Kniha proroka Nahum

1 (HEM) משא נינוה ספר חזון נחום האלקשי׃
1 (WLC) מַשָּׂ֖א נִֽינְוֵ֑ה סֵ֧פֶר חֲזֹ֛ון נַח֖וּם הָאֶלְקֹשִֽׁי׃
1 (RIV) Oracolo relativo a Ninive; libro della visione di Nahum d’Elkosh.

2 (HEM) אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו׃
2 (WLC) אֵ֣ל קַנֹּ֤וא וְנֹקֵם֙ יְהוָ֔ה נֹקֵ֥ם יְהוָ֖ה וּבַ֣עַל חֵמָ֑ה נֹקֵ֤ם יְהוָה֙ לְצָרָ֔יו וְנֹוטֵ֥ר ה֖וּא לְאֹיְבָֽיו׃
2 (RIV) L’Eterno è un Dio geloso e vendicatore; L’Eterno è vendicatore e pieno di furore; l’Eterno si vendica dei suoi avversari, e serba il cruccio per i suoi nemici.

3 (HEM) יהוה ארך אפים וגדול כח ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו׃
3 (WLC) יְהֹוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ [וּגְדֹול־ כ] (וּגְדָל־כֹּ֔חַ ק) וְנַקֵּ֖ה לֹ֣א יְנַקֶּ֑ה יְהוָ֗ה בְּסוּפָ֤ה וּבִשְׂעָרָה֙ דַּרְכֹּ֔ו וְעָנָ֖ן אֲבַ֥ק רַגְלָֽיו׃
3 (RIV) L’Eterno è lento all’ira, è grande in forza, ma non tiene il colpevole per innocente. L’Eterno cammina nel turbine e nella tempesta, e le nuvole son la polvere de’ suoi piedi.

4 (HEM) גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל׃
4 (WLC) גֹּועֵ֤ר בַּיָּם֙ וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ וְכָל־הַנְּהָרֹ֖ות הֶֽחֱרִ֑יב אֻמְלַ֤ל בָּשָׁן֙ וְכַרְמֶ֔ל וּפֶ֥רַח לְבָנֹ֖ון אֻמְלָֽל׃
4 (RIV) Egli sgrida il mare e lo prosciuga, dissecca tutti i fiumi. Basan langue, langue il Carmelo, e langue il fiore del Libano.

5 (HEM) הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃
5 (WLC) הָרִים֙ רָעֲשׁ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ וְהַגְּבָעֹ֖ות הִתְמֹגָ֑גוּ וַתִּשָּׂ֤א הָאָ֙רֶץ֙ מִפָּנָ֔יו וְתֵבֵ֖ל וְכָל־יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃
5 (RIV) I monti tremano davanti a lui, si struggono i colli; la terra si solleva alla sua presenza, e il mondo con tutti i suoi abitanti.

6 (HEM) לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃
6 (WLC) לִפְנֵ֤י זַעְמֹו֙ מִ֣י יַֽעֲמֹ֔וד וּמִ֥י יָק֖וּם בַּחֲרֹ֣ון אַפֹּ֑ו חֲמָתֹו֙ נִתְּכָ֣ה כָאֵ֔שׁ וְהַצֻּרִ֖ים נִתְּצ֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃
6 (RIV) Chi può reggere davanti alla sua indignazione? Chi può sussistere sotto l’ardore della sua ira? Il suo furore si spande come fuoco, e le scoscendono davanti a lui.

7 (HEM) טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו׃
7 (WLC) טֹ֣וב יְהוָ֔ה לְמָעֹ֖וז בְּיֹ֣ום צָרָ֑ה וְיֹדֵ֖עַ חֹ֥סֵי בֹֽו׃
7 (RIV) L’Eterno è buono; è una fortezza nel giorno della distretta, ed egli conosce quelli che si rifugiano in lui.

