Príslovia

1 (HEM) מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו׃
1 (WLC) מֹאזְנֵ֣י מִ֭רְמָה תֹּועֲבַ֣ת יְהוָ֑ה וְאֶ֖בֶן שְׁלֵמָ֣ה רְצֹונֹֽו׃
1 (RIV) La bilancia falsa è un abominio per l’Eterno, ma il peso giusto gli è grato.

2 (HEM) בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה׃
2 (WLC) בָּֽא־זָ֭דֹון וַיָּבֹ֣א קָלֹ֑ון וְֽאֶת־צְנוּעִ֥ים חָכְמָֽה׃
2 (RIV) Venuta la superbia, viene anche l’ignominia; ma la sapienza è con gli umili.

3 (HEM) תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ושדם׃
3 (WLC) תֻּמַּ֣ת יְשָׁרִ֣ים תַּנְחֵ֑ם וְסֶ֖לֶף בֹּוגְדִ֣ים [וְשַׁדָּם כ] (יְשָׁדֵּֽם׃ ק)
3 (RIV) L’integrità degli uomini retti li guida, ma la perversità dei perfidi è la loro rovina.

4 (HEM) לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות׃
4 (WLC) לֹא־יֹועִ֣יל הֹ֭ון בְּיֹ֣ום עֶבְרָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת׃
4 (RIV) Le ricchezze non servono a nulla nel giorno dell’ira, ma la giustizia salva da morte.

5 (HEM) צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע׃
5 (WLC) צִדְקַ֣ת תָּ֭מִים תְּיַשֵּׁ֣ר דַּרְכֹּ֑ו וּ֝בְרִשְׁעָתֹ֗ו יִפֹּ֥ל רָשָֽׁע׃
5 (RIV) La giustizia dell’uomo integro gli appiana la via, ma l’empio cade per la sua empietà.

6 (HEM) צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו׃
6 (WLC) צִדְקַ֣ת יְ֭שָׁרִים תַּצִּילֵ֑ם וּ֝בְהַוַּ֗ת בֹּגְדִ֥ים יִלָּכֵֽדוּ׃
6 (RIV) La giustizia degli uomini retti li libera, ma i perfidi restan presi nella loro propria malizia.

7 (HEM) במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה׃
7 (WLC) בְּמֹ֤ות אָדָ֣ם רָ֭שָׁע תֹּאבַ֣ד תִּקְוָ֑ה וְתֹוחֶ֖לֶת אֹונִ֣ים אָבָֽדָה׃
7 (RIV) Quando un empio muore, la sua speranza perisce, e l’aspettazione degl’iniqui e annientata.

8 (HEM) צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו׃
8 (WLC) צַ֭דִּיק מִצָּרָ֣ה נֶחֱלָ֑ץ וַיָּבֹ֖א רָשָׁ֣ע תַּחְתָּֽיו׃
8 (RIV) Il giusto è tratto fuor dalla distretta, e l’empio ne prende il posto.

9 (HEM) בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו׃
9 (WLC) בְּפֶ֗ה חָ֭נֵף יַשְׁחִ֣ת רֵעֵ֑הוּ וּ֝בְדַ֗עַת צַדִּיקִ֥ים יֵחָלֵֽצוּ׃
9 (RIV) Con la sua bocca l’ipocrita rovina il suo prossimo, ma i giusti sono liberati dalla loro perspicacia.

10 (HEM) בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה׃
10 (WLC) בְּט֣וּב צַ֭דִּיקִים תַּעֲלֹ֣ץ קִרְיָ֑ה וּבַאֲבֹ֖ד רְשָׁעִ֣ים רִנָּֽה׃
10 (RIV) Quando i giusti prosperano, la città gioisce; ma quando periscono gli empi son gridi di giubilo.

11 (HEM) בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס׃
11 (WLC) בְּבִרְכַּ֣ת יְ֭שָׁרִים תָּר֣וּם קָ֑רֶת וּבְפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תֵּהָרֵֽס׃
11 (RIV) Per la benedizione degli uomini retti la città è esaltata, ma è sovvertita dalla bocca degli empi.

12 (HEM) בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש׃
12 (WLC) בָּז־לְרֵעֵ֥הוּ חֲסַר־לֵ֑ב וְאִ֖ישׁ תְּבוּנֹ֣ות יַחֲרִֽישׁ׃
12 (RIV) Chi sprezza il prossimo è privo di senno, ma l’uomo accorto tace.

13 (HEM) הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר׃
13 (WLC) הֹולֵ֣ךְ רָ֭כִיל מְגַלֶּה־סֹּ֑וד וְנֶאֱמַן־ר֝֗וּחַ מְכַסֶּ֥ה דָבָֽר׃
13 (RIV) Chi va sparlando svela i segreti, ma chi ha lo spirito leale tien celata la cosa.

14 (HEM) באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ׃
14 (WLC) בְּאֵ֣ין תַּ֭חְבֻּלֹות יִפָּל־עָ֑ם וּ֝תְשׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יֹועֵֽץ׃
14 (RIV) Quando manca una savia direzione il popolo cade; nel gran numero de’ consiglieri sta la salvezza.

15 (HEM) רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח׃
15 (WLC) רַע־יֵ֭רֹועַ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר וְשֹׂנֵ֖א תֹקְעִ֣ים בֹּוטֵֽחַ׃
15 (RIV) Chi si fa mallevadore d’un altro ne soffre danno, ma chi odia la mallevadoria è sicuro.

16 (HEM) אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר׃
16 (WLC) אֵֽשֶׁת־חֵ֭ן תִּתְמֹ֣ךְ כָּבֹ֑וד וְ֝עָרִיצִ֗ים יִתְמְכוּ־עֹֽשֶׁר׃
16 (RIV) La donna graziosa ottiene la gloria, e gli uomini forti ottengon la ricchezza.

