Kniha proroka Ozeáša

1 (HEM) אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃
1 (WLC) וְֽ֠הָיָה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ כְּחֹ֣ול הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִמַּ֖ד וְלֹ֣א יִסָּפֵ֑ר וְֽ֠הָיָה בִּמְקֹ֞ום אֲשֶׁר־יֵאָמֵ֤ר לָהֶם֙ לֹֽא־עַמִּ֣י אַתֶּ֔ם יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי׃
1 (ROH) Povedzte mojim bratom: Ammi , a svojim sestrám: Rucháma .

2 (HEM) ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה׃
2 (WLC) וְ֠נִקְבְּצוּ בְּנֵֽי־יְהוּדָ֤ה וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ יַחְדָּ֔ו וְשָׂמ֥וּ לָהֶ֛ם רֹ֥אשׁ אֶחָ֖ד וְעָל֣וּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י גָדֹ֖ול יֹ֥ום יִזְרְעֶֽאל׃
2 (ROH) Pravoťte sa so svojou materou, pravoťte! Lebo ona nie je mojou ženou, ani ja nie som jej mužom. A nech odstráni svoje smilstvá so svojej tvári a svoje cudzoložstvá zpomedzi svojich pŕs,

3 (HEM) פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃
3 (WLC) אִמְר֥וּ לַאֲחֵיכֶ֖ם עַמִּ֑י וְלַאֲחֹֽותֵיכֶ֖ם רֻחָֽמָה׃
3 (ROH) aby som ju nevyzliekol do naha a nepostavil ju takú, jaká bola v deň, v ktorý sa narodila, a učinil by som ju podobnou púšti a urobil by som ju podobnou vypráhlej zemi a umoril by som ju smädom.

4 (HEM) ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה׃
4 (WLC) רִ֤יבוּ בְאִמְּכֶם֙ רִ֔יבוּ כִּֽי־הִיא֙ לֹ֣א אִשְׁתִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹ֣א אִישָׁ֑הּ וְתָסֵ֤ר זְנוּנֶ֙יהָ֙ מִפָּנֶ֔יה וְנַאֲפוּפֶ֖יהָ מִבֵּ֥ין שָׁדֶֽיהָ׃
4 (ROH) A nezľutoval by som sa ani nad jej synmi, pretože sú synmi zo smilstva.

5 (HEM) כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃
5 (WLC) פֶּן־אַפְשִׁיטֶ֣נָּה עֲרֻמָּ֔ה וְהִ֨צַּגְתִּ֔יהָ כְּיֹ֖ום הִוָּֽלְדָ֑הּ וְשַׂמְתִּ֣יהָ כַמִּדְבָּ֗ר וְשַׁתִּ֙הָ֙ כְּאֶ֣רֶץ צִיָּ֔ה וַהֲמִתִּ֖יהָ בַּצָּמָֽא׃
5 (ROH) Lebo ich mater smilnila, hanebnosť páchala tá, ktorá ich počala, pretože povedala: Pojdem za svojimi milencami, ktorí mi dávajú môj chlieb a moju vodu, moju vlnu a môj ľan, môj olej a moje nápoje.

6 (HEM) לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃
6 (WLC) וְאֶת־בָּנֶ֖יהָ לֹ֣א אֲרַחֵ֑ם כִּֽי־בְנֵ֥י זְנוּנִ֖ים הֵֽמָּה׃
6 (ROH) Preto hľa, opletiem tvoju cestu tŕnim a ohradím ju ohradou. A nenajde svojich chodníkov.

7 (HEM) ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃
7 (WLC) כִּ֤י זָֽנְתָה֙ אִמָּ֔ם הֹבִ֖ישָׁה הֹֽורָתָ֑ם כִּ֣י אָמְרָ֗ה אֵלְכָ֞ה אַחֲרֵ֤י מְאַהֲבַי֙ נֹתְנֵ֤י לַחְמִי֙ וּמֵימַ֔י צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י שַׁמְנִ֖י וְשִׁקּוּיָֽי׃
7 (ROH) A bude honiť svojich milencov, ale ich nedostihne, bude ich hľadať, ale nenajde. A povie: Pojdem ja a navrátim sa k svojemu prvému mužovi, lebo vtedy mi bolo lepšie ako teraz.

8 (HEM) והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל׃
8 (WLC) לָכֵ֛ן הִנְנִי־שָׂ֥ךְ אֶת־דַּרְכֵּ֖ךְ בַּסִּירִ֑ים וְגָֽדַרְתִּי֙ אֶת־גְּדֵרָ֔הּ וּנְתִיבֹותֶ֖יהָ לֹ֥א תִמְצָֽא׃
8 (ROH) A ona nevie, že som to ja, ktorý som jej dával obilie a vínnu šťavu a olej a že ja som jej rozmnožil striebro a zlato, ktoré vynakladali na Bála.

