Príslovia

1 (HEM) משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃
1 (WLC) מִ֭שְׁלֵי שְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֑ד מֶ֝֗לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃
1 (RIV) Proverbi di Salomone, figliuolo di Davide, re d’Israele;

2 (HEM) לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃
2 (WLC) לָדַ֣עַת חָכְמָ֣ה וּמוּסָ֑ר לְ֝הָבִ֗ין אִמְרֵ֥י בִינָֽה׃
2 (RIV) perché l’uomo conosca la sapienza e l’istruzione, e intenda i detti sensati;

3 (HEM) לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃
3 (WLC) לָ֭קַחַת מוּסַ֣ר הַשְׂכֵּ֑ל צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט וּמֵישָׁרִֽים׃
3 (RIV) perché riceva istruzione circa l’assennatezza, la giustizia, l’equità, la dirittura;

4 (HEM) לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃
4 (WLC) לָתֵ֣ת לִפְתָאיִ֣ם עָרְמָ֑ה לְ֝נַ֗עַר דַּ֣עַת וּמְזִמָּֽה׃
4 (RIV) per dare accorgimento ai semplici, e conoscenza e riflessione al giovane.

5 (HEM) ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃
5 (WLC) יִשְׁמַ֣ע חָ֭כָם וְיֹ֣וסֶף לֶ֑קַח וְ֝נָבֹ֗ון תַּחְבֻּלֹ֥ות יִקְנֶֽה׃
5 (RIV) Il savio ascolterà, e accrescerà il suo sapere; l’uomo intelligente ne ritrarrà buone direzioni

6 (HEM) להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃
6 (WLC) לְהָבִ֣ין מָ֭שָׁל וּמְלִיצָ֑ה דִּבְרֵ֥י חֲ֝כָמִ֗ים וְחִידֹתָֽם׃
6 (RIV) per capire i proverbi e le allegorie, le parole dei savi e i loro enigmi.

7 (HEM) יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃
7 (WLC) יִרְאַ֣ת יְ֭הוָה רֵאשִׁ֣ית דָּ֑עַת חָכְמָ֥ה וּ֝מוּסָ֗ר אֱוִילִ֥ים בָּֽזוּ׃ פ
7 (RIV) Il timore dell’Eterno è il principio della scienza; gli stolti disprezzano la sapienza e l’istruzione.

8 (HEM) שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃
8 (WLC) שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ וְאַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תֹּורַ֥ת אִמֶּֽךָ׃
8 (RIV) Ascolta, figliuol mio, l’istruzione di tuo padre e non ricusare l’insegnamento di tua madre;

9 (HEM) כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃
9 (WLC) כִּ֤י ׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ וַ֝עֲנָקִ֗ים לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃
9 (RIV) poiché saranno una corona di grazia sul tuo capo, e monili al tuo collo.

10 (HEM) בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃
10 (WLC) בְּנִ֡י אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃
10 (RIV) Figliuol mio, se i peccatori ti vogliono sedurre, non dar loro retta.

11 (HEM) אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃
11 (WLC) אִם־יֹאמְרוּ֮ לְכָ֪ה אִ֫תָּ֥נוּ נֶאֶרְבָ֥ה לְדָ֑ם נִצְפְּנָ֖ה לְנָקִ֣י חִנָּֽם׃
11 (RIV) Se dicono: "Vieni con noi; mettiamoci in agguato per uccidere; tendiamo insidie senza motivo all’innocente;

12 (HEM) נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃
12 (WLC) נִ֭בְלָעֵם כִּשְׁאֹ֣ול חַיִּ֑ים וּ֝תְמִימִ֗ים כְּיֹ֣ורְדֵי בֹֽור׃
12 (RIV) inghiottiamoli vivi, come il soggiorno de’ morti, e tutt’interi come quelli che scendon nella fossa;

13 (HEM) כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃
13 (WLC) כָּל־הֹ֣ון יָקָ֣ר נִמְצָ֑א נְמַלֵּ֖א בָתֵּ֣ינוּ שָׁלָֽל׃
13 (RIV) noi troveremo ogni sorta di beni preziosi, empiremo le nostre case di bottino;

