Príslovia

1 (HEM) פלגי מים לב מלך ביד יהוה על כל אשר יחפץ יטנו׃
1 (WLC) פַּלְגֵי־מַ֣יִם לֶב־מֶ֭לֶךְ בְּיַד־יְהוָ֑ה עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ׃
1 (RIV) Il cuore del re, nella mano dell’Eterno, è come un corso d’acqua; egli lo volge dovunque gli piace.

2 (HEM) כל דרך איש ישר בעיניו ותכן לבות יהוה׃
2 (WLC) כָּֽל־דֶּרֶךְ־אִ֭ישׁ יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן לִבֹּ֣ות יְהוָֽה׃
2 (RIV) Tutte le vie dell’uomo gli paion diritte, ma l’Eterno pesa i cuori.

3 (HEM) עשה צדקה ומשפט נבחר ליהוה מזבח׃
3 (WLC) עֲ֭שֹׂה צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט נִבְחָ֖ר לַיהוָ֣ה מִזָּֽבַח׃
3 (RIV) Praticare la giustizia e l’equità è cosa che l’Eterno preferisce ai sacrifizi.

4 (HEM) רום עינים ורחב לב נר רשעים חטאת׃
4 (WLC) רוּם־עֵ֭ינַיִם וּרְחַב־לֵ֑ב נִ֖ר רְשָׁעִ֣ים חַטָּֽאת׃
4 (RIV) Gli occhi alteri e il cuor gonfio, lucerna degli empi, sono peccato.

5 (HEM) מחשבות חרוץ אך למותר וכל אץ אך למחסור׃
5 (WLC) מַחְשְׁבֹ֣ות חָ֭רוּץ אַךְ־לְמֹותָ֑ר וְכָל־אָ֝֗ץ אַךְ־לְמַחְסֹֽור׃
5 (RIV) I disegni dell’uomo diligente menano sicuramente all’abbondanza, ma chi troppo s’affretta non fa che cader nella miseria.

6 (HEM) פעל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות׃
6 (WLC) פֹּ֣עַל אֹ֭וצָרֹות בִּלְשֹׁ֣ון שָׁ֑קֶר הֶ֥בֶל נִ֝דָּ֗ף מְבַקְשֵׁי־מָֽוֶת׃
6 (RIV) I tesori acquistati con lingua bugiarda sono un soffio fugace di gente che cerca la morte.

7 (HEM) שד רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט׃
7 (WLC) שֹׁד־רְשָׁעִ֥ים יְגֹורֵ֑ם כִּ֥י מֵ֝אֲנ֗וּ לַעֲשֹׂ֥ות מִשְׁפָּֽט׃
7 (RIV) La violenza degli empi li porta via, perché rifiutano di praticare l’equità.

8 (HEM) הפכפך דרך איש וזר וזך ישר פעלו׃
8 (WLC) הֲפַכְפַּ֬ךְ דֶּ֣רֶךְ אִ֣ישׁ וָזָ֑ר וְ֝זַ֗ךְ יָשָׁ֥ר פָּעֳלֹֽו׃
8 (RIV) La via del colpevole è tortuosa, ma l’innocente opera con rettitudine.

9 (HEM) טוב לשבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר׃
9 (WLC) טֹ֗וב לָשֶׁ֥בֶת עַל־פִּנַּת־גָּ֑ג מֵאֵ֥שֶׁת מִ֝דְיָנִ֗ים וּבֵ֥ית חָֽבֶר׃
9 (RIV) Meglio abitare sul canto d’un tetto, che una gran casa con una moglie rissosa.

10 (HEM) נפש רשע אותה רע לא יחן בעיניו רעהו׃
10 (WLC) נֶ֣פֶשׁ רָ֭שָׁע אִוְּתָה־רָ֑ע לֹא־יֻחַ֖ן בְּעֵינָ֣יו רֵעֵֽהוּ׃
10 (RIV) L’anima dell’empio desidera il male; il suo amico stesso non trova pietà agli occhi di lui.

