Príslovia

1 (HEM) הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה׃
1 (WLC) הֲלֹֽא־חָכְמָ֥ה תִקְרָ֑א וּ֝תְבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קֹולָֽהּ׃
1 (RIV) La sapienza non grida ella? e l’intelligenza non fa ella udire la sua voce?

2 (HEM) בראש מרומים עלי דרך בית נתיבות נצבה׃
2 (WLC) בְּרֹאשׁ־מְרֹומִ֥ים עֲלֵי־דָ֑רֶךְ בֵּ֖ית נְתִיבֹ֣ות נִצָּֽבָה׃
2 (RIV) Ella sta in piè al sommo dei luoghi elevati, sulla strada, ai crocicchi;

3 (HEM) ליד שערים לפי קרת מבוא פתחים תרנה׃
3 (WLC) לְיַד־שְׁעָרִ֥ים לְפִי־קָ֑רֶת מְבֹ֖וא פְתָחִ֣ים תָּרֹֽנָּה׃
3 (RIV) grida presso le porte, all’ingresso della città, nei viali che menano alle porte:

4 (HEM) אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם׃
4 (WLC) אֲלֵיכֶ֣ם אִישִׁ֣ים אֶקְרָ֑א וְ֝קֹולִ֗י אֶל־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃
4 (RIV) "Chiamo voi, o uomini principali, e la mia voce si rivolge ai figli del popolo.

5 (HEM) הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב׃
5 (WLC) הָבִ֣ינוּ פְתָאיִ֣ם עָרְמָ֑ה וּ֝כְסִילִ֗ים הָבִ֥ינוּ לֵֽב׃
5 (RIV) Imparate, o semplici, l’accorgimento, e voi, stolti, diventate intelligenti di cuore!

6 (HEM) שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים׃
6 (WLC) מְעוּ כִּֽי־נְגִידִ֣ים אֲדַבֵּ֑ר וּמִפְתַּ֥ח פָתַ֗י מֵישָׁרִֽים׃
6 (RIV) Ascoltate, perché dirò cose eccellenti, e le mie labbra s’apriranno a insegnar cose rette.

7 (HEM) כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע׃
7 (WLC) כִּֽי־אֱ֭מֶת יֶהְגֶּ֣ה חִכִּ֑י וְתֹועֲבַ֖ת שְׂפָתַ֣י רֶֽשַׁע׃
7 (RIV) Poiché la mia bocca esprime il vero, e le mie labbra abominano l’empietà.

8 (HEM) בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש׃
8 (WLC) בְּצֶ֥דֶק כָּל־אִמְרֵי־פִ֑י אֵ֥ין בָּ֝הֶ֗ם נִפְתָּ֥ל וְעִקֵּֽשׁ׃
8 (RIV) Tutte le parole della mia bocca son conformi a giustizia, non v’è nulla di torto o di perverso in esse.

9 (HEM) כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת׃
9 (WLC) כֻּלָּ֣ם נְ֭כֹחִים לַמֵּבִ֑ין וִֽ֝ישָׁרִ֗ים לְמֹ֣צְאֵי דָֽעַת׃
9 (RIV) Son tutte piane per l’uomo intelligente, e rette per quelli che han trovato la scienza.

10 (HEM) קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר׃
10 (WLC) קְחֽוּ־מוּסָרִ֥י וְאַל־כָּ֑סֶף וְ֝דַ֗עַת מֵחָר֥וּץ נִבְחָֽר׃
10 (RIV) Ricevete la mia istruzione anziché l’argento, e la scienza anziché l’oro scelto;

11 (HEM) כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה׃
11 (WLC) כִּֽי־טֹובָ֣ה חָ֭כְמָה מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־חֲ֝פָצִ֗ים לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃
11 (RIV) poiché la sapienza val più delle perle, e tutti gli oggetti preziosi non la equivalgono.

12 (HEM) אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא׃
12 (WLC) אֲ‍ֽנִי־חָ֭כְמָה שָׁכַ֣נְתִּי עָרְמָ֑ה וְדַ֖עַת מְזִמֹּ֣ות אֶמְצָֽא׃
12 (RIV) Io, la sapienza, sto con l’accorgimento, e trovo la scienza della riflessione.

13 (HEM) יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי׃
13 (WLC) יִֽרְאַ֣ת יְהוָה֮ שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע גֵּ֘אָ֤ה וְגָאֹ֨ון ׀ וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכֹ֬ות שָׂנֵֽאתִי׃
13 (RIV) Il timore dell’Eterno è odiare il male; io odio la superbia, l’arroganza, la via del male e la bocca perversa.