9 (HEM) לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה׃
9 (WLC) וְרִדְּפָ֤ה אֶת־מְאַהֲבֶ֙יהָ֙ וְלֹֽא־תַשִּׂ֣יג אֹתָ֔ם וּבִקְשָׁ֖תַם וְלֹ֣א תִמְצָ֑א וְאָמְרָ֗ה אֵלְכָ֤ה וְאָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־אִישִׁ֣י הָֽרִאשֹׁ֔ון כִּ֣י טֹ֥וב לִ֛י אָ֖ז מֵעָֽתָּה׃
9 (ROH) Preto zase poberiem svoje obilie v jeho čas a svoju vínnu šťavu v jej určenú dobu a vytrhnem svoju vlnu a svoj ľan, upotrebované na pokrytie jej nahoty.

10 (HEM) ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי׃
10 (WLC) וְהִיא֙ לֹ֣א יָֽדְעָ֔ה כִּ֤י אָֽנֹכִי֙ נָתַ֣תִּי לָ֔הּ הַדָּגָ֖ן וְהַתִּירֹ֣ושׁ וְהַיִּצְהָ֑ר וְכֶ֨סֶף הִרְבֵּ֥יתִי לָ֛הּ וְזָהָ֖ב עָשׂ֥וּ לַבָּֽעַל׃
10 (ROH) A tak teraz odkryjem jej mrzkosť pred očami jej milencov, a niktorý z nich ju nevytrhne z mojej ruky.

11 (HEM) והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה׃
11 (WLC) לָכֵ֣ן אָשׁ֔וּב וְלָקַחְתִּ֤י דְגָנִי֙ בְּעִתֹּ֔ו וְתִירֹושִׁ֖י בְּמֹֽועֲדֹ֑ו וְהִצַּלְתִּי֙ צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י לְכַסֹּ֖ות אֶת־עֶרְוָתָֽהּ׃
11 (ROH) A učiním prietrž všetkej jej radosti, jej sviatku, jej novmesiacu a jej sobote i každej jej výročnej slávnosti.

12 (HEM) והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה׃
12 (WLC) וְעַתָּ֛ה אֲגַלֶּ֥ה אֶת־נַבְלֻתָ֖הּ לְעֵינֵ֣י מְאַהֲבֶ֑יהָ וְאִ֖ישׁ לֹֽא־יַצִּילֶ֥נָּה מִיָּדִֽי׃
12 (ROH) A spustoším jej vinič a jej fík, o ktorých hovorí: To mi je mzda za smilstvo, ktorú mi dali moji milenci; obrátim ich v horu, a požerie ich poľná zver.

13 (HEM) ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה׃
13 (WLC) וְהִשְׁבַּתִּי֙ כָּל־מְשֹׂושָׂ֔הּ חַגָּ֖הּ חָדְשָׁ֣הּ וְשַׁבַּתָּ֑הּ וְכֹ֖ל מֹועֲדָֽהּ׃
13 (ROH) A navštívim na nej dni všelijakých Bálov, ktorým kadila, a ozdobujúc sa svojimi náušnicami a svojimi náhrdelnými šperky chodila za svojimi milencami a na mňa zabudla, hovorí Hospodin.

14 (HEM) לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה׃
14 (WLC) וַהֲשִׁמֹּתִ֗י גַּפְנָהּ֙ וּתְאֵ֣נָתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר אָמְרָ֗ה אֶתְנָ֥ה הֵ֙מָּה֙ לִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָֽתְנוּ־לִ֖י מְאַֽהֲבָ֑י וְשַׂמְתִּ֣ים לְיַ֔עַר וַאֲכָלָ֖תַם חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃
14 (ROH) Preto hľa, ja ju prehovorím a vyvediem ju na púšť a budem hovoriť k jej srdcu.

15 (HEM) ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים׃
15 (WLC) וּפָקַדְתִּ֣י עָלֶ֗יהָ אֶת־יְמֵ֤י הַבְּעָלִים֙ אֲשֶׁ֣ר תַּקְטִ֣יר לָהֶ֔ם וַתַּ֤עַד נִזְמָהּ֙ וְחֶלְיָתָ֔הּ וַתֵּ֖לֶךְ אַחֲרֵ֣י מְאַהֲבֶ֑יהָ וְאֹתִ֥י שָׁכְחָ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ
15 (ROH) A dám jej jej vinice až odtiaľ aj údolie Áchor za dvere nádeje, a tam odpovie ako za dní svojej mladosti a jako v deň, v ktorý išla hore z Egyptskej zeme.