11 (HEM) בענש לץ יחכם פתי ובהשכיל לחכם יקח דעת׃
11 (WLC) בַּעְנָשׁ־לֵ֭ץ יֶחְכַּם־פֶּ֑תִי וּבְהַשְׂכִּ֥יל לְ֝חָכָ֗ם יִקַּח־דָּֽעַת׃
11 (RIV) Quando il beffardo è punito, il semplice diventa savio; e quando s’istruisce il savio, egli acquista scienza.

12 (HEM) משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע׃
12 (WLC) מַשְׂכִּ֣יל צַ֭דִּיק לְבֵ֣ית רָשָׁ֑ע מְסַלֵּ֖ף רְשָׁעִ֣ים לָרָֽע׃
12 (RIV) Il Giusto tien d’occhio la casa dell’empio, e precipita gli empi nelle sciagure.

13 (HEM) אטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה׃
13 (WLC) אֹטֵ֣ם אָ֭זְנֹו מִזַּעֲקַת־דָּ֑ל גַּֽם־ה֥וּא יִ֝קְרָ֗א וְלֹ֣א יֵעָנֶֽה׃
13 (RIV) Chi chiude l’orecchio al grido del povero, griderà anch’egli, e non gli sarà risposto.

14 (HEM) מתן בסתר יכפה אף ושחד בחק חמה עזה׃
14 (WLC) מַתָּ֣ן בַּ֭סֵּתֶר יִכְפֶּה־אָ֑ף וְשֹׁ֥חַד בַּ֝חֵ֗ק חֵמָ֥ה עַזָּֽה׃
14 (RIV) Un dono fatto in segreto placa la collera, e un regalo dato di sottomano, l’ira violenta.

15 (HEM) שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפעלי און׃
15 (WLC) שִׂמְחָ֣ה לַ֭צַּדִּיק עֲשֹׂ֣ות מִשְׁפָּ֑ט וּ֝מְחִתָּ֗ה לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃
15 (RIV) Far ciò ch’è retto è una gioia per il giusto, ma è una rovina per gli artefici d’iniquità.

16 (HEM) אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח׃
16 (WLC) אָדָ֗ם תֹּ֭ועֶה מִדֶּ֣רֶךְ הַשְׂכֵּ֑ל בִּקְהַ֖ל רְפָאִ֣ים יָנֽוּחַ׃
16 (RIV) L’uomo che erra lungi dalle vie del buon senso, riposerà nell’assemblea dei trapassati.

17 (HEM) איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר׃
17 (WLC) אִ֣ישׁ מַ֭חְסֹור אֹהֵ֣ב שִׂמְחָ֑ה אֹהֵ֥ב יַֽיִן־וָ֝שֶׁ֗מֶן לֹ֣א יַעֲשִֽׁיר׃
17 (RIV) Chi ama godere sarà bisognoso, chi ama il vino e l’olio non arricchirà.

18 (HEM) כפר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד׃
18 (WLC) כֹּ֣פֶר לַצַּדִּ֣יק רָשָׁ֑ע וְתַ֖חַת יְשָׁרִ֣ים בֹּוגֵֽד׃
18 (RIV) L’empio serve di riscatto al giusto; e il perfido, agli uomini retti.

19 (HEM) טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדונים וכעס׃
19 (WLC) טֹ֗וב שֶׁ֥בֶת בְּאֶֽרֶץ־מִדְבָּ֑ר מֵאֵ֖שֶׁת [מְדֹונִים כ] (מִדְיָנִ֣ים ק) וָכָֽעַס׃
19 (RIV) Meglio abitare in un deserto, che con una donna rissosa e stizzosa.

20 (HEM) אוצר נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו׃
20 (WLC) אֹוצָ֤ר ׀ נֶחְמָ֣ד וָ֭שֶׁמֶן בִּנְוֵ֣ה חָכָ֑ם וּכְסִ֖יל אָדָ֣ם יְבַלְּעֶֽנּוּ׃
20 (RIV) In casa del savio c’è dei tesori preziosi e dell’olio, ma l’uomo stolto dà fondo a tutto.

21 (HEM) רדף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד׃
21 (WLC) רֹ֭דֵף צְדָקָ֣ה וָחָ֑סֶד יִמְצָ֥א חַ֝יִּ֗ים צְדָקָ֥ה וְכָבֹֽוד׃
21 (RIV) Chi ricerca la giustizia e la bontà troverà vita, giustizia e gloria.

