Príslovia

1 (HEM) דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃
1 (WLC) דִּ֭בְרֵי לְמוּאֵ֣ל מֶ֑לֶךְ מַ֝שָּׂ֗א אֲ‍ֽשֶׁר־יִסְּרַ֥תּוּ אִמֹּֽו׃
1 (RIV) Parole del re Lemuel. Sentenze con le quali sua madre lo ammaestrò.

2 (HEM) מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃
2 (WLC) מַה־בְּ֭רִי וּמַֽה־בַּר־בִּטְנִ֑י וּ֝מֶה בַּר־נְדָרָֽי׃
2 (RIV) Che ti dirò, figlio mio? che ti dirò, figlio delle mie viscere? che ti dirò, o figlio dei miei voti?

3 (HEM) אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃
3 (WLC) אַל־תִּתֵּ֣ן לַנָּשִׁ֣ים חֵילֶ֑ךָ וּ֝דְרָכֶ֗יךָ לַֽמְחֹ֥ות מְלָכִֽין׃
3 (RIV) Non dare il tuo vigore alle donne, né i tuoi costumi a quelle che perdono i re.

4 (HEM) אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃
4 (WLC) אַ֤ל לַֽמְלָכִ֨ים ׀ לְֽמֹואֵ֗ל אַ֣ל לַֽמְלָכִ֣ים שְׁתֹו־יָ֑יִן וּ֝לְרֹוזְנִ֗ים [אֹו כ] (אֵ֣י ק) שֵׁכָֽר׃
4 (RIV) Non s’addice ai re, o Lemuel, non s’addice ai re bere del vino, né ai principi, bramar la cervogia:

5 (HEM) פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃
5 (WLC) פֶּן־יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח מְחֻקָּ֑ק וִֽ֝ישַׁנֶּה דִּ֣ין כָּל־בְּנֵי־עֹֽנִי׃
5 (RIV) che a volte, avendo bevuto, non dimentichino la legge, e non disconoscano i diritti d’ogni povero afflitto.

6 (HEM) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃
6 (WLC) תְּנוּ־שֵׁכָ֣ר לְאֹובֵ֑ד וְ֝יַיִן לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃
6 (RIV) Date della cervogia a chi sta per perire, e del vino a chi ha l’anima amareggiata;

7 (HEM) ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃
7 (WLC) יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח רִישֹׁ֑ו וַ֝עֲמָלֹ֗ו לֹ֣א יִזְכָּר־עֹֽוד׃
7 (RIV) affinché bevano, dimentichino la loro miseria, e non si ricordin più dei loro travagli.

8 (HEM) פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃
8 (WLC) פְּתַח־פִּ֥יךָ לְאִלֵּ֑ם אֶל־דִּ֝֗ין כָּל־בְּנֵ֥י חֲלֹֽוף׃
8 (RIV) Apri la tua bocca in favore del mutolo, per sostener la causa di tutti i derelitti;

9 (HEM) פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃
9 (WLC) פְּתַח־פִּ֥יךָ שְׁפָט־צֶ֑דֶק וְ֝דִ֗ין עָנִ֥י וְאֶבְיֹֽון׃ פ
9 (RIV) apri la tua bocca, giudica con giustizia, fa’ ragione al misero ed al bisognoso.

10 (HEM) אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃
10 (WLC) אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃
10 (RIV) Elogio della donna forte e virtuosa. Una donna forte e virtuosa chi la troverà? il suo pregio sorpassa di molto quello delle perle.

11 (HEM) בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃
11 (WLC) בָּ֣טַח בָּ֭הּ לֵ֣ב בַּעְלָ֑הּ וְ֝שָׁלָ֗ל לֹ֣א יֶחְסָֽר׃
11 (RIV) Il cuore del suo marito confida in lei, ed egli non mancherà mai di provviste.

12 (HEM) גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃
12 (WLC) גְּמָלַ֣תְהוּ טֹ֣וב וְלֹא־רָ֑ע כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיה ׃
12 (RIV) Ella gli fa del bene, e non del male, tutti i giorni della sua vita.

13 (HEM) דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃
13 (WLC) דָּ֭רְשָׁה צֶ֣מֶר וּפִשְׁתִּ֑ים וַ֝תַּ֗עַשׂ בְּחֵ֣פֶץ כַּפֶּֽיהָ׃
13 (RIV) Ella si procura della lana e del lino, e lavora con diletto con le proprie mani.

14 (HEM) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃
14 (WLC) הָ֭יְתָה כָּאֳנִיֹּ֣ות סֹוחֵ֑ר מִ֝מֶּרְחָ֗ק תָּבִ֥יא לַחְמָֽהּ׃
14 (RIV) Ella è simile alle navi dei mercanti: fa venire il suo cibo da lontano.

15 (HEM) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃
15 (WLC) וַתָּ֤קָם ׀ בְּעֹ֬וד לַ֗יְלָה וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃
15 (RIV) Ella si alza quando ancora è notte, distribuisce il cibo alla famiglia e il compito alle sue donne di servizio.

16 (HEM) זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃
16 (WLC) זָמְמָ֣ה דֶה וַתִּקָּחֵ֑הוּ מִפְּרִ֥י כַ֝פֶּ֗יהָ [נְטַע כ] (נָ֣טְעָה ק) כָּֽרֶם׃
16 (RIV) Ella posa gli occhi sopra un campo, e l’acquista; col guadagno delle sue mani pianta una vigna.