14 (HEM) לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה׃
14 (WLC) לִֽי־עֵ֭צָה וְתוּשִׁיָּ֑ה אֲנִ֥י בִ֝ינָ֗ה לִ֣י גְבוּרָֽה׃
14 (RIV) A me appartiene il consiglio e il buon successo; io sono l’intelligenza, a me appartiene la forza.

15 (HEM) בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק׃
15 (WLC) בִּ֭י מְלָכִ֣ים יִמְלֹ֑כוּ וְ֝רֹוזְנִ֗ים יְחֹ֣קְקוּ צֶֽדֶק׃
15 (RIV) Per mio mezzo regnano i re, e i principi decretano ciò ch’è giusto.

16 (HEM) בי שרים ישרו ונדיבים כל שפטי צדק׃
16 (WLC) בִּ֭י שָׂרִ֣ים יָשֹׂ֑רוּ וּ֝נְדִיבִ֗ים כָּל־שֹׁ֥פְטֵי צֶֽדֶק׃
16 (RIV) Per mio mezzo governano i capi, i nobili, tutti i giudici della terra.

17 (HEM) אני אהביה אהב ומשחרי ימצאנני׃
17 (WLC) אֲ֭נִי [אֹהֲבֶיהָ כ] (אֹהֲבַ֣י ק) אֵהָ֑ב וּ֝מְשַׁחֲרַ֗י יִמְצָאֻֽנְנִי׃
17 (RIV) Io amo quelli che m’amano, e quelli che mi cercano mi trovano.

18 (HEM) עשר וכבוד אתי הון עתק וצדקה׃
18 (WLC) עֹֽשֶׁר־וְכָבֹ֥וד אִתִּ֑י הֹ֥ון עָ֝תֵ֗ק וּצְדָקָֽה׃
18 (RIV) Con me sono ricchezze e gloria, i beni permanenti e la giustizia.

19 (HEM) טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר׃
19 (WLC) טֹ֣וב פִּ֭רְיִי מֵחָר֣וּץ וּמִפָּ֑ז וּ֝תְבוּאָתִ֗י מִכֶּ֥סֶף נִבְחָֽר׃
19 (RIV) Il mio frutto e migliore dell’oro fino, e il mio prodotto val più che argento eletto.

20 (HEM) בארח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט׃
20 (WLC) בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה אֲהַלֵּ֑ך בְּ֝תֹ֗וךְ נְתִיבֹ֥ות מִשְׁפָּֽט׃
20 (RIV) Io cammino per la via della giustizia, per i sentieri dell’equità,

21 (HEM) להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא׃
21 (WLC) לְהַנְחִ֖יל אֹהֲבַ֥י ׀ יֵ֑שׁ וְאֹצְרֹ֖תֵיהֶ֣ם אֲמַלֵּֽא׃ פ
21 (RIV) per far eredi di beni reali quelli che m’amano, e per riempire i loro tesori.

22 (HEM) יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז׃
22 (WLC) יְֽהוָ֗ה קָ֭נָנִי רֵאשִׁ֣ית דַּרְכֹּ֑ו קֶ֖דֶם מִפְעָלָ֣יו מֵאָֽז׃
22 (RIV) L’Eterno mi formò al principio de’ suoi atti, prima di fare alcuna delle opere sue, ab antico.

23 (HEM) מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ׃
23 (WLC) מֵ֭עֹולָם נִסַּ֥כְתִּי מֵרֹ֗אשׁ מִקַּדְמֵי־אָֽרֶץ׃
23 (RIV) Fui stabilita ab eterno, dal principio, prima che la terra fosse.

24 (HEM) באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי מים׃
24 (WLC) בְּאֵין־תְּהֹמֹ֥ות חֹולָ֑לְתִּי בְּאֵ֥ין מַ֝עְיָנֹ֗ות נִכְבַּדֵּי־מָֽיִם׃
24 (RIV) Fui generata quando non c’erano ancora abissi, quando ancora non c’erano sorgenti rigurgitanti d’acqua.