14 (HEM) גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃
14 (WLC) גֹּ֭ורָ֣לְךָ תַּפִּ֣יל בְּתֹוכֵ֑נוּ כִּ֥יס אֶ֝חָ֗ד יִהְיֶ֥ה לְכֻלָּֽנוּ׃
14 (RIV) tu trarrai a sorte la tua parte con noi, non ci sarà fra noi tutti che una borsa sola"

15 (HEM) בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃
15 (WLC) בְּנִ֗י אַל־תֵּלֵ֣ךְ בְּדֶ֣רֶךְ אִתָּ֑ם מְנַ֥ע רַ֝גְלְךָ֗ מִנְּתִיבָתָֽם׃
15 (RIV) figliuol mio, non t’incamminare con essi; trattieni il tuo piè lungi dal loro sentiero;

16 (HEM) כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃
16 (WLC) כִּ֣י רַ֭גְלֵיהֶם לָרַ֣ע יָר֑וּצוּ וִֽ֝ימַהֲר֗וּ לִשְׁפָּךְ־דָּֽם׃
16 (RIV) poiché i loro piedi corrono al male ed essi s’affrettano a spargere il sangue.

17 (HEM) כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃
17 (WLC) כִּֽי־חִ֭נָּם מְזֹרָ֣ה הָרָ֑שֶׁת בְּ֝עֵינֵ֗י כָל־בַּ֥עַל כָּנָֽף׃
17 (RIV) Si tende invano la rete dinanzi a ogni sorta d’uccelli;

18 (HEM) והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃
18 (WLC) וְ֭הֵם לְדָמָ֣ם יֶאֱרֹ֑בוּ יִ֝צְפְּנ֗וּ לְנַפְשֹׁתָֽם׃
18 (RIV) ma costoro pongono agguati al loro proprio sangue, e tendono insidie alla stessa loro vita.

19 (HEM) כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃
19 (WLC) כֵּ֗ן אָ֭רְחֹות כָּל־בֹּ֣צֵֽעַ בָּ֑צַע אֶת־נֶ֖פֶשׁ בְּעָלָ֣יו יִקָּֽח׃ פ
19 (RIV) Tal è la sorte di chiunque è avido di guadagno; esso toglie la vita a chi lo possiede.

20 (HEM) חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃
20 (WLC) חָ֭כְמֹות בַּח֣וּץ תָּרֹ֑נָּה בָּ֝רְחֹבֹ֗ות תִּתֵּ֥ן קֹולָֽהּ׃
20 (RIV) La sapienza grida per le vie, fa udire la sua voce per le piazze;

21 (HEM) בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃
21 (WLC) בְּרֹ֥אשׁ הֹמִיֹּ֗ות תִּ֫קְרָ֥א בְּפִתְחֵ֖י שְׁעָרִ֥ים בָּעִ֗יר אֲמָרֶ֥יהָ תֹאמֵֽר׃
21 (RIV) nei crocicchi affollati ella chiama, all’ingresso delle porte, in città, pronunzia i suoi discorsi:

22 (HEM) עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃
22 (WLC) עַד־מָתַ֣י ׀ פְּתָיִם֮ תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי וְלֵצִ֗ים לָ֭צֹון חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃
22 (RIV) "Fino a quando, o scempi, amerete la scempiaggine? fino a quando gli schernitori prenderanno gusto a schernire e gli stolti avranno in odio la scienza?