17 (HEM) חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃
17 (WLC) חָֽגְרָ֣ה בְעֹ֣וז מָתְנֶ֑יהָ וַ֝תְּאַמֵּ֗ץ זְרֹעֹותֶֽיהָ׃
17 (RIV) Ella si ricinge di forza i fianchi, e fa robuste le sue braccia.

18 (HEM) טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃
18 (WLC) טָ֭עֲמָה כִּי־טֹ֣וב סַחְרָ֑הּ לֹֽא־יִכְבֶּ֖ה [בַלַּיִל כ] (בַלַּ֣יְלָה ק) נֵרָֽהּ׃
18 (RIV) Ella s’accorge che il suo lavoro rende bene; la sua lucerna non si spegne la notte.

19 (HEM) ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃
19 (WLC) יָ֭דֶיהָ שִׁלְּחָ֣ה בַכִּישֹׁ֑ור וְ֝כַפֶּ֗יהָ תָּ֣מְכוּ פָֽלֶךְ׃
19 (RIV) Ella mette la mano alla ròcca, e le sue dita maneggiano il fuso.

20 (HEM) כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃
20 (WLC) כַּ֭פָּהּ פָּרְשָׂ֣ה לֶעָנִ֑י וְ֝יָדֶ֗יהָ שִׁלְּחָ֥ה לָֽאֶבְיֹֽון׃
20 (RIV) Ella stende le palme al misero, e porge le mani al bisognoso.

21 (HEM) לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃
21 (WLC) לֹא־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג כִּ֥י כָל־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים׃
21 (RIV) Ella non teme la neve per la sua famiglia, perché tutta la sua famiglia è vestita di lana scarlatta.

22 (HEM) מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃
22 (WLC) מַרְבַדִּ֥ים עָֽשְׂתָה־לָּ֑הּ שֵׁ֖שׁ וְאַרְגָּמָ֣ן לְבוּשָֽׁהּ׃
22 (RIV) Ella si fa dei tappeti, ha delle vesti di lino finissimo e di porpora.

23 (HEM) נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃
23 (WLC) נֹודָ֣ע בַּשְּׁעָרִ֣ים בַּעְלָ֑הּ בְּ֝שִׁבְתֹּ֗ו עִם־זִקְנֵי־אָֽרֶץ׃
23 (RIV) Il suo marito è rispettato alle porte, quando si siede fra gli Anziani del paese.

24 (HEM) סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃
24 (WLC) סָדִ֣ין עָ֭שְׂתָה וַתִּמְכֹּ֑ר וַ֝חֲגֹ֗ור נָתְנָ֥ה לַֽכְּנַעֲנִֽי׃
24 (RIV) Ella fa delle tuniche e le vende, e delle cinture che dà al mercante.

25 (HEM) עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃
25 (WLC) עֹז־וְהָדָ֥ר לְבוּשָׁ֑הּ וַ֝תִּשְׂחַ֗ק לְיֹ֣ום אַחֲרֹֽון׃
25 (RIV) Forza e dignità sono il suo manto, ed ella si ride dell’avvenire.

26 (HEM) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃
26 (WLC) פִּ֭יהָ פָּתְחָ֣ה בְחָכְמָ֑ה וְתֹֽורַת־חֶ֝֗סֶד עַל־לְשֹׁונָֽהּ׃
26 (RIV) Ella apre la bocca con sapienza, ed ha sulla lingua insegnamenti di bontà.

27 (HEM) צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃
27 (WLC) צֹ֭ופִיָּה הֲלִיכֹ֣ות בֵּיתָ֑הּ וְלֶ֥חֶם עַ֝צְל֗וּת לֹ֣א תֹאכֵֽל׃
27 (RIV) Ella sorveglia l’andamento della sua casa, e non mangia il pane di pigrizia.

28 (HEM) קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃
28 (WLC) קָ֣מוּ בָ֭נֶיהָ וַֽיְאַשְּׁר֑וּהָ בַּ֝עְלָ֗הּ וַֽיְהַֽלְלָֽהּ׃
28 (RIV) I suoi figliuoli sorgono e la proclaman beata, e il suo marito la loda, dicendo:

29 (HEM) רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃
29 (WLC) רַבֹּ֣ות בָּ֭נֹות עָ֣שׂוּ חָ֑יִל וְ֝אַ֗תְּ עָלִ֥ית עַל־כֻּלָּֽנָה׃
29 (RIV) "Molte donne si son portate valorosamente, ma tu le superi tutte"!

30 (HEM) שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃
30 (WLC) שֶׁ֣קֶר הַ֭חֵן וְהֶ֣בֶל הַיֹּ֑פִי אִשָּׁ֥ה יִרְאַת־יְ֝הוָ֗ה הִ֣יא תִתְהַלָּֽל׃
30 (RIV) La grazia è fallace e la bellezza è cosa vana; ma la donna che teme l’Eterno è quella che sarà lodata.

31 (HEM) תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃
31 (WLC) תְּנוּ־לָ֭הּ מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִֽיהַלְל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים מַעֲשֶֽׂיהָ׃
31 (RIV) Datele del frutto delle sue mani, e le opere sue la lodino alle porte!