Príslovia

1 (HEM) דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃
1 (WLC) דִּבְרֵ֤י ׀ אָג֥וּר בִּן־יָקֶ֗ה הַמַּ֫שָּׂ֥א נְאֻ֣ם הַ֭גֶּבֶר לְאִֽיתִיאֵ֑ל לְאִ֖יתִיאֵ֣ל וְאֻכָֽל׃
1 (RIV) Parole di Agur, figliuolo di Jaké. Sentenze pronunziate da quest’uomo per Itiel, per Itiel ed Ucal.

2 (HEM) כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי׃
2 (WLC) כִּ֤י בַ֣עַר אָנֹכִ֣י מֵאִ֑ישׁ וְלֹֽא־בִינַ֖ת אָדָ֣ם לִֽי׃
2 (RIV) Certo, io sono più stupido d’ogni altro, e non ho l’intelligenza d’un uomo.

3 (HEM) ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃
3 (WLC) וְלֹֽא־לָמַ֥דְתִּי חָכְמָ֑ה וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים אֵדָֽע׃
3 (RIV) Non ho imparato la sapienza, e non ho la conoscenza del Santo.

4 (HEM) מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע׃
4 (WLC) מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם ׀ וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ ׀ בְּחָפְנָ֡יו מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם ׀ בַּשִּׂמְלָ֗ה מִ֭י הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ מַה־שְּׁמֹ֥ו וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נֹ֗ו כִּ֣י תֵדָֽע׃
4 (RIV) Chi è salito in cielo e n’è disceso? Chi ha raccolto il vento nel suo pugno? Chi ha racchiuse l’acque nella sua veste? Chi ha stabilito tutti i confini della terra? Qual è il suo nome e il nome del suo figlio? Lo sai tu?

5 (HEM) כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו׃
5 (WLC) כָּל־אִמְרַ֣ת אֱלֹ֣והַּ צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לַֽחֹסִ֥ים בֹּֽו׃
5 (RIV) Ogni parola di Dio è affinata col fuoco. Egli è uno scudo per chi confida in lui.

6 (HEM) אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת׃
6 (WLC) אַל־תֹּ֥וסְףְּ עַל־דְּבָרָ֑יו פֶּן־יֹוכִ֖יחַ בְּךָ֣ וְנִכְזָֽבְתָּ׃ פ
6 (RIV) Non aggiunger nulla alle sue parole, ch’egli non t’abbia a riprendere, e tu non sia trovato bugiardo.

7 (HEM) שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות׃
7 (WLC) תַּיִם שָׁאַ֣לְתִּי מֵאִתָּ֑ךְ אַל־תִּמְנַ֥ע מִ֝מֶּ֗נִּי בְּטֶ֣רֶם אָמֽוּת׃
7 (RIV) Io t’ho chiesto due cose: non me le rifiutare, prima ch’io muoia:

8 (HEM) שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי׃
8 (WLC) שָׁ֤וְא ׀ וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י הַ֝טְרִיפֵ֗נִי לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃
8 (RIV) allontana da me vanità e parola mendace; non mi dare né povertà né ricchezze, cibami del pane che m’è necessario,

9 (HEM) פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי׃
9 (WLC) פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע ׀ וְכִחַשְׁתִּי֮ וְאָמַ֗רְתִּי מִ֥י יְה֫וָ֥ה וּפֶֽן־אִוָּרֵ֥שׁ וְגָנַ֑בְתִּי וְ֝תָפַ֗שְׂתִּי שֵׁ֣ם אֱלֹהָֽי׃ פ
9 (RIV) ond’io, essendo sazio, non giunga a rinnegarti, e a dire: "Chi è l’Eterno?" ovvero, diventato povero, non rubi, e profani il nome del mio Dio.

10 (HEM) אל תלשן עבד אל אדנו פן יקללך ואשמת׃
10 (WLC) אַל־תַּלְשֵׁ֣ן עֶ֭בֶד אֶל־ [אֲדֹנֹו כ] (אֲדֹנָ֑יו ק) פֶּֽן־יְקַלֶּלְךָ֥ וְאָשָֽׁמְתָּ׃
10 (RIV) Non calunniare il servo presso al suo padrone, ch’ei non ti maledica e tu non abbia a subirne la pena.

11 (HEM) דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך׃
11 (WLC) דֹּ֭ור אָבִ֣יו יְקַלֵּ֑ל וְאֶת־אִ֝מֹּ֗ו לֹ֣א יְבָרֵֽךְ׃
11 (RIV) V’è una razza di gente che maledice suo padre e non benedice sua madre.

