Kazateľ

1 (HEM) יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם׃
1 (WLC) יֵ֣שׁ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְרַבָּ֥ה הִ֖יא עַל־הָאָדָֽם׃
1 (ROH) Je ešte aj iné zlo, ktoré som videl pod slnkom, a často prichodí na ľudí:

2 (HEM) איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא׃
2 (WLC) אִ֣ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־לֹ֣ו הָאֱלֹהִ֡ים עֹשֶׁר֩ וּנְכָסִ֨ים וְכָבֹ֜וד וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשֹׁ֣ו ׀ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּ֗ה וְלֹֽא־יַשְׁלִיטֶ֤נּוּ הָֽאֱלֹהִים֙ לֶאֱכֹ֣ל מִמֶּ֔נּוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ נָכְרִ֖י יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ זֶ֥ה הֶ֛בֶל וָחֳלִ֥י רָ֖ע הֽוּא׃
2 (ROH) Človek, ktorému dal Bôh bohatstvo, poklady a slávu, a nemá, čo do svojej duše, nijakého nedostatku ničoho z toho, čo si žiada; ale Bôh ho neučinil pánom, aby jedol z toho, lež cudzí človek to pojie. Je to márnosť a zlý neduh.

3 (HEM) אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל׃
3 (WLC) אִם־יֹולִ֣יד אִ֣ישׁ מֵאָ֡ה וְשָׁנִים֩ רַבֹּ֨ות יִֽחְיֶ֜ה וְרַ֣ב ׀ שֶׁיִּהְי֣וּ יְמֵֽי־שָׁנָ֗יו וְנַפְשֹׁו֙ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע מִן־הַטֹּובָ֔ה וְגַם־קְבוּרָ֖ה לֹא־הָ֣יְתָה לֹּ֑ו אָמַ֕רְתִּי טֹ֥וב מִמֶּ֖נּוּ הַנָּֽפֶל׃
3 (ROH) Keby niekto splodil hoci sto synov a žil by mnoho rokov, a keby teda bolo mnoho dní jeho rokov, a keby sa jeho duša nenasýtila dobrého, ba nemal by ani pohrabu, hovorím, že lepšie je mŕtvemu nedochôdčaťu ako jemu;

4 (HEM) כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה׃
4 (WLC) כִּֽי־בַהֶ֥בֶל בָּ֖א וּבַחֹ֣שֶׁךְ יֵלֵ֑ךְ וּבַחֹ֖שֶׁךְ שְׁמֹ֥ו יְכֻסֶּֽה׃
4 (ROH) lebo v márnosti prišlo a vo tme odišlo, a jeho meno je pokryté tmou.

5 (HEM) גם שמש לא ראה ולא ידע נחת לזה מזה׃
5 (WLC) גַּם־שֶׁ֥מֶשׁ לֹא־רָאָ֖ה וְלֹ֣א יָדָ֑ע נַ֥חַת לָזֶ֖ה מִזֶּֽה׃
5 (ROH) Ani len slnka nevidelo a nezvedelo o ničom; toto má lepší odpočinok ako tamten.

6 (HEM) ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל מקום אחד הכל הולך׃
6 (WLC) וְאִלּ֣וּ חָיָ֗ה אֶ֤לֶף שָׁנִים֙ פַּעֲמַ֔יִם וְטֹובָ֖ה לֹ֣א רָאָ֑ה הֲלֹ֛א אֶל־מָקֹ֥ום אֶחָ֖ד הַכֹּ֥ל הֹולֵֽךְ׃
6 (ROH) A Keby aj žil dvakrát tisíc rokov a dobrého keby nevidel, či nejde i tak všetko na jedno a na to isté miesto?

7 (HEM) כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא׃
7 (WLC) כָּל־עֲמַ֥ל הָאָדָ֖ם לְפִ֑יהוּ וְגַם־הַנֶּ֖פֶשׁ לֹ֥א תִמָּלֵֽא׃
7 (ROH) Všetka práca človeka je pre jeho ústa, a jednako sa duša nenasýti.

8 (HEM) כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלך נגד החיים׃
8 (WLC) כִּ֛י מַה־יֹּותֵ֥ר לֶחָכָ֖ם מִֽן־הַכְּסִ֑יל מַה־לֶּעָנִ֣י יֹודֵ֔עַ לַהֲלֹ֖ךְ נֶ֥גֶד הַחַיִּֽים׃
8 (ROH) Lebo čo má viacej múdry ako blázon, čo chudobný, ktorý vie ako chodiť pred živými?

9 (HEM) טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח׃
9 (WLC) טֹ֛וב מַרְאֵ֥ה עֵינַ֖יִם מֵֽהֲלָךְ־נָ֑פֶשׁ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃
9 (ROH) Lepšie je vidieť očima než chodiť neuspokojený v duši. Aj to je márnosť a honba po vetre.

10 (HEM) מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם ולא יוכל לדין עם שהתקיף ממנו׃
10 (WLC) מַה־שֶּֽׁהָיָ֗ה כְּבָר֙ נִקְרָ֣א שְׁמֹ֔ו וְנֹודָ֖ע אֲשֶׁר־ה֣וּא אָדָ֑ם וְלֹא־יוּכַ֣ל לָדִ֔ין עִ֥ם [שֶׁהַתְקִיף כ] (שֶׁתַּקִּ֖יף ק) מִמֶּֽנּוּ׃
10 (ROH) Čím kto je, bol už dávno pomenovaný svojím menom, a je známe, že je to človek, a nemôže sa pravotiť s tým, kto je mocnejší od neho.

11 (HEM) כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם׃
11 (WLC) כִּ֛י יֵשׁ־דְּבָרִ֥ים הַרְבֵּ֖ה מַרְבִּ֣ים הָ֑בֶל מַה־יֹּתֵ֖ר לָאָדָֽם׃
11 (ROH) Lebo je mnoho vecí, ktoré rozmnožujú márnosť. Čo má tedy viacej človek?

12 (HEM) כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש׃
12 (WLC) כִּ֣י מִֽי־יֹודֵעַ֩ מַה־טֹּ֨וב לָֽאָדָ֜ם בַּֽחַיִּ֗ים מִסְפַּ֛ר יְמֵי־חַיֵּ֥י הֶבְלֹ֖ו וְיַעֲשֵׂ֣ם כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁר֙ מִֽי־יַגִּ֣יד לָֽאָדָ֔ם מַה־יִּהְיֶ֥ה אַחֲרָ֖יו תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃
12 (ROH) Lebo kto vie, čo by bolo dobré človekovi v jeho živote, v tom skromnom počte dní života jeho márnosti, aby ich strávil jako tieň? Lebo kto oznámi človekovi, čo bude po ňom pod slnkom?!