce.

48 (HEM) וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃
48 (LS) Quand il est rempli, les pêcheurs le tirent; et, après s'être assis sur le rivage, ils mettent dans des vases ce qui est bon, et ils jettent ce qui est mauvais.

49 (HEM) כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃
49 (LS) Il en sera de même à la fin du monde. Les anges viendront séparer les méchants d'avec les justes,

50 (HEM) והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
50 (LS) et ils les jetteront dans la fournaise ardente, où il y aura des pleurs et des grincements de dents.

51 (HEM) ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃
51 (LS) Avez-vous compris toutes ces choses? -Oui, répondirent-ils.

52 (HEM) ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃
52 (LS) Et il leur dit: C'est pourquoi, tout scribe instruit de ce qui regarde le royaume des cieux est semblable à un maître de maison qui tire de son trésor des choses nouvelles et des choses anciennes.

53 (HEM) ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃
53 (LS) Lorsque Jésus eut achevé ces paraboles, il partit de là.

54 (HEM) ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃
54 (LS) S'étant rendu dans sa patrie, il enseignait dans la synagogue, de sorte que ceux qui l'entendirent étaient étonnés et disaient: D'où lui viennent cette sagesse et ces miracles?

55 (HEM) הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃
55 (LS) N'est-ce pas le fils du charpentier? n'est-ce pas Marie qui est sa mère? Jacques, Joseph, Simon et Jude, ne sont-ils pas ses frères?

56 (HEM) ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃
56 (LS) et ses soeurs ne sont-elles pas toutes parmi nous? D'où lui viennent donc toutes ces choses?

57 (HEM) ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃
57 (LS) Et il était pour eux une occasion de chute. Mais Jésus leur dit: Un prophète n'est méprisé que dans sa patrie et dans sa maison.

58 (HEM) ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃
58 (LS) Et il ne fit pas beaucoup de miracles dans ce lieu, à cause de leur incrédulité.