8 (HEM) ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדף חשך׃
8 (WLC) וּבְשֶׁ֣טֶף עֹבֵ֔ר כָּלָ֖ה יַעֲשֶׂ֣ה מְקֹומָ֑הּ וְאֹיְבָ֖יו יְרַדֶּף־חֹֽשֶׁךְ ׃
8 (RIV) Ma con una irrompente inondazione egli farà una totale distruzione del luogo ov’è Ninive, e inseguirà i propri nemici fin nelle tenebre.

9 (HEM) מה תחשבון אל יהוה כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה׃
9 (WLC) מַה־תְּחַשְּׁבוּן֙ אֶל־יְהוָ֔ה כָּלָ֖ה ה֣וּא עֹשֶׂ֑ה לֹֽא־תָק֥וּם פַּעֲמַ֖יִם צָרָֽה׃
9 (RIV) Che meditate voi contro l’Eterno? Egli farà una distruzione totale; la distretta non sorgerà due volte.

10 (HEM) כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃
10 (WLC) כִּ֚י עַד־סִירִ֣ים סְבֻכִ֔ים וּכְסָבְאָ֖ם סְבוּאִ֑ים אֻ֨כְּל֔וּ כְּקַ֥שׁ יָבֵ֖שׁ מָלֵֽא׃
10 (RIV) Poiché fossero pur intrecciati come spine e fradici pel vino ingollato, saran divorati del tutto, come stoppia secca.

11 (HEM) ממך יצא חשב על יהוה רעה יעץ בליעל׃
11 (WLC) מִמֵּ֣ךְ יָצָ֔א חֹשֵׁ֥ב עַל־יְהוָ֖ה רָעָ֑ה יֹעֵ֖ץ בְּלִיָּֽעַל׃ ס
11 (RIV) Da te è uscito colui che ha meditato del male contro l’Eterno, che ha macchinato scelleratezze.

12 (HEM) כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד׃
12 (WLC) כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם־שְׁלֵמִים֙ וְכֵ֣ן רַבִּ֔ים וְכֵ֥ן נָגֹ֖זּוּ וְעָבָ֑ר וְעִ֨נִּתִ֔ךְ לֹ֥א אֲעַנֵּ֖ךְ עֹֽוד׃
12 (RIV) Così parla l’Eterno: Anche se in piena forza e numerosi, saranno falciati e scompariranno, e s’io t’ho afflitta non t’affliggerò più.

13 (HEM) ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק׃
13 (WLC) וְעַתָּ֕ה אֶשְׁבֹּ֥ר מֹטֵ֖הוּ מֵֽעָלָ֑יִךְ וּמֹוסְרֹתַ֖יִךְ אֲנַתֵּֽק׃
13 (RIV) Ora spezzerò il suo giogo d’addosso a te, e infrangerò i tuoi legami.

14 (HEM) וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך כי קלות׃
14 (WLC) וְצִוָּ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ יְהוָ֔ה לֹֽא־יִזָּרַ֥ע מִשִּׁמְךָ֖ עֹ֑וד מִבֵּ֨ית אֱלֹהֶ֜יךָ אַכְרִ֨ית פֶּ֧סֶל וּמַסֵּכָ֛ה אָשִׂ֥ים קִבְרֶ֖ךָ כִּ֥י קַלֹּֽותָ׃ פ
14 (RIV) E quanto a te, popolo di Ninive, l’Eterno ha dato quest’ordine: Che non vi sia più posterità del tuo nome; io sterminerò dalla casa delle tue divinità le immagini scolpite e le immagini fuse; io ti preparerò la tomba perché sei divenuto spregevole.

15 (HEM) הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל כלה נכרת׃
15 ----
15 (RIV) Ecco, sui monti, i piedi di colui che reca buone novelle, che annunzia la pace! Celebra le tue feste, o Giuda, sciogli i tuoi voti; poiché lo scellerato non passerà più in mezzo a te; egli è sterminato interamente.