16 (HEM) והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי׃
16 (WLC) לָכֵ֗ן הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ מְפַתֶּ֔יהָ וְהֹֽלַכְתִּ֖יהָ הַמִּדְבָּ֑ר וְדִבַּרְתִּ֖י עַל־לִבָּֽהּ׃
16 (ROH) A stane sa toho dňa, hovorí Hospodin, že ma budeš volať: Íši , a nebudeš ma viacej volať: Báli .

17 (HEM) והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם׃
17 (WLC) וְנָתַ֨תִּי לָ֤הּ אֶת־כְּרָמֶ֙יהָ֙ מִשָּׁ֔ם וְאֶת־עֵ֥מֶק עָכֹ֖ור לְפֶ֣תַח תִּקְוָ֑ה וְעָ֤נְתָה שָּׁ֙מָּה֙ כִּימֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ וִּכְיֹ֖ום עֲלֹתָ֥הּ מֵאֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃ ס
17 (ROH) A odstránim mená Bálov z jej úst, ani sa nebudú viacej spomínať svojím menom.

18 (HEM) וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח׃
18 (WLC) וְהָיָ֤ה בַיֹּום־הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה תִּקְרְאִ֖י אִישִׁ֑י וְלֹֽא־תִקְרְאִי־לִ֥י עֹ֖וד בַּעְלִֽי׃
18 (ROH) A učiním im smluvu v ten deň s poľnou zverou i s nebeským vtáctvom i so zemským plazom a polámem lučište, meč i vojnu a odpracem zo zeme a spôsobím to, aby líhali bezpečne.

19 (HEM) וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים׃
19 (WLC) וַהֲסִרֹתִ֛י אֶת־שְׁמֹ֥ות הַבְּעָלִ֖ים מִפִּ֑יהָ וְלֹֽא־יִזָּכְר֥וּ עֹ֖וד בִּשְׁמָֽם׃
19 (ROH) A zasnúbim si ťa na večnosť a zasnúbim si ťa v spravedlivosti a v súde, v milosti a v mnohom zľutovaní

20 (HEM) וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה׃
20 (WLC) וְכָרַתִּ֨י לָהֶ֤ם בְּרִית֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא עִם־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְעִם־עֹ֣וף הַשָּׁמַ֔יִם וְרֶ֖מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֑ה וְקֶ֨שֶׁת וְחֶ֤רֶב וּמִלְחָמָה֙ אֶשְׁבֹּ֣ור מִן־הָאָ֔רֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח׃
20 (ROH) a zasnúbim si ťa vo vernosti, a poznáš Hospodina.

21 (HEM) והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ׃
21 (WLC) וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעֹולָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים׃
21 (ROH) A stane sa toho dňa. že sa ohlásim, hovorí Hospodin, že sa ohlásim nebesiam, a ony sa ohlásia zemi,

22 (HEM) והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל׃
22 (WLC) וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י בֶּאֱמוּנָ֑ה וְיָדַ֖עַתְּ אֶת־יְהוָֽה׃ ס
22 (ROH) a zem sa ohlási obiliu, vínnej šťave a oleju, a ony sa ohlásia Jizreelu.

23 (HEM) וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי׃
23 (WLC) וְהָיָ֣ה ׀ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא אֶֽעֱנֶה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אֶעֱנֶ֖ה אֶת־הַשָּׁמָ֑יִם וְהֵ֖ם יַעֲנ֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃
23 (ROH) A rozosejem si ju po zemi a zľutujem sa nad Ló-ruchámou a poviem Ló-ammimu: Ty si môj ľud, a on povie: Môj Bôh!

24 ----
24 (WLC) וְהָאָ֣רֶץ תַּעֲנֶ֔ה אֶת־הַדָּגָ֖ן וְאֶת־הַתִּירֹ֣ושׁ וְאֶת־הַיִּצְהָ֑ר וְהֵ֖ם יַעֲנ֥וּ אֶֽת־יִזְרְעֶֽאל׃
24 ----

25 ----
25 (WLC) וּזְרַעְתִּ֤יהָ לִּי֙ בָּאָ֔רֶץ וְרִֽחַמְתִּ֖י אֶת־לֹ֣א רֻחָ֑מָה וְאָמַרְתִּ֤י לְלֹֽא־עַמִּי֙ עַמִּי־אַ֔תָּה וְה֖וּא יֹאמַ֥ר אֱלֹהָֽי׃ פ
25 ----