12 (HEM) דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ׃
12 (WLC) דֹּ֭ור טָהֹ֣ור בְּעֵינָ֑יו וּ֝מִצֹּאָתֹ֗ו לֹ֣א רֻחָֽץ׃
12 (RIV) V’è una razza di gente che si crede pura, e non è lavata dalla sua sozzura.

13 (HEM) דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃
13 (WLC) דֹּ֭ור מָה־רָמ֣וּ עֵינָ֑יו וְ֝עַפְעַפָּ֗יו יִנָּשֵֽׂאוּ׃
13 (RIV) V’è una razza di gente che ha gli occhi alteri e come! e le palpebre superbe.

14 (HEM) דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃
14 (WLC) דֹּ֤ור ׀ חֲרָבֹ֣ות שִׁנָּיו֮ וּֽמַאֲכָלֹ֪ות מְֽתַלְּעֹ֫תָ֥יו לֶאֱכֹ֣ל עֲנִיִּ֣ים מֵאֶ֑רֶץ וְ֝אֶבְיֹונִ֗ים מֵאָדָֽם׃ פ
14 (RIV) V’è una razza di gente i cui denti sono spade e i mascellari, coltelli, per divorare del tutto i miseri sulla terra, e i bisognosi fra gli uomini.

15 (HEM) לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון׃
15 (WLC) לַֽעֲלוּקָ֨ה ׀ שְׁתֵּ֥י בָנֹות֮ הַ֤ב ׀ הַ֥ב שָׁלֹ֣ושׁ הֵ֭נָּה לֹ֣א תִשְׂבַּ֑עְנָה אַ֝רְבַּ֗ע לֹא־אָ֥מְרוּ הֹֽון׃
15 (RIV) La mignatta ha due figliuole, che dicono: "Dammi" "dammi!". Ci son tre cose che non si sazian mai, anzi quattro, che non dicon mai: "Basta!"

16 (HEM) שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון׃
16 (WLC) שְׁאֹול֮ וְעֹ֪צֶ֫ר רָ֥חַם אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֹֽון׃
16 (RIV) Il soggiorno dei morti, il seno sterile, la terra che non si sazia d’acqua, e il fuoco, che non dice mai: "Basta!"

17 (HEM) עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר׃
17 (WLC) עַ֤יִן ׀ תִּֽלְעַ֣ג לְאָב֮ וְתָב֪וּז לִֽיקֲּהַ֫ת־אֵ֥ם יִקְּר֥וּהָ עֹרְבֵי־נַ֑חַל וְֽיֹאכְל֥וּהָ בְנֵי־נָֽשֶׁר׃ פ
17 (RIV) L’occhio di chi si fa beffe del padre e disdegna d’ubbidire alla madre, lo caveranno i corvi del torrente, lo divoreranno gli aquilotti.

18 (HEM) שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים׃
18 (WLC) שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה נִפְלְא֣וּ מִמֶּ֑נִּי [וְאַרְבָּע כ] (וְ֝אַרְבָּעָ֗ה ק) לֹ֣א יְדַעְתִּֽים׃
18 (RIV) Ci son tre cose per me troppo maravigliose; anzi quattro, ch’io non capisco:

19 (HEM) דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה׃
19 (WLC) דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר ׀ בַּשָּׁמַיִם֮ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ עֲלֵ֫י צ֥וּר דֶּֽרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃
19 (RIV) la traccia dell’aquila nell’aria, la traccia del serpente sulla roccia, la traccia della nave in mezzo al mare, la traccia dell’uomo nella giovane.

20 (HEM) כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׃
20 (WLC) כֵּ֤ן ׀ דֶּ֥רֶךְ אִשָּׁ֗ה מְנָ֫אָ֥פֶת אָ֭כְלָה וּמָ֣חֲתָה פִ֑יהָ וְ֝אָמְרָ֗ה לֹֽא־פָעַ֥לְתִּי אָֽוֶן׃ פ
20 (RIV) Tale è la condotta della donna adultera: essa mangia, si pulisce la bocca, e dice: "Non ho fatto nulla di male!"

