Kniha proroka Ezechiela

Biblia - Sväté písmo

(WLC - Hebrejský - WLC)

Ez 4, 1-17

1 וְאַתָּ֤ה בֶן־אָדָם֙ קַח־לְךָ֣ לְבֵנָ֔ה וְנָתַתָּ֥ה אֹותָ֖הּ לְפָנֶ֑יךָ וְחַקֹּותָ֥ עָלֶ֛יהָ עִ֖יר אֶת־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 2 וְנָתַתָּ֨ה עָלֶ֜יהָ מָצֹ֗ור וּבָנִ֤יתָ עָלֶ֙יהָ֙ דָּיֵ֔ק וְשָׁפַכְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ סֹֽלְלָ֑ה וְנָתַתָּ֨ה עָלֶ֧יהָ מַחֲנֹ֛ות וְשִׂים־עָלֶ֥יהָ כָּרִ֖ים סָבִֽיב׃ 3 וְאַתָּ֤ה קַח־לְךָ֙ מַחֲבַ֣ת בַּרְזֶ֔ל וְנָתַתָּ֤ה אֹותָהּ֙ קִ֣יר בַּרְזֶ֔ל בֵּינְךָ֖ וּבֵ֣ין הָעִ֑יר וַהֲכִינֹתָה֩ אֶת־פָּנֶ֨יךָ אֵלֶ֜יהָ וְהָיְתָ֤ה בַמָּצֹור֙ וְצַרְתָּ֣ עָלֶ֔יהָ אֹ֥ות הִ֖יא לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 4 וְאַתָּ֤ה שְׁכַב֙ עַל־צִדְּךָ֣ הַשְּׂמָאלִ֔י וְשַׂמְתָּ֛ אֶת־עֲוֹ֥ן בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל עָלָ֑יו מִסְפַּ֤ר הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁכַּ֣ב עָלָ֔יו תִּשָּׂ֖א אֶת־עֲוֹנָֽם׃ 5 וַאֲנִ֗י נָתַ֤תִּֽי לְךָ֙ אֶת־שְׁנֵ֣י עֲוֹנָ֔ם לְמִסְפַּ֣ר יָמִ֔ים שְׁלֹשׁ־מֵאֹ֥ות וְתִשְׁעִ֖ים יֹ֑ום וְנָשָׂ֖אתָ עֲוֹ֥ן בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל׃ 6 וְכִלִּיתָ֣ אֶת־אֵ֗לֶּה וְשָׁ֨כַבְתָּ֜ עַל־צִדְּךָ֤ [הַיְמֹונִי כ] (הַיְמָנִי֙ ק) שֵׁנִ֔ית וְנָשָׂ֖אתָ אֶת־עֲוֹ֣ן בֵּית־יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום יֹ֧ום לַשָּׁנָ֛ה יֹ֥ום לַשָּׁנָ֖ה נְתַתִּ֥יו לָֽךְ׃ 7 וְאֶל־מְצֹ֤ור יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ תָּכִ֣ין פָּנֶ֔יךָ וּֽזְרֹעֲךָ֖ חֲשׂוּפָ֑ה וְנִבֵּאתָ֖ עָלֶֽיהָ׃ 8 וְהִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי עָלֶ֖יךָ עֲבֹותִ֑ים וְלֹֽא־תֵהָפֵ֤ךְ מִֽצִּדְּךָ֙ אֶל־צִדֶּ֔ךָ עַד־כַּלֹּותְךָ֖ יְמֵ֥י מְצוּרֶֽךָ׃ 9 וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֡ חִטִּ֡ין וּ֠שְׂעֹרִים וּפֹ֨ול וַעֲדָשִׁ֜ים וְדֹ֣חַן וְכֻסְּמִ֗ים וְנָתַתָּ֤ה אֹותָם֙ בִּכְלִ֣י אֶחָ֔ד וְעָשִׂ֧יתָ אֹותָ֛ם לְךָ֖ לְלָ֑חֶם מִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה ׀ שֹׁוכֵ֣ב עַֽל־צִדְּךָ֗ שְׁלֹשׁ־מֵאֹ֧ות וְתִשְׁעִ֛ים יֹ֖ום תֹּאכֲלֶֽנּוּ׃ 10 וּמַאֲכָֽלְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאכֲלֶ֔נּוּ בְּמִשְׁקֹ֕ול עֶשְׂרִ֥ים שֶׁ֖קֶל לַיֹּ֑ום מֵעֵ֥ת עַד־עֵ֖ת תֹּאכֲלֶֽנּוּ׃ 11 וּמַ֛יִם בִּמְשׂוּרָ֥ה תִשְׁתֶּ֖ה שִׁשִּׁ֣ית הַהִ֑ין מֵעֵ֥ת עַד־עֵ֖ת תִּשְׁתֶּֽה׃ 12 וְעֻגַ֥ת שְׂעֹרִ֖ים תֹּֽאכֲלֶ֑נָּה וְהִ֗יא בְּגֶֽלְלֵי֙ צֵאַ֣ת הָֽאָדָ֔ם תְּעֻגֶ֖נָה לְעֵינֵיהֶֽם׃ ס 13 וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה כָּ֣כָה יֹאכְל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־לַחְמָ֖ם טָמֵ֑א בַּגֹּויִ֕ם אֲשֶׁ֥ר אַדִּיחֵ֖ם שָֽׁם׃ 14 וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנֵּ֥ה נַפְשִׁ֖י לֹ֣א מְטֻמָּאָ֑ה וּנְבֵלָ֨ה וּטְרֵפָ֤ה לֹֽא־אָכַ֙לְתִּי֙ מִנְּעוּרַ֣י וְעַד־עַ֔תָּה וְלֹא־בָ֥א בְּפִ֖י בְּשַׂ֥ר פִּגּֽוּל׃ ס 15 וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י רְאֵ֗ה נָתַ֤תִּֽי לְךָ֙ אֶת־ [צְפוּעֵי כ] (צְפִיעֵ֣י ק) הַבָּקָ֔ר תַּ֖חַת גֶּלְלֵ֣י הָֽאָדָ֑ם וְעָשִׂ֥יתָ אֶֽת־לַחְמְךָ֖ עֲלֵיהֶֽם׃ ס 16 וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ הִנְנִ֨י שֹׁבֵ֤ר מַטֵּה־לֶ֙חֶם֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְאָכְלוּ־לֶ֥חֶם בְּמִשְׁקָ֖ל וּבִדְאָגָ֑ה וּמַ֕יִם בִּמְשׂוּרָ֥ה וּבְשִׁמָּמֹ֖ון יִשְׁתּֽוּ׃ 17 לְמַ֥עַן יַחְסְר֖וּ לֶ֣חֶם וָמָ֑יִם וְנָשַׁ֙מּוּ֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְנָמַ֖קּוּ בַּעֲוֹנָֽם׃ פ