17 (HEM) גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי׃
17 (WLC) גֹּמֵ֣ל נַ֭פְשֹׁו אִ֣ישׁ חָ֑סֶד וְעֹכֵ֥ר אֵרֹ֗ו אַכְזָרִֽי׃
17 (RIV) L’uomo benigno fa del bene a se stesso, ma il crudele tortura la sua propria carne.

18 (HEM) רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת׃
18 (WLC) רָשָׁ֗ע עֹשֶׂ֥ה פְעֻלַּת־שָׁ֑קֶר וְזֹרֵ֥עַ צְ֝דָקָ֗ה שֶׂ֣כֶר אֱמֶֽת׃
18 (RIV) L’empio fa un’opera fallace, ma chi semina giustizia ha una ricompensa sicura.

19 (HEM) כן צדקה לחיים ומרדף רעה למותו׃
19 (WLC) כֵּן־צְדָקָ֥ה לְחַיִּ֑ים וּמְרַדֵּ֖ף רָעָ֣ה לְמֹותֹֽו׃
19 (RIV) Così la giustizia mena alla vita, ma chi va dietro al male s’incammina alla morte.

20 (HEM) תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך׃
20 (WLC) תֹּועֲבַ֣ת יְ֭הוָה עִקְּשֵׁי־לֵ֑ב וּ֝רְצֹונֹ֗ו תְּמִ֣ימֵי דָֽרֶךְ׃
20 (RIV) I perversi di cuore sono un abominio per l’Eterno, ma gl’integri nella loro condotta gli sono graditi.

21 (HEM) יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט׃
21 (WLC) יָ֣ד לְ֭יָד לֹא־יִנָּ֣קֶה רָּ֑ע וְזֶ֖רַע צַדִּיקִ֣ים נִמְלָֽט׃
21 (RIV) No, certo, il malvagio non rimarrà impunito, ma la progenie dei giusti scamperà.

22 (HEM) נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם׃
22 (WLC) נֶ֣זֶם זָ֭הָב בְּאַ֣ף חֲזִ֑יר אִשָּׁ֥ה יָ֝פָ֗ה וְסָ֣רַת טָֽעַם׃
22 (RIV) Una donna bella, ma senza giudizio, è un anello d’oro nel grifo d’un porco.

23 (HEM) תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה׃
23 (WLC) תַּאֲוַ֣ת צַדִּיקִ֣ים אַךְ־טֹ֑וב תִּקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים עֶבְרָֽה׃
23 (RIV) Il desiderio dei giusti è il bene soltanto, ma la prospettiva degli empi e l’ira.

24 (HEM) יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃
24 (WLC) יֵ֣שׁ מְ֭פַזֵּר וְנֹוסָ֥ף עֹ֑וד וְחֹושֵׂ֥ךְ מִ֝יֹּ֗שֶׁר אַךְ־לְמַחְסֹֽור׃
24 (RIV) C’è chi spande liberalmente e diventa più ricco, e c’è chi risparmia più del dovere e non fa che impoverire.

25 (HEM) נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃
25 (WLC) נֶֽפֶשׁ־בְּרָכָ֥ה תְדֻשָּׁ֑ן וּ֝מַרְוֶ֗ה גַּם־ה֥וּא יֹורֶֽא׃
25 (RIV) L’anima benefica sarà nell’abbondanza, e chi annaffia sarà egli pure annaffiato.

26 (HEM) מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר׃
26 (WLC) מֹ֣נֵֽעַ בָּ֭ר יִקְּבֻ֣הוּ לְאֹ֑ום וּ֝בְרָכָ֗ה לְרֹ֣אשׁ מַשְׁבִּֽיר׃
26 (RIV) Chi detiene il grano è maledetto dal popolo, ma la benedizione è sul capo di chi lo vende.

27 (HEM) שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו׃
27 (WLC) שֹׁ֣חֵֽר טֹ֭וב יְבַקֵּ֣שׁ רָצֹ֑ון וְדֹרֵ֖שׁ רָעָ֣ה תְבֹואֶֽנּוּ׃
27 (RIV) Chi procaccia il bene s’attira benevolenza, ma chi cerca il male, male gl’incoglierà.

28 (HEM) בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו׃
28 (WLC) בֹּוטֵ֣חַ בְּ֭עָשְׁרֹו ה֣וּא יִפֹּ֑ל וְ֝כֶעָלֶ֗ה צַדִּיקִ֥ים יִפְרָֽחוּ׃
28 (RIV) Chi confida nelle sue ricchezze cadrà, ma i giusti rinverdiranno a guisa di fronde.

29 (HEM) עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב׃
29 (WLC) עֹוכֵ֣ר בֵּ֭יתֹו יִנְחַל־ר֑וּחַ וְעֶ֥בֶד אֱ֝וִ֗יל לַחֲכַם־לֵֽב׃
29 (RIV) Chi getta lo scompiglio in casa sua erediterà vento, e lo stolto sarà lo schiavo di chi ha il cuor savio.

30 (HEM) פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם׃
30 (WLC) פְּֽרִי־צַ֭דִּיק עֵ֣ץ חַיִּ֑ים וְלֹקֵ֖חַ נְפָשֹׂ֣ות חָכָֽם׃
30 (RIV) Il frutto del giusto è un albero di vita, e il savio fa conquista d’anime.

31 (HEM) הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא׃
31 (WLC) הֵ֣ן צַ֭דִּיק בָּאָ֣רֶץ יְשֻׁלָּ֑ם אַ֝֗ף כִּֽי־רָשָׁ֥ע וְחֹוטֵֽא׃
31 (RIV) Ecco, il giusto riceve la sua retribuzione sulla terra, quanto più l’empio e il peccatore!