Príslovia

1 (HEM) לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון׃
1 (WLC) לְאָדָ֥ם מַֽעַרְכֵי־לֵ֑ב וּ֝מֵיְהוָ֗ה מַעֲנֵ֥ה לָשֹֽׁון׃
1 (RIV) All’uomo, i disegni del cuore; ma la risposta della lingua vien dall’Eterno.

2 (HEM) כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה׃
2 (WLC) כָּֽל־דַּרְכֵי־אִ֭ישׁ זַ֣ךְ בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן רוּחֹ֣ות יְהוָֽה׃
2 (RIV) Tutte le vie dell’uomo a lui sembran pure, ma l’Eterno pesa gli spiriti.

3 (HEM) גל אל יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך׃
3 (WLC) גֹּ֣ל אֶל־יְהוָ֣ה מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝יִכֹּ֗נוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃
3 (RIV) Rimetti le cose tue nell’Eterno, e i tuoi disegni avran buona riuscita.

4 (HEM) כל פעל יהוה למענהו וגם רשע ליום רעה׃
4 (WLC) כֹּ֤ל פָּעַ֣ל יְ֭הוָה לַֽמַּעֲנֵ֑הוּ וְגַם־רָ֝שָׁ֗ע לְיֹ֣ום רָעָֽה׃
4 (RIV) L’Eterno ha fatto ogni cosa per uno scopo; anche l’empio, per il dì della sventura.

5 (HEM) תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה׃
5 (WLC) תֹּועֲבַ֣ת יְ֭הוָה כָּל־גְּבַהּ־לֵ֑ב יָ֥ד לְ֝יָ֗ד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃
5 (RIV) Chi è altero d’animo è in abominio all’Eterno; certo è che non rimarrà impunito.

6 (HEM) בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע׃
6 (WLC) בְּחֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יְכֻפַּ֣ר עָוֹ֑ן וּבְיִרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה ס֣וּר מֵרָֽע׃
6 (RIV) Con la bontà e con la fedeltà l’iniquità si espia, e col timor dell’Eterno si evita il male.

7 (HEM) ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו׃
7 (WLC) בִּרְצֹ֣ות יְ֭הוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ גַּם־אֹ֝ויְבָ֗יו יַשְׁלִ֥ם אִתֹּֽו׃
7 (RIV) Quando l’Eterno gradisce le vie d’un uomo, riconcilia con lui anche i nemici.

8 (HEM) טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט׃
8 (WLC) טֹוב־מְ֭עַט בִּצְדָקָ֑ה מֵרֹ֥ב תְּ֝בוּאֹ֗ות בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃
8 (RIV) Meglio poco con giustizia, che grandi entrate senza equità.

9 (HEM) לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃
9 (WLC) לֵ֣ב אָ֭דָם יְחַשֵּׁ֣ב דַּרְכֹּ֑ו וַֽ֝יהוָ֗ה יָכִ֥ין צַעֲדֹֽו׃
9 (RIV) Il cuor dell’uomo medita la sua via, ma l’Eterno dirige i suoi passi.

10 (HEM) קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו׃
10 (WLC) קֶ֤סֶם ׀ עַֽל־שִׂפְתֵי־מֶ֑לֶךְ בְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לֹ֣א יִמְעַל־פִּֽיו׃
10 (RIV) Sulle labbra del re sta una sentenza divina; quando pronunzia il giudizio la sua bocca non erra.

11 (HEM) פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס׃
11 (WLC) פֶּ֤לֶס ׀ וּמֹאזְנֵ֣י מִ֭שְׁפָּט לַֽיהוָ֑ה מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ כָּל־אַבְנֵי־כִֽיס׃
11 (RIV) La stadera e le bilance giuste appartengono all’Eterno, tutti i pesi del sacchetto son opera sua.