Verš 16

וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ הִנְנִ֨י שֹׁבֵ֤ר מַטֵּה־לֶ֙חֶם֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְאָכְלוּ־לֶ֥חֶם בְּמִשְׁקָ֖ל וּבִדְאָגָ֑ה וּמַ֕יִם בִּמְשׂוּרָ֥ה וּבְשִׁמָּמֹ֖ון יִשְׁתּֽוּ׃

Lv 26:26 - בְּשִׁבְרִ֣י לָכֶם֮ מַטֵּה־לֶחֶם֒ וְ֠אָפוּ עֶ֣שֶׂר נָשִׁ֤ים לַחְמְכֶם֙ בְּתַנּ֣וּר אֶחָ֔ד וְהֵשִׁ֥יבוּ לַחְמְכֶ֖ם בַּמִּשְׁקָ֑ל וַאֲכַלְתֶּ֖ם וְלֹ֥א תִשְׂבָּֽעוּ׃ ס

Iz 3:1 - כִּי֩ הִנֵּ֨ה הָאָדֹ֜ון יְהוָ֣ה צְבָאֹ֗ות מֵסִ֤יר מִירוּשָׁלִַ֙ם֙ וּמִ֣יהוּדָ֔ה מַשְׁעֵ֖ן וּמַשְׁעֵנָ֑ה כֹּ֚ל מִשְׁעַן־לֶ֔חֶם וְכֹ֖ל מִשְׁעַן־מָֽיִם׃

Ez 5:16 - בְּֽשַׁלְּחִ֡י אֶת־חִצֵּי֩ הָרָעָ֨ב הָרָעִ֤ים בָּהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ לְמַשְׁחִ֔ית אֲשֶׁר־אֲשַׁלַּ֥ח אֹותָ֖ם לְשַֽׁחֶתְכֶ֑ם וְרָעָב֙ אֹסֵ֣ף עֲלֵיכֶ֔ם וְשָׁבַרְתִּ֥י לָכֶ֖ם מַטֵּה־לָֽחֶם׃

Ez 14:13 - בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙ לִמְעָל־מַ֔עַל וְנָטִ֤יתִי יָדִי֙ עָלֶ֔יהָ וְשָׁבַ֥רְתִּי לָ֖הּ מַטֵּה־לָ֑חֶם וְהִשְׁלַחְתִּי־בָ֣הּ רָעָ֔ב וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃

Verš 2

וְנָתַתָּ֨ה עָלֶ֜יהָ מָצֹ֗ור וּבָנִ֤יתָ עָלֶ֙יהָ֙ דָּיֵ֔ק וְשָׁפַכְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ סֹֽלְלָ֑ה וְנָתַתָּ֨ה עָלֶ֧יהָ מַחֲנֹ֛ות וְשִׂים־עָלֶ֥יהָ כָּרִ֖ים סָבִֽיב׃