23 (HEM) תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃
23 (WLC) תָּשׁ֗וּבוּ לְֽתֹ֫וכַחְתִּ֥י הִנֵּ֤ה אַבִּ֣יעָה לָכֶ֣ם רוּחִ֑י אֹודִ֖יעָה דְבָרַ֣י אֶתְכֶֽם׃
23 (RIV) Volgetevi a udire la mia riprensione; ecco, io farò sgorgare su voi lo spirito mio, vi farò conoscere le mie parole…

24 (HEM) יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃
24 (WLC) יַ֣עַן קָ֭רָאתִי וַתְּמָאֵ֑נוּ נָטִ֥יתִי יָ֝דִ֗י וְאֵ֣ין מַקְשִֽׁיב׃
24 (RIV) Ma poiché, quand’ho chiamato avete rifiutato d’ascoltare, quand’ho steso la mano nessun vi ha badato,

25 (HEM) ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃
25 (WLC) וַתִּפְרְע֥וּ כָל־עֲצָתִ֑י וְ֝תֹוכַחְתִּ֗י לֹ֣א אֲבִיתֶֽם׃
25 (RIV) anzi avete respinto ogni mio consiglio e della mia correzione non ne avete voluto sapere,

26 (HEM) גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃
26 (WLC) גַּם־אֲ֭נִי בְּאֵידְכֶ֣ם אֶשְׂחָ֑ק אֶ֝לְעַ֗ג בְּבֹ֣א פַחְדְּכֶֽם׃
26 (RIV) anch’io mi riderò delle vostre sventure, mi farò beffe quando lo spavento vi piomberà addosso;

27 (HEM) בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃
27 (WLC) בְּבֹ֤א [כְשַׁאֲוָה כ] (כְשֹׁואָ֨ה ׀ ק) פַּחְדְּכֶ֗ם וְֽ֭אֵידְכֶם כְּסוּפָ֣ה יֶאֱתֶ֑ה בְּבֹ֥א עֲ֝לֵיכֶ֗ם צָרָ֥ה וְצוּקָֽה׃
27 (RIV) quando lo spavento vi piomberà addosso come una tempesta quando la sventura v’investirà come un uragano, e vi cadranno addosso la distretta l’angoscia.

28 (HEM) אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃
28 (WLC) אָ֣ז יִ֭קְרָאֻנְנִי וְלֹ֣א אֶֽעֱנֶ֑ה יְ֝שַׁחֲרֻ֗נְנִי וְלֹ֣א יִמְצָאֻֽנְנִי׃
28 (RIV) Allora mi chiameranno, ma io non risponderò; mi cercheranno con premura ma non mi troveranno.

29 (HEM) תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃
29 (WLC) תַּ֭חַת כִּי־שָׂ֣נְאוּ דָ֑עַת וְיִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה לֹ֣א בָחָֽרוּ׃
29 (RIV) Poiché hanno odiato la scienza e non hanno scelto il timor dell’Eterno

30 (HEM) לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃
30 (WLC) לֹא־אָב֥וּ לַעֲצָתִ֑י נָ֝אֲצ֗וּ כָּל־תֹּוכַחְתִּֽי׃
30 (RIV) e non hanno voluto sapere dei miei consigli e hanno disdegnato ogni mia riprensione,

31 (HEM) ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃
31 (WLC) וְֽ֭יֹאכְלוּ מִפְּרִ֣י דַרְכָּ֑ם וּֽמִמֹּעֲצֹ֖תֵיהֶ֣ם יִשְׂבָּֽעוּ׃
31 (RIV) si pasceranno del frutto della loro condotta, e saranno saziati dei loro propri consigli.

32 (HEM) כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃
32 (WLC) כִּ֤י מְשׁוּבַ֣ת פְּתָיִ֣ם תַּֽהַרְגֵ֑ם וְשַׁלְוַ֖ת כְּסִילִ֣ים תְּאַבְּדֵֽם׃
32 (RIV) Poiché il pervertimento degli scempi li uccide, e lo sviarsi degli stolti li fa perire;

33 (HEM) ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃
33 (WLC) וְשֹׁמֵ֣עַֽ לִ֭י יִשְׁכָּן־בֶּ֑טַח וְ֝שַׁאֲנַ֗ן מִפַּ֥חַד רָעָֽה׃ פ
33 (RIV) ma chi m’ascolta se ne starà al sicuro, sarà tranquillo, senza paura d’alcun male".