22 (HEM) עיר גברים עלה חכם וירד עז מבטחה׃
22 (WLC) עִ֣יר גִּ֭בֹּרִים עָלָ֣ה חָכָ֑ם וַ֝יֹּ֗רֶד עֹ֣ז מִבְטֶחָֽה׃
22 (RIV) Il savio dà la scalata alla città dei forti, e abbatte il baluardo in cui essa confidava.

23 (HEM) שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו׃
23 (WLC) שֹׁמֵ֣ר פִּ֭יו וּלְשֹׁונֹ֑ו שֹׁמֵ֖ר מִצָּרֹ֣ות נַפְשֹֽׁו׃
23 (RIV) Chi custodisce la sua bocca e la sua lingua preserva l’anima sua dalle distrette.

24 (HEM) זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון׃
24 (WLC) זֵ֣ד יָ֭הִיר לֵ֣ץ שְׁמֹ֑ו עֹ֝ושֶׂ֗ה בְּעֶבְרַ֥ת זָדֹֽון׃
24 (RIV) Il nome del superbo insolente è: beffardo; egli fa ogni cosa con furore di superbia.

25 (HEM) תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות׃
25 (WLC) תַּאֲוַ֣ת עָצֵ֣ל תְּמִיתֶ֑נּוּ כִּֽי־מֵאֲנ֖וּ יָדָ֣יו לַעֲשֹֽׂות׃
25 (RIV) I desideri del pigro l’uccidono perché le sue mani rifiutano di lavorare.

26 (HEM) כל היום התאוה תאוה וצדיק יתן ולא יחשך׃
26 (WLC) כָּל־הַ֭יֹּום הִתְאַוָּ֣ה תַאֲוָ֑ה וְצַדִּ֥יק יִ֝תֵּ֗ן וְלֹ֣א יַחְשֹֽׂךְ׃
26 (RIV) C’è chi da mane a sera brama avidamente, ma il giusto dona senza mai rifiutare.

27 (HEM) זבח רשעים תועבה אף כי בזמה יביאנו׃
27 (WLC) זֶ֣בַח רְ֭שָׁעִים תֹּועֵבָ֑ה אַ֝֗ף כִּֽי־בְזִמָּ֥ה יְבִיאֶֽנּוּ׃
27 (RIV) Il sacrifizio dell’empio è cosa abominevole; quanto più se l’offre con intento malvagio!

28 (HEM) עד כזבים יאבד ואיש שומע לנצח ידבר׃
28 (WLC) עֵד־כְּזָבִ֥ים יֹאבֵ֑ד וְאִ֥ישׁ ומֵ֗עַ לָנֶ֥צַח יְדַבֵּֽר׃
28 (RIV) Il testimonio bugiardo perirà, ma l’uomo che ascolta potrà sempre parlare.

29 (HEM) העז איש רשע בפניו וישר הוא יכין דרכיו׃
29 (WLC) הֵעֵ֬ז אִ֣ישׁ רָשָׁ֣ע בְּפָנָ֑יו וְ֝יָשָׁ֗ר ה֤וּא ׀ [יָכִין כ] (יָבִ֬ין ק) [דְּרָכָיו כ] (דַּרְכֹּֽו׃ ק)
29 (RIV) L’empio fa la faccia tosta, ma l’uomo retto rende ferma la sua condotta.

30 (HEM) אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד יהוה׃
30 (WLC) אֵ֣ין חָ֭כְמָה וְאֵ֣ין תְּבוּנָ֑ה וְאֵ֥ין עֵ֝צָ֗ה לְנֶ֣גֶד יְהוָֽה׃ פ
30 (RIV) Non c’è sapienza, non intelligenza, non consiglio che valga contro l’Eterno.

31 (HEM) סוס מוכן ליום מלחמה וליהוה התשועה׃
31 (WLC) ס֗וּס מ֭וּכָן לְיֹ֣ום מִלְחָמָ֑ה וְ֝לַֽיהוָ֗ה הַתְּשׁוּעָֽה׃
31 (RIV) Il cavallo è pronto per il dì della battaglia, ma la vittoria appartiene all’Eterno.