výhody registrácie

Kazateľ

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Kaz 5, 1-20

1 (HEM) שמר רגליך כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע׃
1 (WLC) אַל־תְּבַהֵ֨ל עַל־פִּ֜יךָ וְלִבְּךָ֧ אַל־יְמַהֵ֛ר לְהֹוצִ֥יא דָבָ֖ר לִפְנֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י הָאֱלֹהִ֤ים בַּשָּׁמַ֙יִם֙ וְאַתָּ֣ה עַל־הָאָ֔רֶץ עַֽל־כֵּ֛ן יִהְי֥וּ דְבָרֶ֖יךָ מְעַטִּֽים׃
1 (ROH) Strež svoju nohu, keď ideš do domu Božieho, a pristúp, aby si počul, lebo to je lepšie, ako keď blázni dávajú bitnú obeť, pretože nevedia o tom, keď robia zle.

2 (HEM) אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים׃
2 (WLC) כִּ֛י בָּ֥א הַחֲלֹ֖ום בְּרֹ֣ב עִנְיָ֑ן וְקֹ֥ול כְּסִ֖יל בְּרֹ֥ב דְּבָרִֽים׃
2 (ROH) Nenáhli svojimi ústami, a tvoje srdce nech sa neponáhľa vyniesť slovo pred Bohom, pretože Bôh je na nebesiach, a ty si na zemi, preto nech je tvojich slov málo.

3 (HEM) כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים׃
3 (WLC) כַּאֲשֶׁר֩ תִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לֵֽאלֹהִ֗ים אַל־תְּאַחֵר֙ לְשַׁלְּמֹ֔ו כִּ֛י אֵ֥ין חֵ֖פֶץ בַּכְּסִילִ֑ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּדֹּ֖ר שַׁלֵּֽם׃
3 (ROH) Lebo jako ide spánok s mnohým zamestnaním, tak i hlas blázna s mnohými slovami.

4 (HEM) כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם׃
4 (WLC) טֹ֖וב אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תִדֹּ֑ר מִשֶּׁתִּדֹּ֖ור וְלֹ֥א תְשַׁלֵּֽם׃
4 (ROH) Keby si sľúbil Bohu sľub, neodkladaj ho splniť; lebo neni záľuby v bláznoch; to, čo sľúbiš, splň!

5 (HEM) טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם׃
5 (WLC) אַל־תִּתֵּ֤ן אֶת־פִּ֙יךָ֙ לַחֲטִ֣יא אֶת־בְּשָׂרֶ֔ךָ וְאַל־תֹּאמַר֙ לִפְנֵ֣י הַמַּלְאָ֔ךְ כִּ֥י שְׁגָגָ֖ה הִ֑יא לָ֣מָּה יִקְצֹ֤ף הָֽאֱלֹהִים֙ עַל־קֹולֶ֔ךָ וְחִבֵּ֖ל אֶת־מַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃
5 (ROH) Je lepšie, aby si nesľuboval, než aby si sľúbil a nesplnil.

6 (HEM) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך׃
6 (WLC) כִּ֣י בְרֹ֤ב חֲלֹמֹות֙ וַהֲבָלִ֔ים וּדְבָרִ֖ים הַרְבֵּ֑ה כִּ֥י אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים יְרָֽא׃
6 (ROH) Nedaj svojich úst, aby spôsobily to, že by hrešilo tvoje telo, ani nepovedz pred anjelom, že je to omyl. Prečo sa má Bôh hnevať na tvoj hlas a zkaziť dielo tvojich rúk?

7 (HEM) כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא׃
7 (WLC) אִם־עֹ֣שֶׁק רָ֠שׁ וְגֵ֨זֶל מִשְׁפָּ֤ט וָצֶ֙דֶק֙ תִּרְאֶ֣ה בַמְּדִינָ֔ה אַל־תִּתְמַ֖הּ עַל־הַחֵ֑פֶץ כִּ֣י גָבֹ֜הַּ מֵעַ֤ל גָּבֹ֙הַּ֙ שֹׁמֵ֔ר וּגְבֹהִ֖ים עֲלֵיהֶֽם׃
7 (ROH) Lebo kde je mnoho snov, tam i márnosti, i kde mnoho slov. Boj sa istotne Boha!