12 (HEM) תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא׃
12 (WLC) תֹּועֲבַ֣ת מְ֭לָכִים עֲשֹׂ֣ות רֶ֑שַׁע כִּ֥י בִ֝צְדָקָ֗ה יִכֹּ֥ון כִּסֵּֽא׃
12 (RIV) I re hanno orrore di fare il male, perché il trono è reso stabile con la giustizia.

13 (HEM) רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב׃
13 (WLC) רְצֹ֣ון מְ֭לָכִים שִׂפְתֵי־צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֖ר יְשָׁרִ֣ים יֶאֱהָֽב׃
13 (RIV) Le labbra giuste sono gradite ai re; essi amano chi parla rettamente.

14 (HEM) חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה׃
14 (WLC) חֲמַת־מֶ֥לֶךְ מַלְאֲכֵי־מָ֑וֶת וְאִ֖ישׁ חָכָ֣ם יְכַפְּרֶֽנָּה׃
14 (RIV) Ira del re vuol dire messaggeri di morte, ma l’uomo savio la placherà.

15 (HEM) באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש׃
15 (WLC) בְּאֹור־פְּנֵי־מֶ֥לֶךְ חַיִּ֑ים וּ֝רְצֹונֹ֗ו כְּעָ֣ב מַלְקֹֽושׁ׃
15 (RIV) La serenità del volto del re dà la vita, e il suo favore è come nube di pioggia primaverile.

16 (HEM) קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף׃
16 (WLC) קְֽנֹה־חָכְמָ֗ה מַה־טֹּ֥וב מֵחָר֑וּץ וּקְנֹ֥ות בִּ֝ינָ֗ה נִבְחָ֥ר מִכָּֽסֶף׃
16 (RIV) L’acquisto della sapienza oh quanto è migliore di quello dell’oro, e l’acquisto dell’intelligenza preferibile a quel dell’argento!

17 (HEM) מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו׃
17 (WLC) מְסִלַּ֣ת יְ֭שָׁרִים ס֣וּר מֵרָ֑ע שֹׁמֵ֥ר נַ֝פְשֹׁ֗ו נֹצֵ֥ר דַּרְכֹּֽו׃
17 (RIV) La strada maestra dell’uomo retto è evitare il male; chi bada alla sua via preserva l’anima sua.

18 (HEM) לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃
18 (WLC) לִפְנֵי־שֶׁ֥בֶר גָּאֹ֑ון וְלִפְנֵ֥י כִ֝שָּׁלֹ֗ון גֹּ֣בַהּ רֽוּחַ׃
18 (RIV) La superbia precede la rovina, e l’alterezza dello spirito precede la caduta.

19 (HEM) טוב שפל רוח את עניים מחלק שלל את גאים׃
19 (WLC) טֹ֣וב שְׁפַל־ר֭וּחַ אֶת־ [עֲנִיִּים כ] (עֲנָוִ֑ים ק) מֵֽחַלֵּ֥ק לָ֗ל אֶת־גֵּאִֽים׃
19 (RIV) Meglio esser umile di spirito coi miseri, che spartir la preda coi superbi.

20 (HEM) משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו׃
20 (WLC) מַשְׂכִּ֣יל עַל־דָּ֭בָר יִמְצָא־טֹ֑וב וּבֹוטֵ֖חַ בַּיהוָ֣ה אַשְׁרָֽיו׃
20 (RIV) Chi presta attenzione alla Parola se ne troverà bene, e beato colui che confida nell’Eterno!

21 (HEM) לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח׃
21 (WLC) לַחֲכַם־לֵ֭ב יִקָּרֵ֣א נָבֹ֑ון וּמֶ֥תֶק פָתַ֗יִם יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃
21 (RIV) Il savio di cuore è chiamato intelligente, e la dolcezza delle labbra aumenta il sapere.

22 (HEM) מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת׃
22 (WLC) מְקֹ֣ור חַ֭יִּים שֵׂ֣כֶל בְּעָלָ֑יו וּמוּסַ֖ר אֱוִלִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃
22 (RIV) Il senno, per chi lo possiede, è fonte di vita, ma la stoltezza è il castigo degli stolti.