21 (HEM) תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת׃
21 (WLC) תַּ֣חַת לֹושׁ רָ֣גְזָה אֶ֑רֶץ וְתַ֥חַת אַ֝רְבַּ֗ע לֹא־תוּכַ֥ל שְׂאֵֽת׃
21 (RIV) Per tre cose la terra trema, anzi per quattro, che non può sopportare:

22 (HEM) תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם׃
22 (WLC) תַּֽחַת־עֶ֭בֶד כִּ֣י יִמְלֹ֑וךְ וְ֝נָבָ֗ל כִּ֣י יִֽשְׂבַּֽע־לָֽחֶם׃
22 (RIV) per un servo quando diventa re, per un uomo da nulla quando ha pane a sazietà,

23 (HEM) תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה׃
23 (WLC) תַּ֣חַת נוּאָה כִּ֣י תִבָּעֵ֑ל וְ֝שִׁפְחָ֗ה כִּֽי־תִירַ֥שׁ גְּבִרְתָּֽהּ׃ פ
23 (RIV) per una donna, non mai chiesta, quando giunge a maritarsi, e per una serva quando diventa erede della padrona.

24 (HEM) ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים׃
24 (WLC) אַרְבָּ֣עָה הֵ֭ם קְטַנֵּי־אָ֑רֶץ וְ֝הֵ֗מָּה חֲכָמִ֥ים מְחֻכָּמִֽים׃
24 (RIV) Ci son quattro animali fra i più piccoli della terra, e nondimeno pieni di saviezza:

25 (HEM) הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם׃
25 (WLC) הַ֭נְּמָלִים עַ֣ם לֹא־עָ֑ז וַיָּכִ֖ינוּ בַקַּ֣יִץ לַחְמָֽם׃
25 (RIV) le formiche, popolo senza forze, che si preparano il cibo durante l’estate;

26 (HEM) שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם׃
26 (WLC) פַנִּים עַ֣ם לֹא־עָצ֑וּם וַיָּשִׂ֖ימוּ בַסֶּ֣לַע בֵּיתָֽם׃
26 (RIV) i conigli, popolo non potente, che fissano la loro dimora nelle rocce;

27 (HEM) מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו׃
27 (WLC) מֶ֭לֶךְ אֵ֣ין לָאַרְבֶּ֑ה וַיֵּצֵ֖א חֹצֵ֣ץ כֻּלֹּֽו׃
27 (RIV) le locuste, che non hanno re, e procedon tutte, divise per schiere;

28 (HEM) שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך׃
28 (WLC) מָמִית בְּיָדַ֣יִם תְּתַפֵּ֑שׂ וְ֝הִ֗יא בְּהֵ֣יכְלֵי מֶֽלֶךְ׃ פ
28 (RIV) la lucertola, che puoi prender con le mani, eppur si trova nei palazzi dei re.

29 (HEM) שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת׃
29 (WLC) שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה מֵיטִ֣יבֵי צָ֑עַד וְ֝אַרְבָּעָ֗ה מֵיטִ֥בֵי לָֽכֶת׃
29 (RIV) Queste tre creature hanno una bella andatura, anche queste quattro hanno un passo magnifico:

30 (HEM) ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל׃
30 (WLC) לַ֭יִשׁ גִּבֹּ֣ור בַּבְּהֵמָ֑ה וְלֹא־יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי־כֹֽל׃
30 (RIV) il leone, ch’è il più forte degli animali, e non indietreggia dinanzi ad alcuno;

31 (HEM) זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו׃
31 (WLC) זַרְזִ֣יר מָתְנַ֣יִם אֹו־תָ֑יִשׁ וּ֝מֶ֗לֶךְ אַלְק֥וּם עִמֹּֽו׃
31 (RIV) il cavallo dai fianchi serrati, il capro, e il re alla testa dei suoi eserciti.

32 (HEM) אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה׃
32 (WLC) אִם־נָבַ֥לְתָּ בְהִתְנַשֵּׂ֑א וְאִם־זַ֝מֹּ֗ותָ יָ֣ד לְפֶֽה׃
32 (RIV) Se hai agito follemente cercando d’innalzarti, o se hai pensato del male, mettiti la mano sulla bocca;

33 (HEM) כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב׃
33 (WLC) כִּ֤י מִ֪יץ חָלָ֡ב יֹ֘וצִ֤יא חֶמְאָ֗ה וּֽמִיץ־אַ֭ף יֹ֣וצִיא דָ֑ם וּמִ֥יץ אַ֝פַּ֗יִם יֹ֣וצִיא רִֽיב׃ פ
33 (RIV) perché, come chi sbatte la panna ne fa uscire il burro, chi comprime il naso ne fa uscire il sangue, così chi spreme l’ira ne fa uscire contese.