8 (HEM) אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃
8 (WLC) וְיִתְרֹ֥ון אֶ֖רֶץ בַּכֹּ֣ל [הִיא כ] (ה֑וּא ק) מֶ֥לֶךְ לְשָׂדֶ֖ה נֶעֱבָֽד׃
8 (ROH) Keby si videl utiskovanie chudobného a olupovanie súdu a spravedlivosti v krajine, nediv sa tej veci; lebo však vysoký s hora pozoruje vysokého a vysokí nad nimi.

9 (HEM) ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד׃
9 (WLC) אֹהֵ֥ב כֶּ֙סֶף֙ לֹא־יִשְׂבַּ֣ע כֶּ֔סֶף וּמִֽי־אֹהֵ֥ב בֶּהָמֹ֖ון לֹ֣א תְבוּאָ֑ה גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃
9 (ROH) A užitok zeme je vo všetkom; i samému kráľovi slúži pole.

10 (HEM) אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל׃
10 (WLC) בִּרְבֹות֙ הַטֹּובָ֔ה רַבּ֖וּ אֹוכְלֶ֑יהָ וּמַה־כִּשְׁרֹון֙ לִבְעָלֶ֔יהָ כִּ֖י אִם־ [רְאִיַּת כ] (רְא֥וּת ק) עֵינָֽיו׃
10 (ROH) Ten, kto miluje peniaze, nenasýti sa peňazí; a ten, kto miluje bohatstvo, nenasýti sa dôchodku. Aj to je márnosť.

11 (HEM) ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית עיניו׃
11 (WLC) מְתוּקָה֙ שְׁנַ֣ת הָעֹבֵ֔ד אִם־מְעַ֥ט וְאִם־הַרְבֵּ֖ה יֹאכֵ֑ל וְהַשָּׂבָע֙ לֶֽעָשִׁ֔יר אֵינֶ֛נּוּ מַנִּ֥יחַֽ לֹ֖ו לִישֹֽׁון׃
11 (ROH) Keď sa množí majetok, množia sa i tí, ktorí ho jedia; a jaký iný užitok má jeho pán krome že sa naň dívajú jeho oči?

12 (HEM) מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון׃
12 (WLC) יֵ֚שׁ רָעָ֣ה חֹולָ֔ה רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עֹ֛שֶׁר שָׁמ֥וּר לִבְעָלָ֖יו לְרָעָתֹֽו׃
12 (ROH) Sladký je sen pracujúceho, už či jie málo a či mnoho; ale sýtosť bohatého nedopustí mu spať.

13 (HEM) יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו׃
13 (WLC) וְאָבַ֛ד הָעֹ֥שֶׁר הַה֖וּא בְּעִנְיַ֣ן רָ֑ע וְהֹולִ֣יד בֵּ֔ן וְאֵ֥ין בְּיָדֹ֖ו מְאֽוּמָה׃
13 (ROH) Je šeredné zlo, ktoré som videl pod slnkom: bohatstvo, zachované jeho majiteľovi na jeho zlé.

14 (HEM) ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃
14 (WLC) כַּאֲשֶׁ֤ר יָצָא֙ מִבֶּ֣טֶן אִמֹּ֔ו עָרֹ֛ום יָשׁ֥וּב לָלֶ֖כֶת כְּשֶׁבָּ֑א וּמְא֙וּמָה֙ לֹא־יִשָּׂ֣א בַעֲמָלֹ֔ו שֶׁיֹּלֵ֖ךְ בְּיָדֹֽו׃
14 (ROH) Také bohatstvo zhynie pre zlú správu, a jestli splodil syna, nieto ničoho v jeho ruke.

15 (HEM) כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃
15 (WLC) וְגַם־זֹה֙ רָעָ֣ה חֹולָ֔ה כָּל־עֻמַּ֥ת שֶׁבָּ֖א כֵּ֣ן יֵלֵ֑ךְ וּמַה־יִּתְרֹ֣ון לֹ֔ו שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל לָרֽוּחַ׃
15 (ROH) Jako vyšiel zo života svojej matky, zase tak odchádza nahý, jako prišiel, ani nevezme ničoho za svoju prácu, čo by odniesol vo svojej ruke.

16 (HEM) וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח׃
16 (WLC) גַּ֥ם כָּל־יָמָ֖יו בַּחֹ֣שֶׁךְ יֹאכֵ֑ל וְכָעַ֥ס הַרְבֵּ֖ה וְחָלְיֹ֥ו וָקָֽצֶף׃
16 (ROH) Aj to je šeredné zlo, že celkom tak, ako prišiel, aj odíde, a tedy jaký má užitok z toho, že pracoval do vetra?