23 (HEM) לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח׃
23 (WLC) לֵ֣ב חָ֭כָם יַשְׂכִּ֣יל פִּ֑יהוּ וְעַלשְׂ֝־פָתָ֗יו יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃
23 (RIV) Il cuore del savio gli rende assennata la bocca, e aumenta il sapere sulle sue labbra.

24 (HEM) צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם׃
24 (WLC) צוּף־דְּ֭בַשׁ אִמְרֵי־נֹ֑עַם מָתֹ֥וק לַ֝נֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּ֥א לָעָֽצֶם׃
24 (RIV) Le parole soavi sono un favo di miele: dolcezza all’anima, salute al corpo.

25 (HEM) יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃
25 (WLC) יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי־אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃
25 (RIV) V’è tal via che all’uomo par diritta, ma finisce col menare alla morte.

26 (HEM) נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו׃
26 (WLC) נֶ֣פֶשׁ עָ֭מֵל עָ֣מְלָה לֹּ֑ו כִּֽי־אָכַ֖ף עָלָ֣יו פִּֽיהוּ׃
26 (RIV) La fame del lavoratore lavora per lui, perché la sua bocca lo stimola.

27 (HEM) איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת׃
27 (WLC) אִ֣ישׁ בְּ֭לִיַּעַל כֹּרֶ֣ה רָעָ֑ה וְעַל־ [שְׂפָתָיו כ] (פָתֹ֗ו ק) כְּאֵ֣שׁ צָרָֽבֶת׃
27 (RIV) L’uomo cattivo va scavando ad altri del male, sulle sue labbra c’è come un fuoco divorante.

28 (HEM) איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף׃
28 (WLC) אִ֣ישׁ תַּ֭הְפֻּכֹות יְשַׁלַּ֣ח מָדֹ֑ון וְ֝נִרְגָּ֗ן מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃
28 (RIV) L’uomo perverso semina contese, e il maldicente disunisce gli amici migliori.

29 (HEM) איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב׃
29 (WLC) אִ֣ישׁ חָ֭מָס יְפַתֶּ֣ה רֵעֵ֑הוּ וְ֝הֹולִיכֹ֗ו בְּדֶ֣רֶךְ לֹא־טֹֽוב׃
29 (RIV) L’uomo violento trascina il compagno, e lo mena per una via non buona.

30 (HEM) עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה׃
30 (WLC) עֹצֶ֣ה עֵ֭ינָיו לַחְשֹׁ֣ב תַּהְפֻּכֹ֑ות קֹרֵ֥ץ פָתָ֗יו כִּלָּ֥ה רָעָֽה׃
30 (RIV) Chi chiude gli occhi per macchinar cose perverse, chi si morde le labbra, ha già compiuto il male.

31 (HEM) עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא׃
31 (WLC) עֲטֶ֣רֶת תִּפְאֶ֣רֶת שֵׂיבָ֑ה בְּדֶ֥רֶךְ צְ֝דָקָ֗ה תִּמָּצֵֽא׃
31 (RIV) I capelli bianchi sono una corona d’onore; la si trova sulla via della giustizia.

32 (HEM) טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר׃
32 (WLC) טֹ֤וב אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם מִגִּבֹּ֑ור וּמֹשֵׁ֥ל בְּ֝רוּחֹ֗ו מִלֹּכֵ֥ד עִֽיר׃
32 (RIV) Chi è lento all’ira val più del prode guerriero; chi padroneggia sé stesso val più di chi espugna città.

33 (HEM) בחיק יוטל את הגורל ומיהוה כל משפטו׃
33 (WLC) בַּ֭חֵיק יוּטַ֣ל אֶת־הַגֹּורָ֑ל וּ֝מֵיְהוָ֗ה כָּל־מִשְׁפָּטֹֽו׃
33 (RIV) Si gettan le sorti nel grembo, ma ogni decisione vien dall’Eterno.