Kniha Exodus

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Ex 32, 1-35

1 וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ 2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃ 3 ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן׃ 4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ 5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃ 6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ 7 וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃ 8 סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ 9 ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃ 10 ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃ 11 ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃ 12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃ 13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃ 14 וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃ 15 ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃ 16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת׃ 17 וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה׃ 18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃ 19 ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃ 20 ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל׃ 21 ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה׃ 22 ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃ 23 ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ 24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃ 25 וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃ 26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׃ 27 ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃ 28 ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃ 29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃ 30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃ 31 וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃ 32 ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃ 33 ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׃ 34 ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃ 35 ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן׃

Verš 1

וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃

Sk 7:40 - ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃

Verš 6

וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃

1Kor 10:7 - ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃

Verš 7

וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃

Dt 32:5 - שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃

Verš 8

סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

1Kr 12:28 - ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

Verš 9

ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃

Ex 33:3 - אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך׃

Dt 9:6 - וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קשה ערף אתה׃

Dt 9:13 - ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃

Iz 48:4 - מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה׃

Jer 5:3 - יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃

Oz 4:16 - כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃

Verš 11

ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃

Ž 106:21 - שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃

Verš 12

למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃

Nm 14:13 - ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו׃

Verš 13

זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃

Gn 12:7 - וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃

Gn 13:15 - כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם׃

Gn 15:18 - ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃

Gn 26:4 - והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃

Gn 28:13 - והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃

Dt 34:4 - ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר׃

Verš 16

והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת׃

Ex 31:18 - ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים׃

Dt 9:10 - ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל׃

Verš 19

ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃

Dt 9:17 - ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם׃

Verš 20

ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל׃

Dt 9:21 - ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרף אתו באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשלך את עפרו אל הנחל הירד מן ההר׃

Verš 22

ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃

1Jn 5:19 - ידענו כי מאלהים אנחנו וכל העולם ברע הוא׃

Ex 32,1-6 - Boh, ktorého má dať zhotoviť Áron, nie je pohanský boh, ale je to znázornenie Boha Izraela, Pána. Na egyptský spôsob dali si ho uliať v podobe mladého junca, ktorý bol pokladaný za obraz sily a moci. Áronovo správanie prejavuje veľkú slabosť.

Ex 32,19 - Mojžiš zahorel svätým hnevom proti nevernému ľudu. Kamenné dosky nemali teraz význam, pokým sa zmluva zas neobnoví. Preto bolo skoro prirodzené, že sa zničil dokument o tej zmluve, ktorá viac neplatí.

Ex 32,20 - Porov. Dt 9,21. Vodu dal piť – týmto chcel Mojžiš naznačiť ničomnosť modly, a keď aj nútil ľud piť predmet jeho hriechu, chcel mu spolu ozrejmiť nevyhnutnosť a následky prísneho trestu (Nm 5,24).

Ex 32,21-24 - Áron sa tak vyhovára, že to prezrádza jeho slabosť, a preto Mojžiš mu na to ani neodpovedá. Áron bol slabý voči ľudu a ešte slabší sa ukazuje pri svojej obhajobe.

Ex 32,29 - Hebrejský text znie inakšie: Naplňte si dnes ruky pre Pána…! Podľa tohto textu Mojžiš by po boji prikazoval levitom priniesť obetu. To značia slová "naplniť ruky". Zdá sa, že predsa bolo potrebné uzmierenie za toľkú, hoci spravodlivo vyliatu krv. Podľa Dt 9,20 Pán sa tak hneval na Árona, že ho chcel potrestať smrťou. Na prímluvu Mojžišovu ho nechal nažive.

Ex 32,31 - Mojžiš ponúka na uzmierenie za previnenie ľudu vlastný život. V tom sa zračí jeho veľkosť a v tom možno aj vidieť, že Mojžiš bol ozajstným sprostredkovateľom medzi ľudom a Bohom.