17 (HEM) גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃
17 (WLC) הִנֵּ֞ה אֲשֶׁר־רָאִ֣יתִי אָ֗נִי טֹ֣וב אֲשֶׁר־יָפֶ֣ה לֶֽאֶכֹול־וְ֠לִשְׁתֹּות וְלִרְאֹ֨ות טֹובָ֜ה בְּכָל־עֲמָלֹ֣ו ׀ שֶׁיַּעֲמֹ֣ל תַּֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ מִסְפַּ֧ר יְמֵי־ [חַיָּו כ] (חַיָּ֛יו ק) אֲשֶׁר־נָֽתַן־לֹ֥ו הָאֱלֹהִ֖ים כִּי־ה֥וּא חֶלְקֹֽו׃
17 (ROH) A ešte k tomu jedol po všetky svoje dni vo tme, pri čom zažil mnoho nevole i nemoci i hnevu.

18 (HEM) הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים כי הוא חלקו׃
18 (WLC) גַּ֣ם כָּֽל־הָאָדָ֡ם אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לֹ֣ו הָאֱלֹהִים֩ עֹ֨שֶׁר וּנְכָסִ֜ים וְהִשְׁלִיטֹ֨ו לֶאֱכֹ֤ל מִמֶּ֙נּוּ֙ וְלָשֵׂ֣את אֶת־חֶלְקֹ֔ו וְלִשְׂמֹ֖חַ בַּעֲמָלֹ֑ו זֹ֕ה מַתַּ֥ת אֱלֹהִ֖ים הִֽיא׃
18 (ROH) Hľa, čo som ja videl: čo je dobré a čo pekné, je to, aby jedol človek a pil a videl dobré vo všetkej svojej práci, ktorou sa trudí pod slnkom ten skromný počet dní svojho života, ktoré mu dal Bôh, lebo to je jeho podiel.

19 (HEM) גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא׃
19 (WLC) כִּ֚י לֹ֣א הַרְבֵּ֔ה יִזְכֹּ֖ר אֶת־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו כִּ֧י הָאֱלֹהִ֛ים מַעֲנֶ֖ה בְּשִׂמְחַ֥ת לִבֹּֽו׃
19 (ROH) Ako aj keď dal Bôh ktorémukoľvek človekovi bohatstvo a poklady a učinil ho pánom, aby jedol z toho a bral svoj podiel a radoval sa vo svojej práci, je to dar Boží.

20 (HEM) כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו׃
20 ----
20 (ROH) (Lebo nebude toho mnoho, čo bude pamätať na dni svojho života), pretože Bôh odpovedá radosťou jeho srdca.


Kaz 5, 1-20





Verš 18
הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים כי הוא חלקו׃
Kaz 2:24 - אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃
Kaz 3:12 - ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃
Kaz 3:22 - וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃
Kaz 9:7 - לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך׃
Kaz 11:9 - שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט׃
Kaz 2:10 - וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי׃

Verš 15
כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃
Ž 49:17 - כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃

Verš 4
כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם׃
Nm 30:2 - איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה׃
Dt 23:21 - כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא׃

Verš 5
טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם׃
Dt 23:21 - כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא׃

Verš 7
כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא׃
Prís 10:19 - ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל׃

Kaz 5,2 - Myšlienka s obmenou sa opakuje vo verši 6.

Kaz 5,5 - "Posol" je podľa všetkého kňaz. Vulg má "anjel". Veď kňaz ako zástupca Boží prevzal učinený sľub (Lv 27,1 n.).

Kaz 5,7-8 - Hoci absolutistická štátna forma, akou bolo izraelské kráľovstvo, prinášala často mnohé sociálne útlaky poddaným, predsa bola lepšia ako krajina, kde vládla anarchia. A takými bývali často staroveké krajiny púšte, s ktorými susedila i Palestína.

Kaz 5,13 - "Ak s ním narábajú zle" – mnohí navrhujú preklad: zhynie následkom pohromy.

Kaz 5,14 - "V hrsti uniesť" – iní prekladajú: svojou námahou nenadobudne ani toľko, aby mohol svojou rukou udeľovať (iným). Schudobnelý majiteľ nezanechá po sebe ničoho.

Kaz 5,16 - Ani boháč si nič nevezme zo svojho majetku na druhý svet; je iba strážcom často mŕtvych statkov, a to po celý svoj zemský život.