2Kr 25:1 - וַיְהִי֩ בִשְׁנַ֨ת הַתְּשִׁיעִ֜ית לְמָלְכֹ֗ו בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִי֮ בֶּעָשֹׂ֣ור לַחֹדֶשׁ֒ בָּ֠א נְבֻכַדְנֶאצַּ֨ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל ה֧וּא וְכָל־חֵילֹ֛ו עַל־יְרוּשָׁלִַ֖ם וַיִּ֣חַן עָלֶ֑יהָ וַיִּבְנ֥וּ עָלֶ֖יהָ דָּיֵ֥ק סָבִֽיב׃

Verš 5

וַאֲנִ֗י נָתַ֤תִּֽי לְךָ֙ אֶת־שְׁנֵ֣י עֲוֹנָ֔ם לְמִסְפַּ֣ר יָמִ֔ים שְׁלֹשׁ־מֵאֹ֥ות וְתִשְׁעִ֖ים יֹ֑ום וְנָשָׂ֖אתָ עֲוֹ֥ן בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל׃

Nm 14:34 - בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־תַּרְתֶּ֣ם אֶת־הָאָרֶץ֮ אַרְבָּעִ֣ים יֹום֒ יֹ֣ום לַשָּׁנָ֞ה יֹ֣ום לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙ אֶת־עֲוֹנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת־תְּנוּאָתִֽי׃

Verš 13

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה כָּ֣כָה יֹאכְל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־לַחְמָ֖ם טָמֵ֑א בַּגֹּויִ֕ם אֲשֶׁ֥ר אַדִּיחֵ֖ם שָֽׁם׃

Oz 9:3 - לֹ֥א יֵשְׁב֖וּ בְּאֶ֣רֶץ יְהוָ֑ה וְשָׁ֤ב אֶפְרַ֙יִם֙ מִצְרַ֔יִם וּבְאַשּׁ֖וּר טָמֵ֥א יֹאכֵֽלוּ׃

Ez 4,1 - V Babylone písali na mäkké tehly alebo hlinené tabuľky, ktoré potom dali usušiť, aby písmo bolo trváce. Na takúto tehlu mal Ezechiel načrtnúť obliehanie Jeruzalema.

Ez 4,2 - Útočné barany boli brvná, ktorými búrali múry opevnených miest.

Ez 4,3 - Ezechiel predstavuje Boha; železná misa, ktorú mal postaviť medzi mesto a seba, zvýrazňuje, že medzi Bohom a národom je železný múr, ktorý postavil národ svojimi hriechmi (porov. Iz 59,2).

Ez 4,4-8 - Ďalším náznakovým úkonom mal Ezechiel predpovedať, ako dlho bude trvať zajatie pre severné, Izraelské kráľovstvo a pre južné, Júdske. Ležaním na ľavom boku naznačoval prorok, ako dlho bude trvať trest zajatia Severnej ríše. Každý deň ležania značil rok trestu. Trest tejto ríše mal trvať 390 alebo podľa LXX len 190 rokov. Na pravej strane ležal prorok len 40 dní, trest Júdu mal podľa toho trvať 40 rokov. 40 je symbolické číslo pre dni utrpenia, napr. 40 dní potopy alebo 40 rokov exodu. Teda udanie rokov u Ezechiela je len približné a zaokrúhlené.

Ez 4,9-17 - Pokrmom a nápojom, ktorý má pri svojich náznakových úkonoch požívať, bude prorok zvýrazňovať biedu národa pri obliehaní mesta a v zajatí. Izraeliti mali zakázané siať na jednu roľu miešané zrno (Lv 19,19; porov. Dt 22,9–11). Isteže mali aj zakázané pripravovať chlieb z miešanej múky. Ezechiel mal primiešať aj múku zo strukovín, z ktorých sa chlieb nepekával. Počas obliehania a zajatia (LXX aj tu číta 190) bude taká bieda, že sa nebudú prizerať, aký chlieb jedia. No ani takého chleba nebude nadostač. 20 šeklov je 327 g. 1/6 hinu, asi 1 liter vody, je v Palestíne málo, tam pre horúčavy spotrebuje telo viac vody. Osúch upečený pod popolom z uschnutého ľudského výkalu bol naozaj odporný. Ezechiel bol kňazom, preto sa zhrozil každej rituálnej nečistoty. – Keď Pán vidí, aký je prorok zronený, zmierni svoj príkaz a dovoľuje mu osúch piecť na ohni zo suchého hovädzieho trusu. – Kým obliehaní majú chlieb, vydržia, pokrm im je oporou. Ale Boh v Jeruzaleme zlomil túto oporu (doslovne: "palicu") chleba, v meste bude neslýchaný hlad a smäd; porov. Jer 19,9; Nár 1,11.19; 2,11.12.20; 4,3 n.; 5,4.9.