Kniha Levitikus

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Lv 25, 1-55

1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃ 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃ 3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃ 4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃ 5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃ 6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃ 7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃ 8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃ 9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם׃ 10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו׃ 11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה׃ 12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה׃ 13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו׃ 14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃ 15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך׃ 16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃ 17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃ 18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח׃ 19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃ 20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃ 21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים׃ 22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃ 23 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃ 24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃ 25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃ 26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃ 27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו׃ 28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃ 29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃ 30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃ 31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא׃ 32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃ 33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃ 34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם׃ 35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃ 36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃ 37 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃ 38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃ 39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃ 40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך׃ 41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃ 42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃ 43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃ 44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃ 45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃ 46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך׃ 47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃ 48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו׃ 49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל׃ 50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃ 51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃ 52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃ 53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך׃ 54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃ 55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

Verš 2

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃

Ex 23:10 - ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה׃

Verš 43

לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃

Ef 6:9 - ואתם האדנים ככה תעשו גם להם חדלו מגער בם וידעתם כי גם עליכם יש אדון בשמים ואין לפניו משא פנים׃

Kol 4:1 - אתם האדנים תנו לעבדיכם הישר והשוה ודעו כי גם אתם יש לכם אדון בשמים׃

Verš 36

אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃

Ex 22:25 - אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך׃

Dt 23:19 - לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך׃

Prís 28:8 - מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו׃

Ez 18:8 - בנשך לא יתן ותרבית לא יקח מעול ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש׃

Ez 22:12 - שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃

Verš 39

וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃

Ex 21:2 - כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם׃

Dt 15:12 - כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך׃

Jer 34:14 - מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את אזנם׃

Lv 25,1-7 - Ako siedmy deň bol zasvätený Pánovi a ako sa slávil vždy väčšmi prvý deň v siedmom mesiaci, tak aj každý siedmy rok bol zvlášť zasvätený Pánovi. V tento rok každý pozemok a roľa mala odpočívať, nemala sa obrábať, aby sa tým naznačilo, že Pán je majiteľom všetkého.

Lv 25,8-55 - Jubilejný alebo milostivý rok slávil sa po 49. roku, a to počnúc Dňom zmierenia. Ohlasoval sa trúbením na baraních rohoch. Odtiaľ je aj jeho pomenovanie: jóbél-baran. Jubilejný rok sa začínal 10. dňom siedmeho mesiaca (tišri). V tento rok pôda a všetko na poli odpočívalo ako v sobotňajší rok. V jubilejný rok vracali sa domy a pole predchádzajúcemu majiteľovi, ktorý ich bol predtým pre svoju chudobu predal. Izraelita nemohol natrvalo predať svoj majetok. Predávalo sa len úžitkové právo, a to len do najbližšieho jubilejného roku (v. 16). Jubilejným rokom Pán pripomínal Izraelitom, že zasľúbená zem je majetkom jeho a že on ju daroval svojmu vyvolenému národu. – Nevracali sa domy a pole, ktoré sľubom boli venované Bohu a ktoré neboli vykúpené pred jubilejným rokom (v. 17–21), domy v ohradených mestách, čo do roka po odpredaji neboli vykúpené. V jubilejný rok prepúšťali na slobodu otrokov židovského pôvodu. Preto sa tento rok volal aj "rokom slobody" (Ez 46,17). Napokon odpúšťali sa tiež dlhy, za ktoré dlžník bol prinútený dať svoje pole do zálohu, alebo za ktoré sám seba dal do otroctva.