Kniha proroka Jeremiáša

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Jer 16, 1-21

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 2 לא תקח לך אשה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה׃ 3 כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת׃ 4 ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃ 5 כי כה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה את החסד ואת הרחמים׃ 6 ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם ולא יתגדד ולא יקרח להם׃ 7 ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם כוס תנחומים על אביו ועל אמו׃ 8 ובית משתה לא תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות׃ 9 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה׃ 10 והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה ואמרו אליך על מה דבר יהוה עלינו את כל הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו׃ 11 ואמרת אליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי נאם יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת תורתי לא שמרו׃ 12 ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמע אלי׃ 13 והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם שם את אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא אתן לכם חנינה׃ 14 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים׃ 15 כי אם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על אדמתם אשר נתתי לאבותם׃ 16 הנני שלח לדוגים רבים נאם יהוה ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים׃ 17 כי עיני על כל דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני׃ 18 ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי׃ 19 יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל׃ 20 היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים׃ 21 לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה׃

Verš 4

ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃

Jer 15:2 - והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי׃

Jer 25:33 - והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו׃

Jer 14:16 - והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם׃

Jer 9:22 - דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף׃

Jer 7:33 - והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃

Jer 15:3 - ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם יהוה את החרב להרג ואת הכלבים לסחב ואת עוף השמים ואת בהמת הארץ לאכל ולהשחית׃

Jer 34:20 - ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃

Verš 6

ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם ולא יתגדד ולא יקרח להם׃

Lv 19:28 - ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃

Dt 14:1 - בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת׃

Verš 9

כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה׃

Iz 24:7 - אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃

Jer 7:34 - והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ׃

Jer 25:10 - והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר׃

Ez 26:13 - והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד׃

Verš 10

והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה ואמרו אליך על מה דבר יהוה עלינו את כל הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו׃

Jer 5:19 - והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם׃

Verš 12

ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמע אלי׃

Jer 7:26 - ולוא שמעו אלי ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם הרעו מאבותם׃

Jer 3:17 - בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל הגוים לשם יהוה לירושלם ולא ילכו עוד אחרי שררות לבם הרע׃

Jer 9:14 - וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם׃

Jer 13:10 - העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל׃

Jer 11:10 - שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם׃

Jer 17:23 - ולא שמעו ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שומע ולבלתי קחת מוסר׃

Verš 13

והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם שם את אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא אתן לכם חנינה׃

Dt 4:27 - והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה׃

Dt 28:64 - והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן׃

Verš 14

לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים׃

Jer 23:7 - לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים׃

Verš 17

כי עיני על כל דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני׃

Jób 34:21 - כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃

Prís 5:21 - כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃

Jer 32:19 - גדל העצה ורב העליליה אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו׃

Verš 18

ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי׃

Jer 3:2 - שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך׃

Ez 43:7 - ויאמר אלי בן אדם את מקום כסאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוך בני ישראל לעולם ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי המה ומלכיהם בזנותם ובפגרי מלכיהם במותם׃

Verš 21

לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה׃

Jer 33:2 - כה אמר יהוה עשה יהוה יוצר אותה להכינה יהוה שמו׃

Jer 16,2 - Jeremiáš sa pre službu Pánovu zriekol aj rodinných radostí. Bola to obeta v Starom zákone ojedinelá, veď vtedy pokladali za hanbu nemať rodinu; porov. Dt 7,14.

Jer 16,5-7 - Robiť si na znak smútku zárezy do tela bolo Izraelitom ako pohanský zvyk zakázané (Lv 19,27 n.; Dt 14,1). Zakázané mali aj strihať si na znak smútku vlasy alebo bradu. Možno, že v časoch Jeremiášových tieto zvyky už nepokladali za zakázané. Pozostalí v deň pohrebu sa obyčajne postievali až do večera. Večer im priatelia doniesli pokrm a nápoj, to bol chlieb smútku a kalich útechy. Pritom priatelia vyslovili pozostalým svoju sústrasť. "Dom hluku" označuje na tomto mieste dom smútočný; porov. pozn. k 9,16.

Jer 16,13 - Ľudovou vierou bolo, že v cudzej krajine musia ľudia slúžiť aj bohom tej krajiny. Jeremiáš to Izraelitom len pripomína, sám pozná a uznáva len jediného Boha.

Jer 16,14 - Tieto verše prerušujú rad výstrah a dávajú prísľub, že sa Izraeliti vyslobodia zo zajatia. Nepatria na toto miesto, vzaté sú sem z 23,7-8.

Jer 16,16 - Rybári a poľovníci – to budú Babylonci, ktorí odvedú Izraelitov.