25 (HEM) בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי׃
25 (WLC) בְּטֶ֣רֶם הָרִ֣ים הָטְבָּ֑עוּ לִפְנֵ֖י גְבָעֹ֣ות חֹולָֽלְתִּי׃
25 (RIV) Fui generata prima che i monti fossero fondati, prima ch’esistessero le colline,

26 (HEM) עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל׃
26 (WLC) עַד־לֹ֣א עָ֭שָׂה אֶ֣רֶץ וְחוּצֹ֑ות וְ֝רֹ֗אשׁ עָפְרֹ֥ות תֵּבֵֽל׃
26 (RIV) quand’egli ancora non avea fatto né la terra né i campi né le prime zolle della terra coltivabile.

27 (HEM) בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום׃
27 (WLC) בַּהֲכִינֹ֣ו מַיִם שָׁ֣ם אָ֑נִי בְּח֥וּקֹו ח֝֗וּג עַל־פְּנֵ֥י תְהֹֽום׃
27 (RIV) Quand’egli disponeva i cieli io ero là; quando tracciava un circolo sulla superficie dell’abisso,

28 (HEM) באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום׃
28 (WLC) בְּאַמְּצֹ֣ו שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל בַּ֝עֲזֹ֗וז עִינֹ֥ות תְּהֹום ׃
28 (RIV) quando condensava le nuvole in alto, quando rafforzava le fonti dell’abisso,

29 (HEM) בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ׃
29 (WLC) בְּשׂ֘וּמֹ֤ו לַיָּ֨ם ׀ חֻקֹּ֗ו וּ֭מַיִם לֹ֣א יַֽעַבְרוּ־פִ֑יו בְּ֝חוּקֹ֗ו מֹ֣וסְדֵי אָֽרֶץ׃
29 (RIV) quando assegnava al mare il suo limite perché le acque non oltrepassassero il suo cenno, quando poneva i fondamenti della terra,

30 (HEM) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל עת׃
30 (WLC) וָֽאֶהְיֶ֥ה אֶצְלֹ֗ו אָ֫מֹ֥ון וָֽאֶהְיֶ֣ה עֲשֻׁעִים יֹ֤ום ׀ יֹ֑ום מְשַׂחֶ֖קֶת לְפָנָ֣יו בְּכָל־עֵֽת׃
30 (RIV) io ero presso di lui come un artefice, ero del continuo esuberante di gioia, mi rallegravo in ogni tempo nel suo cospetto;

31 (HEM) משחקת בתבל ארצו ושעשעי את בני אדם׃
31 (WLC) מְ֭שַׂחֶקֶת בְּתֵבֵ֣ל אַרְצֹ֑ו וְ֝שַׁעֲשֻׁעַ֗י אֶת־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ פ
31 (RIV) mi rallegravo nella parte abitabile della sua terra, e trovavo la mia gioia tra i figliuoli degli uomini.

32 (HEM) ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו׃
32 (WLC) וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י וְ֝אַשְׁרֵ֗י דְּרָכַ֥י יִשְׁמֹֽרוּ׃
32 (RIV) Ed ora, figliuoli, ascoltatemi; beati quelli che osservano le mie vie!

33 (HEM) שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו׃
33 (WLC) שִׁמְע֖וּ מוּסָ֥ר וַחֲכָ֗מוּ וְאַל־תִּפְרָֽעוּ׃
33 (RIV) Ascoltate l’istruzione, siate savi, e non la rigettate!

34 (HEM) אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי׃
34 (WLC) אַ֥שְֽׁרֵי אָדָם֮ שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י לִשְׁקֹ֣ד עַל־דַּ֭לְתֹתַי יֹ֤ום ׀ יֹ֑ום לִ֝שְׁמֹ֗ר מְזוּזֹ֥ת פְּתָחָֽי׃
34 (RIV) Beato l’uomo che m’ascolta, che veglia ogni giorno alle mie porte, che vigila alla soglia della mia casa!

35 (HEM) כי מצאי מצאי חיים ויפק רצון מיהוה׃
35 (WLC) כִּ֣י מֹ֭צְאִי [מֹצְאֵי כ] (מָצָ֣א ק) חַיִּ֑ים וַיָּ֥פֶק רָ֝צֹ֗ון מֵיְהוָֽה׃
35 (RIV) Poiché chi mi trova trova la vita, e ottiene favore dall’Eterno.

36 (HEM) וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות׃
36 (WLC) וְֽ֭חֹטְאִי חֹמֵ֣ס נַפְשֹׁ֑ו כָּל־מְ֝שַׂנְאַ֗י אָ֣הֲבוּ מָֽוֶת׃ פ
36 (RIV) Ma chi pecca contro di me, fa torto all’anima sua; tutti quelli che m’odiano, amano la morte".